אילת השחר/בבא קמא/פ/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png פ TriangleArrow-Left.png א

דף פ' ע"א

תוד"ה והטבח. ומיהו בכל הספרים וכו'. אפשר דאין זה פירכא על פירושם אלא דקושטא דמילתא קאמרי דאסור להשהות ל' יום, ויותר נראה דזה פירכא דלא מצינו שיעור דפחות משלשים יום, דכמו ברגל דמותר להשהות מותר ל' יום גם כאן הי' צריך להיות מותר ל' יום, ובע"כ כמו רש"י דיש כאן איסור להחזיק שלשים, והיינו כיון שעבר השוק אין לו למלאות השלשים יום רק תיכף בשוק לשחוט.


תוד"ה מהו. ובתוספתא נמי משמע וכו'. עי' במהדורא בתרא דפירש דמביאים ראי' לפירושם, דלכאורה הטעם דהי' קשה לרש"י לפרש כהתוס' משום דאם לפני הרגל מיירי למה צריך דוקא להחזיק בבית, וע"ז הביאו תוספתא דמשמע דגם לפני הרגל ג"כ מותר רק בבית, והעירוני דכוונתם מסתמא לאסור גם על ידי רועה, דאילו בעצמו פשיטא דהא אפילו בחוץ לארץ דמותר לגדל מ"מ אסור לרעות וצ"ע.


לסטים מזוין בביתו של זה. המהרש"א כתב דהי' חולה שאין בו סכנה, ובשטמ"ק בשם המאירי משמע לכאורה דהי' חולה שיש בו סכנה אלא כיון דזה תקנה ומחשש פסדת אחרים ראוי להחמיר, וזה תמוה, ונראה דמה שכתב פיקוח נפש היינו קרוב לסכנה כדכתבו התוס' בכתובות דף ס' ד"ה גונח, ומבואר בשו"ע יו"ד סי' שנ"ה דחולה שאין בו סכנה מותר להתרפאות באיסור דרבנן, [וכן מבואר בכתובות דף ס' דבמקום חולה אע"פ שאין בו סכנה התירו איסור דרבנן, וכן לקמן עמוד ב' תוד"ה אומר, אלא דאין לדמות איסורין זל"ז], והי' סברא לומר דמותר לעבור איסור דרבנן כדי להתרפאות אפילו חולה שאין בו סכנה, וע"ז הוא דכתב כיון דזה תקנה מחמת חשש הפסד אחרים יש להחמיר.


וכן גר שנפלו לו כלבים וחזירים בירושתו אין מחייבין אותו למכור מיד. וצ"ל דמיירי דאין אפשרות לקושרם בשלשלאות.


מי שנדר ליקח בית וליקח אשה בא"י אין מחייבין אותו ליקח מיד עד שימצא את ההוגנת לו. מבואר דלולא זאת הי' מחויב ליקח מיד וכשמוצא ההוגנת מחויב מיד, ויש לעיין מה דהסתפקו האחרונים בהא דנדרים דף ג' ב' אם בקרבנות החיוב מיד אלא דלא עובר בל תאחר עד ג' רגלים, או דהחיוב רק כשיבוא הרגל השלישי, דמכאן מבואר דהחיוב בנדר ובשבועה הוא מיד, שו"ר במחנ"א הל' שבועות סי' י"ד דהביא מכאן ודן בזה.


שרצא חרצא. וא"כ חרצא אין מחלוקת עם האיכא דאמרי אלא אם נקרא שם שרצא או לא, אבל לפי ב' הלשונות היינו בקטיני שקי' שהם דקים השוקים, וחרצין הי' נראה דהיינו המתניים כדמתרגמינן עה"פ בפרשת בא ומתניכם יהי' חגורים חרציכון יהון אסירן, ובשטמ"ק פירש חרצא שוקים.


תוד"ה דקטיני שקיה. דמתוך שרגליה גבוהים ודקים מספקא להן שמא לאו היינו חולדה דקרא ויש לה תורת נבילה או שמא היינו היא ויש לה תורת שרץ. פי' דלכן איכא דס"ל דהיא שרצא חרצא, ואיכא דס"ל דהיא חרצא בלי שרצא, משום דבזה הספק אם יש לה תורת שרץ או לא, וזה מה דמסיימו ומאי שרצא, היינו איזהו שאין ספק עליו והוא ודאי שרץ, וע"ז השיב דמתתאי שקיה שרגליה קצרות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א