פני יהושע/סוכה/מג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:52, 4 במאי 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
כפות תמרים
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


פני יהושע TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png מג TriangleArrow-Left.png ב

בתוספות ד"ה תשבו תשבו לגז"ש לאו לגמרי יליף ממלואים דהתם א"א לישן בעזרה כו' כמו בחצר עד סה"ד. ולכאורה אין דבריהם מוכרחים דלסברתם פשטא דקרא דמלואים דכתיב תשבו יומם ולילה שבעת ימים היכי מפרשי' להו כיון דאין ישיבה בעזרה מיהו לשיטת תוספות ישנים ריש פ"ק דיומא ד' ו' גבי מביתו למה פירש שכתבו בשם הירושלמי שבשעה שהיה המשכן מפורק לא היה צריכים לישב במקום פתח אהל וכתב עוד שאף שהיה מושב לא היה שם קדושה עליו א"כ אין דבריהם כאן מבוארים שהרי יכולין היו לישן כשהיה מפורק וע"ש באריכות בחידושינו ובת"י:

ועוד דלסברתם כאן שהיו צריכים לישב פתח אהל יומם ולילה ממש א"כ בלא"ה הוי מצי לפ' ע"כ דלאו לגמרי יליף סוכה ממלואים דא"כ היה צריך לישב בסוכה תמיד בלי הפסק כמו במלואים מיהו אפשר דהך ג"ש דתשבו היינו דוקא במאי דכתיב בהאי קרא לחוד דהיינו בקום עשה משא"כ האי דלא תצאו שבעת ימים דכתיב בקרא אחרינא והוי בשב ואל תעשה ליתא בהך גז"ש כנ"ל ודו"ק:

פיסקא ערבה שבעה כיצד כו' אי הכי ערבה נמי נגזור. ולכאורה יש לתמוה דלפי מה שפירש רש"י לעיל בעיקר מימרא דרבה בלולב דהא דגזרינן שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד מפרש רש"י ללמוד נענועו או ברכתו א"כ לא שיין הך מילתא בערבה כלל ונענוע מאן דכר שמי' ולענין ברכה נמי לא מיבעי' למאי דקיי"ל אין מברכין עליה ואפי' מברכין לא שייך נקיאות כלל דדוקא בלולב דאיכא ד' מינים אפשר דאין הכל נקיאין דאל"כ כל מצוה הצריך ברכה יהיה אסור לעשות בשבת או ב"יט. מיהו לולי פי' רש"י דלעיל היה נ"ל דאפילו במידי דלא שייך בקיאות אפ"ה שייך גזירה דרבה דילמא אתו למיטעי דעיקר מצותן דוחה שבת והא דנקט רבה טעמא דבקיאות היינו לרווחא דמילתא משום מגילה כנ"ל לפענ"ד וצ"ע:

ולפי שראיתי בחידושי הריטב"א ז"ל שהאריך מאד בהלכות הללו ולא הניח כמעט מקום להתגדר לכן קצרתי ואם ישאר מעט עוללות מכאן עד סוף המסכת דעתי לבאר בין שאר לקוטי חדושים שלי אי"ה:

סליק מסכת סוכה בעזרת השם האל יתברך


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.