פתחי תשובה/אבן העזר/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:49, 5 במרץ 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png כג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם
ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) ולא ישא קטנה. עב"ש סק"ב וע' במשנה למלך פכ"א מהא"ב דין כ"ו ועיין בס' בר"י מ"ש על דבריו:

(ב) שיש לה אוטם עיין בתשו' חמדת שלמה סי' מ"ו על דבר אשה אחת אשר הרופאים פה אחד גזרו ואמרו שאם תתעבר תהיה מסוכנת מאד וח"ו יארע לה מהעיבור סכנת מות אם מותרת לשמש במוך לפני תשמיש וכתב לפלפל בסוגי' דג' נשים משמשות במוך והעלה דא"צ לגרשה בשביל זה אע"ג דצריכה לתת מוך קודם תשמי' דאעפ"כ לא הוי בגדר השחתת זרע כיון דהוא דרך תשמיש וא"א לו לשמש עמה בדרך אחר מפני הסכנה ע"ש (אולם בתשו' חתם סופר חיו"ד סי' קע"ב שאלה כזו ממש ומסיק לדינה דלתת מוך בשעת תשמיש ודאי דאין להתיר אך אחר תשמיש אפשר דיש להקל רק שיהא ברשות הבעל ורצונו אבל אין לה רשות להשחית זרעו בלי רצונו אפי' כבר קים פ"ו ואין ראי' מדביתהו דר"ח (ס"פ הבע"י) דאפשר בימיהם שאני דיכול לישא אשה על אשתו או לגרשה לדידה אם יהיה תאב לבנים משא"כ בזמנינו דאיכא חרגמ"ה לא תעשה בלי רשותו (ועמ"ש לעיל סי"ה ס"ק י"א) ע"ש ועיין בתשו' רבינו עקיבא איגר ז"ל חי"ד סי' ע"א מחמיר ממש בזה ודעתו דאין להתיר אף אחר תשמיש אך בסי' ע"ב שם חזר והסכים להרב השואל להתיר לעשות במוך אחר תשמי' כסדר בדיקות' בחורין ובסדקין עד מקום שהשמ' דש אולם לדחוק המוך הרבה י"ל דאסור ע"ש וע' עוד מזה בס' בית מאיר ובס' בינת אדם שער ב"ה סי' ל"ז:

(ג) אסור לשמש. עמ"ש לקמן סי' קי"ט ס"ו ס"ק יו"ד:

(ד) אלא בימיהם כו' כתב בס' עצי ארזים חילק זה הוא דוחק גדול אבל כפי הנראה מהגמרא שלא נאמר זה על מנכסים שלנו דפריך והכתיב ועשה להם מכנסי בד כו' ההוא כדתניא מכנסי כהנים למה הן דומין כו' ויש להם שנצין ואין להם כו' ערש"י שם א"כ מוכח דמכנסים שלנו שאין עושין כיס מיוחד למדת האבר לית בהן משום הרהור עכ"ל וע' ברא"ש פ"ק דשבת סי' י"ט):

(ה) הואיל ומכסין. כ"כ ג"כ ביו"ד סי' רמ"ב סעיף י"ז בהג' ולפ"ז בזמנינו שאין מכסין אין היתר בדבר ולא ידעתי על מה סמכו העולם להקל בזה ומצאתי בס' תולדות אדם פ"ו הביא שם כי הגאון הצדיק מו"ה זלמן זצ"ל מוולינא פ"א הלך לבית המרחץ וכאשר בא אל פתח בהמ"ר ומצא את חותנו שמה שב לאחוריו וברח משם כבורח מארי ואמר דאף שרבינו הרמ"א המציא היתר לפי זמנו דיבר וכן האגודה שהביא הרמ"א בזמנו היה מנהג אצל כולם לילך במכנסים במרחץ אבל עכשיו החוש מעיד על הפוך הדבר והוא איסור גמור מדינ' דגמרא בלי שום חולק ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון