מעשה רקח/כלי המקדש/ו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים כסף משנה מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
א
לפיכך תיקנו נביאים הראשונים. הם שמואל ודוד כמ"ש פ"ג הל' ט' ופ"ד הל' ג' ועיין בס' ידי אליהו ז"ל:
ד
והיא יתירה להן. נראה עיקר כמ"ש מרן ז"ל דגירסא אחרת היתה לו לרבינו בגמרא מכיון שהעתיק כ"כ בפשיטות כאן ובפירוש המשנה וגם הסמ"ג ז"ל העתיק כדברי רבינו עיין עליו וסדר תפילה זו עיין לשו"ת הרשב"א סי' קצ"ז:
ח
שמנת ימי חנוכה וכו'. על מ"ש מרן ז"ל ולפי שהם מדברי סופרים וכו', עיין מ"ש פ"ג דהלכות חנוכה. ומ"ש מרן ז"ל לא היו מתפללין תפלת מנחה וכו' פי' בקיבוץ על דרך מ"ש בהל' ד' ואילו תפילת מנחה גופה חובה היא עכ"פ:
ט
וזהו קרבן העצים. אף דהעצים עצמן חשובין קרבן, כמ"ש רבינו רפי"ד דמעשה הקרבנות מדכתיב ולקרבן העצים מ"מ להראות חיבת מצותן היו מביאין ג"כ עולות נדבה. ומזה יש ללמוד דמ"ש רבינו אח"ז
ודבר זה מנהג אפשר דקאי ההא דאלו העולות שהיו מביאין לא היו מתקנת חז"ל דמן הדין א"צ שום קרבן אלא מנהג יפה שנהגו בו ישראל. וניחא נמי לקושיית המל"מ ז"ל שהקשה דרבינו פ"ח דשביתת יו"ט כתב דבערב פסח אחר חצות אסור מן הדין בעשיית מלאכה מפני שיש בו שחיטת הפסח וקרבן חגיגה ואיך כתב כאן דאיסור עשיית מלאכה הוא מנהג ותירץ דאפשר דשאני קרבן פסח וחגיגה שהוא כולל לכל ישראל אבל יחיד המביא קרבן לא אסרו אלא שישראל נהגו כן עיי"ש. ומלשון הירושלמי שהוציא רבינו אותו דין אין נראה כן שהרי אמרו הטעם שאינו בדין שתהא עסיק במלאכה וקרבנך קרב כמ"ש הרב המגיד ז"ל שם ולפי טעם זה (מי) [מה] לי שיהא קרבן כולל או פרטי ולכך אם נפרש דדבר זה מנהג שכתב רבינו דקאי אבל מה שכתב לעיל אתי שפיר דעיקר איסור מלאכה הוא מפני המנהג שנהגו להביא הקרבנות וכו' ולפ"ז מן הדין אסורים מטעם הקרבן.
עוד הקשה המל"מ ז"ל מהסוגיא שהביא מרן ז"ל פעם אחת חל ט' באב להיות בשבת ודחינהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנו מפני שיום טוב שלנו היה ע"כ ואי אמרת שאיסור התענית אינו אלא מנהג איך יתכן שנדחה תענית שהוא תקנת חכמים מפני המנהג וכו' ע"כ. ומלבד מ"ש לעיל דמנהג זה שכתב רבינו קאי לעיקר הדין דהיינו להבאת העולות ומינה נמשך איסור התענית מן הדין עוד נראה לומר דמהא לא קשה דבשלמא אם היה ט"ב בו ביום ולא השלימו אז היתה קושיתו בעצם משא"כ בדחוי שהרי ט"ב חל להיות בשבת ודחהוהו ליו"ד באב שהיה היו"ט שלהם אף שמחמת מנהג הוא אלים כוחיה לגבי ט"ב הנדחה:
י
אפילו יחיד וכו'. ודבר זה מנהג (בנוסח אחר כתב יד אין שם ודבר זה מנהג) משמע שלא היה מביא שום קרבן עם נדבת העצים ומה שהיה אסור בהספד ותענית ועשיית מלאכה היינו טעמא כמ"ש פי"ד דמעשה הקרבנות דהעצים נקראו קרבן דכתיב ולקרבן העצים וכאן השמיענו שאין דינן כהקרבת קרבן ממש ליאסר בכל אלו אלא דהם מעצמן נהגו כן וקבעוהו חובה כאילו הוא קרבן גמור ושיטת המל"מ ז"ל שכתבנו לעיל אין האיסור אלא בקרבן כולל:
יא
אנשי מעמד וכו'. פ"ב דתענית אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים מלספר ומלכבס ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת ורבינו העתיקו כאן לענין אנשי מעמד ובפ"א דביאת מקדש הל' י"ב העתיקו באנשי משמר ומרן ז"ל הקשה שם דלמה השמיט דבה' מותרים מפני כבוד שבת. ונראה לענ"ד שסמך למ"ש כאן מפני כבוד שבת דכבוד שבת עדיף וידוע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |