מעשה רקח/כלי המקדש/ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כהן גדול צריך וכו'. התוס' יו"ט ז"ל פ"א דעדיות הקשה לרבינו דלמה לא מנה באלו ההלכות אותם הפסולים להיות כהן גדול דמיתנו בשלהי קידושין כמו שהזכירם בפ"א דהל' מלכים עיי"ש והדבר תמוה הרבה דהתם בהל' מלכים הזכיר רבינו כהן גדול ג"כ להדיא וכבר הושג מהכנסת הגדולה ז"ל עיין עליו אם לא שנאמר דלא הוה גריס כהן גדול שהרי הביא דבריו שם:
ד[עריכה]
והסגן ומשוח שעבר. פי' שזה הכהן גדול היה סגן תחילה דהא קי"ל למה תיקנו סגן לכ"ג שאם אירע בו פיסול נכנס ומשמש תחתיו ומשוח שעבר הוא הכ"ג ראשון ובנוסח אחר כתב יד המשוח:
ה[עריכה]
מת לו מת וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו דלמה כתב שאינו יוצא מפתח ביתו דהויא דלא כמאן וכו' ע"כ. ונראה לענ"ד דאין צריך לתמיהא זו דמדיהיב טעמא ר' יהודה דאגב מרריה דילמא מקרי ואתי ונגע מבואר מעצמו דמן המקדש דקאמר לאו דוקא ומשום דעיקר ישיבתו בבית המקדש קאמר הכי דאל"כ כיון דטעמא דילמא מקרי ונגע מה לי מביתו מה לי מבית המקדש ובספ"ז דהל' אבל כפל רבינו דין זה ומרן ז"ל הקשה על רבינו ותירוצו עולה כמ"ש כאן והרב לח"מ ז"ל הקשה עליו שדבריו סותרים למ"ש כאן עיין עליו והדבר מבואר דלתירוצו שם בהכרח צ"ל דפסק כר"י ואין כאן סתירה כלל עיי"ש:
הסגן מימינו וכו'. מרן ז"ל הקשה דלמה השמיט רבינו מ"ש בגמ' אבל משוח שעבר לא אתי גביה מאי טעמא חלשא דעתיה סבר קא חדי בי ע"כ. לא זכיתי להבין קושיא זו דהא מכיון שרבינו לא הזכיר בזו אלא סגן וראש בית אב כמ"ש בדין הקודם מינה דמשוח שעבר לא ואי משום שהיה לו להזכיר הטעם נראה דאין בזה קפידא דאין נפקותא לענין דינא:
ח[עריכה]
כהן גדול וכו' ומעידין עליו. משמע דהוא אינו מעיד לאחרים אלא למלכי ישראל כמ"ש אח"ז ואם היתה עדות למלך ישראל ה"ז הולך לבי"ד הגדול ומעיד וכ"כ פ"א דהל' עדות הל' ג' ופי"א הל' ט' אך בפ"ג דהל' מלכים הל' ז' פסק סתמא עיי"ש וידוע דפשט הסוגיא ומסקנא דמילתא אינו כן אלא דאין מעידין למלכי ישראל כלל וכבר מרן הקדוש צדד הרבה להליץ בעד רבינו וע"ע להרב לח"מ ז"ל שם ומ"מ עדיין קשה ממ"ש בפירוש המשנה עיי"ש:
יא[עריכה]
בזמן שכהן גדול וכו'. בהגהות הרמ"ע מפאנו כתב יד מצאתי שכתב על דבר מרן ז"ל לפי גירסת וכו'. ונראה לענ"ד שטעות נפל בספרים ובמקום לבית קודש הקדשים צריך להגיה לקדש ומוכרח הוא כמ"ש בהלכות עדות שלנו פ"ג חבית הרואה וח"ו שעלה על דעת התוס' כן גם מ"ש צ"ל דהא דתנן הגביה לו את הפרכת שלפי דבריו גם שם היה פרכת לענ"ד אינו מוכרח דאיכא למימר דהאי פרכת הוא הפרכת התלוי בפתחו של אולם שלא היו שם דלתות וכמ"ש המפרשים ומ"מ על פתחו של היכל היה שם ג"כ פרכת וכדאמר בפ' הוציאו לו אמר רב זירא אמר רב י"ג פרוכות היו במקדש ז' כנגד ז' שערים שהיו בעזרה שתים אחד לפתחו של היכל ואחד לפתחו של אולם ושתים בדביר ושתים כנגדן בעליה עכ"ל מ"ש על התוס' ז"ל גם הרב באר שבע ז"ל תמה הרבה על ר"ת והוא פשוט דודאי בקודש הקדשים לא היה נכנס אלא ביום הכיפורים דוקא עיי"ש.
אך מ"ש שם על דברי רבינו שכתב
וכיון שישמע הסגן וכו' דבמתני' תני הממונה ואינו סגן דהסגן היה הולך לימין הכהן גדול לעולם עיי"ש, לענ"ד לא קשיא מידי וגם רש"י ז"ל והרע"ב בכל מקום דתנן ממונה מפרשי סגן וכ"כ רבינו להדיא פ"ד הל' ט"ז דהסגן נקרא ממונה ויהיה עומד לימין כהן גדול תמיד עיי"ש וכיון שכן אותו שכתב רבינו לעיל אחד בימינו הוא הסגן אלא שכשנכנס הכהן גדול לבדו ממתין לו עד שיצא ומגביה לו את הפרכת. ומה שהקשה עוד שם מהירושלמי דתני חמשה דברים שהיה הסגן משמש ולא תני הא הא לא מכרעא לדעת רבינו ודעימיה די"ל דשמוש קל כזה להגביה הפרכת לא חשיב ולהכי לא חשיב ליה ולמ"ש הרמ"ע ז"ל לדברי מרן שכתב שלפי דברי רבינו גם שם היה פרכת ודאי שנראה תמוה הרבה שהרי רבינו פסקה לההיא די"ג פרוכות פ"ז הל' י"ז ויותר יש לתמוה על התוס' יו"ט ז"ל פ"ז דתמיד שכתב על דברי מרן ז"ל דזה לא שמענו בשום מקום שגם על ההיכל היה פרכת ע"כ. וכבר הושג מהאחרונים ז"ל. ועוד ראיתי שם להתוס' יו"ט שהקשה דלמה מגביה לו הפרכת בצאתו ואינו מגביה לו בבואו אל הקדש ותירץ דהפרכת היה מוגבה ועומד כל היום ע"י קשרים ויתידות וכו' אלא שכשנכנס הכהן גדול היו מסירין הקשרים והיתדות וכו' ע"כ. ואילו היה מביא ראיה לדברים אלו החרשנו אך מצד הסברא אינו נראה אלא שבהכנסו להיכל הוא בעצמו היה מגביהו כדי ליכנס וזהו כבודו לחבב המצוה על דרך ונקלותי עוד מזאת משא"כ ביציאתו שכבר כלתה מצותו אינו דרך כבוד שהוא בעצמו יגביהו אלא הסגן שעומד לימינו תמיד וזה כפתור ופרח:
טו[עריכה]
כשיגדל הכהן וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל וכבר כתבתי הנראה לענ"ד בזה בפ"ג הל' ז' עיי"ש:
טז[עריכה]
ואם עבד וכו' וכן כהן גדול וכו' עבודתו כשרה. הכי איתא בתוספתא וירושלמי סוף שקלים אמנם בתורת כהנים דף ט' פרשת צו תני עד שלא הביא עשירית האיפה משלו עבודתו פסולה ופי' הרב קרבן אהרן ז"ל שם מדכתיב זה דהוי לעיכובא והכי מסתברא דהתם קתני תמיד אף בשבת אף בטומאה שמע מינה דקרבן צבור היא מדדחיא שבת וטומאה והכי איתא בפ' התכלת דף נ' תנן חביתי כהן גדול דוחות את השבת מנא הני מילי דבי ר' ישמעאל תנא תיעשה אפילו בשבת אפילו בטומאה אביי אמר אמר קרא סלת מנחה תמיד הרי היא כמנחת תמיד ע"כ. וכן פסק רבינו להדיא פ"ג דתמידין ומוספין הל' י"ח ואין לומר דהא דחביתי כהן גדול דחו שבת היינו חוץ ממנחת החינוך שהרי שם בתו"כ דרשו בסוף הפרשה דף י"א יכול מה אהרן דוחה את השבת ואת הטומאה אף בניו כן ת"ל זה ע"כ הרי מבואר דמנחת חינוך דכהן גדול דחיה שבת ונכלל במ"ש רבינו פ"ג דתמידין ומוספין כנ"ל והתוס' ז"ל שם דף ע"ח ד"ה אחת להמשחו וכו' כתבו ויש מפרשים כגון שעמד ביום הכיפורים דאיכא עבודת יום הכיפורים בכהן גדול ולאו מילתא היא דהא קרבן יחיד אין קרב ביום הכיפורים ובפ"ק דיומא בעי אם אירע פיסול בכ"ג במה מחנכין את השני בי"ה ע"כ ואין ספק דמההיא דיומא דף י"ב משמע דאף קרבן חינוך דכ"ג לא דחי יוה"כ מדמהדר תלמודא עליה במה תהיה חינוכו ולא מצאתי דרך אלא לומר דהא דדחי שבת וטומאה היינו דוקא בזמן הקרבתו דהיינו עם תמיד של שחר כמ"ש רבינו פ"ג דתמידין ומוספין ולכך אמרו שם פשיטא אירע בו פיסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פיסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו וכו' ובתמיד של שחר היה מביא החינוך ומקריב אותו אמנם אחר הקרבת התמיד שכבר קיימו מצות חביתין לא דחי יוה"כ ולכך כתבו התוס' דהו"ל קרבן יחיד כלומר כל שלשתן ומכח זה נתאמץ המל"מ ז"ל לומר דטעות סופר הוא בתו"כ וצ"ל עבודתו כשרה וחלק על הקרבן אהרן ז"ל עיין עליו. אמנם לשון התו"כ משמע דפסולה קאמר דקתני עד שלא הביא וכו' ומההיא דיומא לא קשיא דכיון דמסיק דעבודתו מחנכתו היינו הך כאילו הקריב הקרבן חינוך שלו ועבודתו כשרה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |