פרישה/אורח חיים/תרמו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:19, 25 באוקטובר 2024 מאת המגיה (שיחה | תרומות) (השלמה לאחר המועד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
פרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


פרישה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרמו

סימן תרמו

א[עריכה]

(א) אפילו נשרו רובם כו' ונשארו ג'. צ"ע אי דוקא ג' קאמר ולא ב' או ה"ה ב' כיון שנשאר רוב ההכשר וכמ"ש אח"כ פסול עד שישאר רוב העלין של ההכשר שענפיו מכסין כו'. ז"ל הגמרא דף ל"א ואימא זית, פירש"י עץ זית עליו מרובין ורצופין ומתוך שהם מרובין מכסין את העץ, ומשני בעינן עבות דהיינו מעשה שרשרות שיהיו מורכבין זע"ז כמו הדס שאין עשוין בקליעות שוכבין על אביהן.

שיוצאין ג' עלין סמוכין. פירוש ואחד רוכב על שנים גם לפי' הרא"ש וכמ"ש בסמוך אלא שלפירוש הרא"ש א"צ שיצאו מעוקץ אחד אלא סמוכין וק"ל:

ב[עריכה]

(ב) ואם נשרו רוב העלין של שיעור העבות. ר"ל משיעור העבות דהיינו ג' עלין בכל קן וקן נפלו שנים ונשאר אחד זהו פסול אליבא דכ"ע אלא שנחלקו באורך ההדס אם צריך שיהיו דין עבות על־פני כל אורך שיעור ההדס או לפחות ברוב ארכו, או שסגי אפילו בחד קן. וכתב שהגאונים ס"ל שצריך שיהיו עבות על־פני כל ארכו ואם נשרו מקן אחד שני עלין אע"פ שנשארו עוד ג' קנים שיעור עבות פסול. ובעל העיטור ס"ל דאפילו אין בו רק חד קנא שהוא עבות ובשאר כל אורך ההדס נשרו רוב העלין כשר.

ואם יבשו רוב כו' עד בראשו ג' עלין בחד קינא. פירוש לפי המפרשים הללו מ"ש ואם יבשו רוב עליו קאי אלולב ר"ל כשהרבה בדי הדס נאגדים יחד נקראים בלשונם לולב וקאמר שאם יבש מאותו אגד של הדס רובן ונשתיירו ג' בדין ובכל בד ג' עלים לחין כשרים.

והרא"ש סתר פירוש זה דלמה ידבר התנא מלולב שיש בו יותר מג' בדין כיון שא"צ בו יותר אפילו לכתחילה מג' בדי הדס. ועוד 'יבש רוב עליו' משמע דאבד הדס יחידי קאי, דאי אלולב שיש בו בדין הרבה הול"ל יבשו רוב בדין ונשתיירו בו ג' בדין ובהם ג' עלין לחברם כשר. וכתב לכן נ"ל יבשו רוב עליו ר"ל של בד הדס יחידי ונשתייר בו ג' בדין וג' בחד קינא מיקרי בד על־שם שיוצאין ממקום אחד, וכל קן לבדו נקרא בד עלים לחין כלומר עלים לחים שיש בכל בד ובד ולא שיהיו כולן לחין דא"כ הול"ל ג' בדין לחין, מדקאמר ג' בדין עלין לחין משמע שיהא בהן מקצת ואפילו אין בכל בד ובד אלא אחד לחה כשר והוא שיהא אותה עלה לחה בראש הקן קנה שלה אדום:

ג[עריכה]

(ג) בו ג' עלין. ר"ל בג' בדין יחד יש ג' עלין דהיינו בכל קן עלה אחד. עכ"ל הר'. וביאורו בקיצור. והא דלהרא"ש דיבר מהדס אחד משום דמדינא אף בהדס אחד סגי לחוד או שמפרש שיעור שצריכים שישארו בכל הדס והדס בפני עצמו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וצ"ע דלקמן סי' תרס"ז כתב רבינו דברי רב נחמן כו' דאמר במערבא ג' בדין עלין לחין והתם פשוט דקאי אגבעולין לא אקנים:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף