גליוני הש"ס/שבת/נו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:26, 9 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png נו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
גליון מהרש"א
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף נ"ו ע"א

תוד"ה ליקוחין כ' אע"ג דאפי' חטא כו'. נ"ב בס' חידושי גור ארי' תי' דליקוחין יש לך בה הכוונה שמשעה ראשונה שבא עלי' הי' לו ליקוחין בה והיינו ע"כ משום גט כריתות ואע"ג שלא קידשה אז מ"מ הי' לו ליקוחין בה משעה ראשונה עכ"ל ונ' כוונתו דליקוחין יש כו' הכוונה שהית' ראוי' לליקוחין גם בשעה ראשונה שבא עלי' שכבר הית' מגורשת ואולם זה דוחק קצת לומר דמפרש קרא דלקחת דהכוונה שהי' ראוי ללוקחה דלקחת משמע שלקחה ממש וע"ק דאמר לעיל כל האומר דוד חטא כו' וק' דאף דהית' מגורשת מ"מ כיון שלא בא עלי' לשם אישות א"כ לדעת הרמב"ם דביאת פנוי' אסורה מה"ת מלאו דלא תהי' קדישה א"כ הרי יש כאן עבירת לאו זה עכ"פ ונ' לומר דקידשה באמת בביאה שבא עלי' דבכתובות ט' א' אמר התם אונס הוי ואיב"ע כו' וא"כ להאיב"ע י"ל שלא הית' הביאה באונס רק נתרצית לו וקידשה בביאה וסובר כאן כאיב"ע הנ"ל ואף שלא היו שם עדים וקידושין בלא עדים הא לא מהני ואכתי הוי ביאת זנות י"ל דכיון דהא דלא מהני קידושין בלא עדים אף בשניהם מודים היינו רק משום דחב לאחריני וא"כ לפי המבואר בקידושין י' א' דסוף ביאה קונה דכל הבועל דעתו על גמר ביאה וצ"ל דאף דהעראה חשובה ביאה בכה"ת מ"מ לעניין לאו דל"ת קדישה אין איסור בהעראה אם דעתו לקדשה בהגמר ביאה דכיון דדעתו לקדשה בהגמר גם ההעראה תו לא חשיבא קדישות והפקירות וא"כ י"ל דככה גם דוד קידשה בהגמר ביאה וככל מקדש בביאה דדעתו על גמר ביאה וא"כ כיון דהעראה היא ביאה בכה"ת וא"כ מיד בהעראה נעשית שרביטו של מלך שהרי נבעלה אליו ואסורה לכל העולם משום משתמש בשרביטו שי מלך וא"כ תו בהגמר לא הי' חב לאחריני ושפיר קידשה בהגמר בלא עדים ואיסור ל"ת קדישה לא הי' שם כיון דבהגמר הרי קידשה וההעראה אין בה משום ל"ת קדישה שהרי כל בועל כן דעתו על גמר ביאה ואינו עובר בהעראה משום ל"ת קדישה ואולם יל"ע אם נעשית שרביטו בהעראה להאסר לכל כיון דהיא ביאה גרידא ולא קנאה להיות אשתו ועוד יוקשה עדיין לפי"ז דאיך אמר לאורי' רד לביתך הרי כבר הית' אשתו והית' אסורה לאורי' וי"ל שגירשה אחר הביאה ואחר מיתת אורי' נשאה שנית ואולם יותר נ' שבא עלי' בתורת פלגש דפלגש מותרת למלך ודאמר כאן ליקוחין יש לך בה היינו ליקוחין בתורת פלגש ופלגש כיון דאין בה קידושין ג"כ אין צריכה גירושין רק כשמשלחה מביתו די וע"כ אחר הביאה ששילחה מביתו שפיר הית' מותרת לאורי':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף