גליוני הש"ס/קידושין/סט/א

גליוני הש"ס קידושין סט א

ס"ט א' אין ע"ע נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ד סי' ה' ושו"ת תשב"ץ ח"ב סי' כ"ז וע' רש"י ב"מ ס' ב' ד"ה זיבנן ומש"ש ל' אסור צע"ק דהא אינו נוהג כלל ואין המקח חל כלל אם מוכר עצמו לע"ע ואין כאן עניין איסור והיתיר כיון שאין הדבר נוהג כלל ולא שייך כאן פלוגתא דאי עביד מהני כיון דלא נאמר כאן איסור כלל רק שאין הדבר נוהג ואין לו מציאות וע' ירושלמי שבועות פ"ז ה"ח וכי יש עבד בזמן הזה עש"ה ואולי י"ל דאין האדם בעלים של עצמו כלל כמ"ש בכ"ד וא"כ לא שייך שימכור עצמו כלל ורק דגזה"כ הוא שיכול למכור עצמו וע"כ בזמן שאין היובל נוהג דלא נתנה לו תורה כח למכור הוי לי' כמוכר את ישראל אחר דגניבת נפש ומכיר' הוא במיתה וכאן דליכא עניין גניבה ה"ל מכיר' לחוד ויש בו איסור ח"ש ואולם אם שאין האדם בעלים של עצמו מ"מ הרי הוא מצוי ביד עצמו ובמצוי לא נאמר דין גניבת ומכירת נפש ע' סנהדרין פ"ו א' ואולם זה רק לעניין מיתה אבל איסור דאוריתא וודאי יש בדבר ואולם א"ל דהאיסור מפאת ולא עבדים לעבדים דז"א דכיון דאין המקח חל כלל אין כאן עבדים לעבדים ורק מפאת דין גניבה ומכיר' בנפש הוא דיש לדון דכל מכיר' בנפש נמי הא אין המכיר' חלה שהרי מוכר את אחר ועכ"ז הוא במיתה וע"כ הוי המכיר' לבדה ג"כ איסור ח"ש וכנ"ל:

שם ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי, נ"ב דוגמתו ב"ק מ"ט א' שור שנגח את השפחה ויצאו ילדי' כו' חמרתא מעברתא בעלמא הוא דאזיק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף