קובץ הערות/פ
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
דף (ק"ד) חלצה בלילה חליצתה פסולה למ"ד דהוי כתחלת דין ופירש"י משום דגובה כתובתה. [ובשו"ת אור זרוע (סי' תשמ"ה) העתיק דברים אלו בשם ריב"ן חתנו של רש"י] וקשה דמה בכך דגובה כתובתה מ"מ למה לא תועיל החליצה להתירה דחליצה אינה באה לגבות כתובתה רק להתירה אלא כיון דמותרת ממילא גובה כתובתה דקרינן בה כשתנשאי לאחר תטלי כתובתיך ומה שאמרו לענין דו"ח כיון דאיכא כתובה למישקל כד"מ דמי התם איירי לענין תקנתא דרבנן אבל הכא הא איירי מדאורייתא ומדאורייתא אין טעם לפסול החליצה מפני דנ"מ לכתובה:
ב[עריכה]
דף (ק"א) הכה את זה וחזר והכה את זה מדברי תוס' כתובות (ט"ו] מתבאר דמ"ד התראת ספק שמה התראה אין הטעם משום דסגי בה"ס אלא ס"ל דמתרינן בו התראת ודאי אל תכה שניהן וכן באכלי' לאיסורא והדר אכלי' לתנאיה (שבועות כ"ח) מתרינן בי' אל תאכל שניהן ואידך מ"ד ס"ל כיון דחיוב מלקות הוא בשביל האיסור ולא בשביל התנאי לא חלה התראה על התנאי והתראה על האיסור לבדו הויא ה"ס ובזה יתישבו דברי הרמב"ם פ"ה מהל' שבועות כל מי שנשבע על אחרים שיעשו וכו' ולמה אינו לוקה משום שבועת שוא שהרי אפשר שישמעו האחרים ויעשו והוי ה"ס עיי"ש. והרמב"ם פוסק כמ"ד ה"ס שמה התראה עיי"ש בכ"מ ולח"מ ולפי דברי תוס' הנ"ל ל"ק דבכה"ג לכו"ע ה"ס לא שמה התראה. נ' ב'.]. ומה שמקשין על דברי תוס' שם בזורק אבן לגו דהוי ה"ס ובפ' הערל (פ') כתבו דהיכא דאיגלאי מילתא למפרע לכו"ע ה"ס שמה התראה ל"ק דבפ' הערל הספק הוא בלעבר ואמרינן איגלי מילתא למפרע אבל בזורק אבן לגו הספק הוא בלהבא ובכה"ג לא אמרינן תיגלי מילתא למפרע. ובנותר דתלוי בפלוגתא דה"ס הטעם הוא משום דהאיסור עובר ברגע האחרונה סמוך לעלות השחר וא"א לצמצם מתי היא וע"כ צריך להתרות בו כמה פעמים שמא עכשיו היא הרגע ודמי להכה את זה וחזר והכה זה ולמ"ד שמה התראה מתרינן בי' על כל הרגעים בפעם אחד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |