קובץ הערות/סב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:43, 15 במאי 2024 מאת עמד (שיחה | תרומות) (גרסא ראשונית מדיקטה אחרי בדיקה טכנית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קובץ הערות TriangleArrow-Left.png סב

א[עריכה]

ס"פ הערל הקשו בתוס'. דהכא משמע. דסבר ר' יוחנן. דקדושת הארץ דאורייתא. ובמדרש אמר. מעשרות כיון שגלו נפטרו. והם חייבו עצמן מאליהן. ותירצו דהכי פירושא. כיון שגלו נפטרו. דקדושה ראשונה לא קידשה לע"ל ולא היה חובה עליהם לקדש את כל א"י וכו'. וכמו שהניחו במקצת. היו רשאין להניח הרבה וכו' ואעפ"כ חייבו עצמן וקידשו. וכיון שקידשו קדשה מה"ת עכ"ל וברמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה. חיוב הארץ בשביעי' ומעשרות. אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים. וכיון שנלקח הארץ מידיהם בטל הכיבוש. ונפטרה מה"ת ממעשרות שהרי אינה ארץ ישראל. וכיון שעלה עזרא וקידשה. לא קידשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה וכו'. ובכ"מ שם תמה דמה עדיפותא דחזקה יותר מכיבוש. ועוד דבכיבוש ראשון היה ג"כ חזקה עיי"ש. ואפשר דכונת הרמב"ם. כמ"ש תוס' דבקדושה ראשונה לא הוצרכו לקדש את הארץ. שנתקדשה מאליה ע"י הכיבוש. והיתה הקדושה תלויה בכל שעה בהכיבוש. וכיון שבטל הכיבוש בטלה הקדושה. אבל בקדושה שניה לא היה כיבוש. והוצרכו לקדש את הארץ. וקידשוה לעולם:

ב[עריכה]

אבל קשה. מהא דאיתא ספ"ק דקידושין דקודם כיבוש וחילוק לא נתחייבו במעשרות. ונתחייבו בחלה. דבחלה כתיב כי תבואו מיד כשתבואו. וקשה כיון דהקדושה היתה ע"י הכיבוש. וקודם הכיבוש לא היתה הארץ קדושה כלל. א"כ איך נתחייבו בחלה דעדיין אינה א"י אלא חו"ל. וברפ"ב דחלה בירושלמי הובא בר"ש שם. פירות חו"ל שנכנסו לארץ. ר"א פוטר ור"ע מחייב. השיב ר"ע לר"א. אי אתה מודה. בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו בציקות דחייבין בחלה ולאו גידולי פטור הן. וקיבל ר"א תשובת ר"ע. ומתמה בירושלמי למה קיבל תשובתו. תמן עד שלא נכנסו לארץ למפרע ירשו. דא"י מוחזקת לנו מאבותינו. ולפי"ז נראה דהיתה קדושה כבר קודם שנכנסו לארץ. וצריך להבין קושית הירושלמי. דנהי נמי דהיתה להם ירושה מכבר. אבל הא מ"מ לא נתחייבו בחלה קודם שנכנסו כדכתיב בבואכם. וא"כ שפיר השיב ר"ע. ולאו גידולי פטור הן. וצ"ל דכיון דהיתה להם ירושה נקראת מכבר א"י. ואף דלא נתחייבו בחלה עדיין. אבל אין הפטור בהארץ אלא בהפירות. ואין אלו פירות חו"ל שנכנסו לארץ. אלא פירות הארץ שגדלו בפטור ונתחייבו אח"כ ואין ראיה מזה לפירות חו"ל. ושמא י"ל בטעמם של ר"א ור"ע דלא ס"ל כפירכת הירושלמי. דאף שגם הם מודים דא"י מוחזקת לנו מאבותינו. והיתה קנויה להם מכבר מ"מ עדיין לא היה בה קדושה עד ביאתם לארץ. וממילא הפירות שגדלו בה קודם שנתקדשה הארץ מיקרי פירות חו"ל ושפיר השיב ר"ע. וסברת הירושלמי כיון שהיתה קנויה להם. אף שלא נתקדשה עדיין מ"מ כיון שהיתה קנויה לישראל נקראת א"י. או שהירושלמי סובר שע"י קנינם נתקדשה ג"כ מכבר. אלא דלא משמע כן מדברי הרמב"ם שכתב דהקדושה היתה ע"י הכיבוש. ועוד דהקנין של ישראל לא נפקע ע"י הכיבוש. כמ"ש תוס' פ' חזקת הבתים (מ"ד). דקרקע אינה נגזלת. ואי נימא דהקדושה באה מאליה ע"י הקנין. א"כ גם כשבטל הכיבוש. היתה ראויה להיות קדושה מפני הקנין. שלא נתבטל:

ג[עריכה]

ורש"י פירש בסדר מסעי. בגבולי הארץ. דנ"מ מידיעת הגבולים. לענין מצות התלויות בארץ. וקשה ממ"נ דקודם כיבוש וחילוק לא נהגו תרומות ומעשרות גם בארץ כמבואר ספ"ק דקידושין. ולאחר כיבוש וחילוק הא כתיב כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה אפילו בחו"ל כמ"ש שם הרמב"ן מספרי ואילולי דברי רש"י היה אפשר לאמר. דנ"מ דבתוך הגבולים מצוה לכבוש. וחוץ לגבולים ליכא מצוה לכבוש. ולמ"ד כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש י"ל דנ"מ אם כיבשו חוץ לגבול קודם שכיבשו תוך הגבול לא נתקדש. אבל למ"ד שמיה כיבוש קשה. ואפשר לומר לפימ"ש הרמב"ם דפירות א"י שיצאו לחו"ל פטורין מתרו"מ. אבל אם כיבשו מקצת הארץ ומקצתה לא כיבשו. ויצאו הפירות ממקום הנכבש למקום שאינו נכבש. נראה דלא הוי כאילו יצאו מארץ לחו"ל דטעמא דלא נתחייבו בתרו"מ קודם כיבוש וחילוק. פירש"י משום דלא קרינן ביה דגנך. או מפני טעמים אחרים התלוין בפירות ולא בהארץ. דהארץ היתה קדושה גם קודם כיבוש וחילוק דהרי היו חייבין בחלה ואם לא היתה הארץ קדושה כלל ה"ה כחו"ל. ומשו"ה אף דהפירות פטורין מתרו"מ מגזה"כ. מ"מ הארץ איננה כחו"ל. לענין אם נכנסו אליה פירות ממקום הנכבש. לא הוי כיצאו לחו"ל. אלא דקשה לפי דברי הרמב"ם הנ"ל. דהקידוש היה ע"י הכיבוש. ושמא י"ל לדעתו דכל פסיעה ופסיעה שנכבשה נתקדשה תיכף. ואז נתחייבה בחלה. אבל בתרו"מ לא נתחייבו עד לאחר י"ד שנה:

ד[עריכה]

ובפ"ב דכתובות. איכא מ"ד. דאפילו למ"ד חלה בזה"ז דאורייתא מ"מ תרו"מ לאו דאורייתא. מידי דהוי אקודם כיבוש וחילוק. דבזה"ז הוי ג"כ קודם כיבוש וחילוק. והנה ע"כ קדושת הארץ דאורייתא ס"ל. מדחיוב חלה דאורייתא ומ"מ אינו חייב בתרו"מ. ולפי"ז קשה. הא דאמר ר' יוחנן בסוגיין. אנא דאמרי. דתרומה בזה"ז דאורייתא. כר' יוסי דס"ל קדושה שניה קידשה לע"ל. ומאי ראיה מזה דתרו"מ דאורייתא. דנהי דהארץ קדושה. מ"מ הא הוי עכשיו קודם כיבוש וחילוק. וכעין קושיא זאת הקשה בכ"מ לדעת הרמב"ם. שפסק כן לפי האמת. דקדושת הארץ לא בטלה. ומ"מ תרו"מ לאו דאורייתא בזה"ז. משום קרא דביאת כולכם דכתיב בחלה. וילפינן תרו"מ מחלה. למ"ד תרומה בזה"ז לאו דאורייתא:



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף