רש"י/קידושין/יב/א
לא ס"ד. שתהא נקנית בדבר שאין בו גירוע מאחר שנכתב גירוע כאן:
דומיא דייעוד. כי היכי דאמר לענין ייעוד שנכתב עמו אשר לא יעדה ולמדנו שרשאי האדון ליעדה לו בתוך שני אמהות ותהיה מקודשת לו אם יאמר לה הרי את מיועדת לי במה שיש לי עליך ואין צריך כסף אחר ואמר לקמן (דף יח:) אין אביה רשאי למוכרה לקרובים שהיא אסורה להם משום ערוה לפי שאין אני מקיים בה אשר לא יעדה וגירוע נמי כייעוד מה ייעוד אע"ג כו':
לא הוו. בשני סלעים כדפרישית בסמוך:
וקידושי אשה כו'. מסקנא דמילתא דר"ל היא דקא מסיק ואומר טעמא דב"ש כדחזקיה:
אף אשה בפרוטה לא מיקדשה. דגמרינן מקידושי ייעוד:
פלגא דדינר. ואיכא גירוע עד פרוטה:
כיון דאפיקתיה מפרוטה. אלמא חשיבותא בעי' אוקמה אדינר דחשיב:
כהפקר. לקנות בדבר מועט ומדרבנן הוא דקאמרי לה ב"ש דאפקעיה רבנן לקידושין הפחותין מדינר:
כל דהו. כל מה שהדורות משנים את המטבע פעמים שפוחתין פעמים שמוסיפין ממשקלם:
שיער ר' סימאי. מעשה בא לפניו באשה שנתקדשה בפרוטה והצריך להיות שוה אחד משמנה באיסר וביטל את הקידושין:
אחד מששה. לקמן מפרש פלוגתייהו:
א"ל רב יוסף. לאביי:
אי הכי. דאין פרוטה פחותה מכאן:
היינו דתנינא. שאני שונה בתורת כהנים צא וחשוב כו':
אלפים. פרוטות:
השתא. אם הוא אחד משמנה באיסר האיטלקי:
אלפים. פרוטות:
לא הוו. בשני סלעים כדפרישית בסמוך:
יותר מאלפים קרי להו. משנה זו שנויה אצל נהנה מן ההקדש שמביא על הניית פרוטה אשם בכסף שקלים צא וחשוב להתרחק מן העבירה שאף על השוגג צריך כפרה גדולה כגון זו:
א"ל ההוא סבא. טועה אתה במשנה זו דאנא תנינא לה וקרוב לאלפים תנינא בה:
אלפא וחמש מאה ותלתין ושיתא הויין. שהסלע ד' דינרין והדינר כ"ד איסרים כדלקמן ואי איסר שמנה פרוטות לעולם נמצאו קצ"ב פרוטות בדינר והשמנה דינר שבשתי סלעים עולים כל אחד מאתים פרוטות חסר שמנה הרי אלף ותקל"ו:
כיון דנפקא. אלף השני מחציו שלשים וששה קרוב לאלפים קרי ליה:
פונדיונין איסרין מסמסים קונטרונקין. מיני מטבעות הם קטנות זו מזו וכן הדריסין הנצין שמנין:
נמצאת פרוטה אחד מששה. שהאיסר אחד מכ"ד בדינר כדקאמרת אבל הפרוטות גדולות ממה שאמרת שהדינר שש מעה והמעה ג' הדריסים הרי י"ח הדריסים לדינר והם שלשים ושש הנצין והם שבעים ושנים שמינין והם קמ"ד פרוטות חלקם לכ"ד חלקים תמצא ששה בכל חלק הרי שש פרוטות לאיסר שהוא אחד מכ"ד בדינר:
אליבא דת"ק. דהיינו כסתם מתני' והך דרבין לאו שהוסיפו על הפרוטות אלא האיסרין הוזלו ועמדו שלשים ושתים בדינר בימיהם ולעולם קצ"ב פרוטות בדינר חשוב ו' פעמים שלשים ושתים ותמצא קצ"ב ובימי ר' סימאי היו האיסרים יקרים כמשפטם כ"ד בדינר ונמצאת שהפרוטה שהיא קצ"ב לדינר היתה אחד משמנה באיסר:
במדי. כלומר במקום שאין תמרים מצויין:
והא תנן כו'. ואם באתה לומר כן אין שיעור קידושין:
הא בקידושי ודאי. אם ישנו שוה פרוטה במקומו הוו קידושין ודאי ואם בא אחר וקידשה אח"כ מותרת לראשון ואינה צריכה גט משני ואם אינו ש"פ במקומו קידושי ודאי לא הוו לבטל קידושי שני אבל קידושי ספק הוו ואינה מותרת לאחר בלא גט דחיישינן שמא ש"פ במדי ושיעור אהני לדעת אלו הן קידושין גמורים שמאחר שקידש בפרוטה במקומם אין גמגום בדבר:
בזוודא דאורדי. אגודה של מוכין:
והאמר שמואל. הא דלעיל חיישינן שמא ש"פ במקום אחר:
אבנא דכוחלא. שייש שחור דומה לכחול:
יתיב רב חסדא וקא מעיין כו'. לפי שבא אחר וקדשה בפרוטה אח"כ:
ההוא יומא. ביום שקידשה הוה בה ש"פ ועכשיו הוזלה:
לאו כל כמינך. להעיד שהראשון קידושין ואוסרתה אבתרא: