ספר האגור/תטז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
< הקודם · הבא > |
(תטז) והיכא שיש לו כוס שא"צ לחזור ולהתפלל מיד כשמסיים הברכה אין לו לחזור ואע"פ שלא פתח בברכה של אחריה. וכן בכל הדברים שא"צ לחזור בשבילם כמו על הניסים דחנוכה ופורים ויעלה ויבא בר"ח[1] ועננו בתענית. ור"ת כתב אפי' לאחר שפתח הברכה של אחריה חוזר אם ירצה וכן עשה מעשה וחזר לאחר מודים בדבר שאמרו אין מחזירין אותו, וכתב הרא"ש ז"ל דלא מסתבר כלל כיון שאם עקר רגליו אינו חוזר לראש גם אם סיים הברכה אינו חוזר לעבודה. ואפשר שר"ת היה מפרש אינו מחזיר אותו שאין חייב להחזיר אבל אם רצה לחזור יחזור. ומיהו גם בזה יתכן אם סיים תפילתו שיכול לחזור לראש דלא גרע מתפלת נדבה אבל באמצע תפילה כיון שאינו חוזר לראש נ"ל דהוי הפסק אם חוזר עכ"ל:
- ↑ צ"ל בליל ר"ח, וכמו שתיקן הרב המחבר בדף התיקונים על סי' קס"א