בית מאיר/יורה דעה/שלא

בית מאיר ‏ יורה דעה שלא

ש"ע סעיף ג'. עכו"ם וכו' מפריש. נ"ב מדאורייתא. משא"כ בסורי'. נ"ב שאינו אלא מדרבנן כדלעיל סס"א: סעיף יט. בש"ך. ס"ק מ"ב ובארץ שנער שהיא רחוקה מא"י נ"ב בסעיף א' משמע שהוא יותר קרוב מעמון ומואב. אבל ההכרח שבאמת הוא יותר רחוק אלא מפני שרוב ישראל עוברים שם התקינו בה הנביאים תחילה ולא נאמר שם שהיא סמוכה אלא נגד ארצות חוץ מעמון ומואב: סעיף לד. חוששין שמא אחר תרם. נ"ב עיין סעיף ל"א ובב"י שם. ודחק בפרישה שהכא גרע שלא הי' גילוי דעת לזה: הגה וי"א וכו'. טור בשם הרא"ש. נ"ב עיין בהרא"ש בעירובין כי לא נאמר שם הכי אלא אדרבא דברי ר"נ בחולין הם הלכה אפילו לרב ששת וכבר הרגיש המ"א בסי' תט ס"ק י"ז והניח בצ"ע: סעיף קמו ס"ק ל"ב מתמיה ומשיג על הב"ח במ"ש שהמעשר של ממון אין בו חיוב לא מן התורה ולא מדרבנן ע"ש. ולענ"ד לק"מ והדין עם הב"ח שלא קאמר דבריו אלא להוציא מהם שעל מעשר זה לא שייך לומר שלא יפדה בו את השבוי ולא יתן ממנו לכיס של צדקה ור"ל שאין בו חיוב אף לא מד"ס היינו חיוב מעשר עני כי אם כל חיובו היינו מצד מצות צדקה ולמה לא יהי' רשאי לעשות בו כל עניני צדקה דאטו מחויב הוא לעשות צדקה יותר מן המעשר הא כל חיוב צדקה אינו מוטל עליו אלא עד המעשר תדע שהרי במצות צדקה מבואר דבשקל קטנה יצא ידי מצוותו ואם נותן פחות מן המעשר אינו אלא נפש רעה ובפי' מבואר בש"ך סי' רמ"ח סק"א ובהגהות רמ"א סעי' ג' דפרנסת עצמו קודמת לכל אדם. ואילו במעשר עני מבואר הכא בהטור והט"ז עצמו מביאו דאפילו עני שבישראל מוציאין ממנו בע"כ ומשמע אפילו במעשר דרבנן. א"ו כדאמרן דמעשר זה אין חיובו אלא מתורת הידור מצות צדקה כאתרוג גדול ומה דאיתא סי' רמ"ח סעיף א' ומי שנותן פחות ב"ד כופין ע"כ כי היכי דלא ליסתרי לסי' רמ"ט דמבואר שם שאינו אלא עין רעה מיירי בצבור שפסקו על עצמם דיכולין לכוף זה את זה או בקרובו עני דאזי לא כל כמיני' להפקיע עצמו ולהטילו על הצבור. אבל ודאי דאין חיוב מעשר זה אף מדרבנן זולת מצוה צדקה והנ"מ כנ"ל. ודוק כי לענ"ד ברור הוא שהדין עם הב"ח. ועיין תשו' חות יאיר סי' רכ"ד ועיין פי' הרמב"ן על התורה פרשת ראה על פרשת עשר תעשר ולשונו משמע קצת נמי שאפילו דרבנן ליתא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף