באר הגולה/יורה דעה/שלא

באר הגולה ‏ יורה דעה שלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מכאן עד סעיף י"ג הוא ל' הרמב"ם בפ"א מהל' תרומות:

(ב) ממשנה ג' פרק ד' דידים:

(ג) ממשנה ג' פ"ב דביכורים וספרי סוף פרשת קרח:

(ד) שם במשנה דמס' ידים:

(ה) ג"ז שם:

(ו) ממשמעות משנה י"א פ"ו דדמאי ומשנה סוף חלה:

(ז) שם וכריש לקיש יבמות דף פ"ב ע"א וכתב ה"ה בפרק כ' מהא"ב אע"ג דקי"ל ר"ל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ה"מ במאי דפליגי אליבא דנפשייהו אבל במאי דפסקו הלכתא בפלוגתא דתנאי כיון דר"ל ס"ל כרבנן דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים וכו' ושכן הסכים הרשב"א וגם הכ"מ הביא ראיו' לזה והאריך בזה ומה שכתב לעיל סעיף א' שנוהג בא"י מן התורה בין בפני הבית וכו' פי' הכ"מ דאיירי אם היו כל יושביה עליה:

(ח) שם ואף ע"ג דבכמה משניות מסדר זרעים ומקומות אחרים משמע דיש קנין לעובד כוכבים בא"י הכא שאני כיון שחזר ולקחה ממנו:

(ט) כן הוא ברמב"ם וכן צריך להגיה דלא תקשי אמה שכתב לעיל דהקונה בסוריא חייבת:

(י) שם מימרא דרב שמואל בר נתן וכו' בכורות דף י"א ע"ב וכפי' התוספות שם:

(יא) וכ"כ הרמב"ם שם ממסקנת הגמרא שם:

(יב) שם ממשנה ה' פ"ה דמעשרו' וכרבי דקיימי חכמי' כוותיה ועוד דע"כ לא פליגי אלא בסוריא אבל בא"י לכ"ע הכל לפי חשבון:

(יג) ברייתא גיטין דף מ"ז ע"א:

(יד) שם ולמדו מסוגיא דבכורו' שהקשו אילימא דמרחן עובד כוכבים וכו' וציינתיו לעיל סעיף ד':

(טו) כן משמע במשנה י"א פ"ו דדמאי ובירושלמי שם ובמשנה ה' פ"ה דמעשרות וכרשב"ג:

(טז) משנה ז' פ"ד דחלה וכרבן גמליאל דמסיק במתניתין שנהגו כמותו:

(יז) תוספתא פרק ב' דתרומות:

(יח) בריי' גיטין דמ"ז ע"א וכאוקימתא דגמרא שם:

(יט) כן פירש רבינו דאל"כ ה"ל דגן עובד כוכבים ופטור וכ"כ בתשובה:

(כ) ירושלמי פ"ו דדמאי וכפי נוסחת רבינו שם:

(כא) בריי' חולין דף קל"ה ע"ב וכרבי וכפירוש רש"י שם:

(כב) ירושלמי פרק ו' דדמאי:

(כג) מסקנת הגמרא ביצה דל"ח ע"א:

(כד) דעת המחבר בכ"מ שם:

(כה) משנה ריש פ"ב דחלה וכר"ע ויליף לה בירושלמי דכתיב אשר אני מביא אתכם שמה:

(כו) משנה י"א פ"ו דדמאי:

(כז) שם בריש פי' בחלה:

(כח) כן הוא ברמב"ם וסיים שם מדבריהם ונסתפק הכ"מ שם אם כוונת רבינו שאם נקבעו למעשר ביד ישראל בעודן בח"ל חייבין מדבריהם:

(כט) (°) מכאן עד סעיף י"ט לשון הרמב"ם שם בפרק ב':

ממשנה ריש מעשרות:

(ל) ירושלמי בסוף חלה:

(לא) שם בירושלמי:

(לב) ממשנה ג' פרק קמא דמעשרות:

(לג) ירושלמי שם ובפ"ק דחלה הלכה ד':

(לד) משנה ג' פ"ק דחלה וירושלמי שם ופ"ק דמעשרות:

(לה) משנה סוף מעשרות:

(לו) משנה ט' פ"ג דחלה:

(לז) לשון רמב"ם בריש פ"ג מהלכות תרומות:

(לח) כצ"ל וכן הוא בטור:

(לט) לשון הרמב"ם ריש פ"א מהלכות מעשר ממשנה פ"ג דתרומה:

(מ) (°) מכאן עד סעיף כ"א הוא לשון הרמב"ם שם פ"ו מהל' מתנות עניים:

ממשנה ריש פ"א ופ"ב דמעשר שני:

(מא) ברייתא ר"ה דף י"ב ע"ב:

(מב) ספרי פרשת ראה:

(מג) משנה ג' בפ"ד דידים וכרבי אלעזר בן עזריה:

(°) ויהיה שנת השמטה שנת תכ"ה וכמ"ש רמב"ם בפ"י מהלכות שמטה ויובל שקבלה ביד הגאונים איש מפי איש שאין מונים בחורבן הבית אלא שמיטין ולא יובלות ושכן עולה בגמרא דעבודת כוכבים דף ט' ע"ב השי"ת יזכנו למנות שמיטין ויובלות:

(מד) שם ממשנה ט' פ"ה דמעשר שני וספרי סוף פרשת קרח:

(מה) (°) מכאן עד סעיף כ"ט הוא לשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות תרומות:

משנה ה' פ"ד דתרומות כרבי טרפון ור"ע:

(מו) שם וספ"ק דחלה:

(מז) משנה ה' פ"ג דתרומות ואיתא בעירובין דף ל"ז ע"ב:

(מח) ירושלמי ס"ג דתרומות פירו' שסיים בו מקום לתרומה בצפונו או בדרומו ואמר על הכרי השני הזה כזה:

(מט) ירושל' בפרק קמא דתרומה וכסתם משנה ו' פ"ד דתרומות:

(נ) שם במשנה:

(נא) משנה ה' פ"ב דביכורים:

(נב) גיטין דף ל' ע"ב:

(נג) משנה ספ"ק דחלה ובמשנה ה' פ"ב דביכורים:

(נד) נלמד מדין היה טעון כדי יין וכו' דבסמוך טעמא שהיו מסתברין הא לאו הכי תרומתו תרומה:

(נה) ברייתא ב"ק דף קט"ו ע"ב:

(נו) תוספתא פ"ג דתרומות כפי גירסתו שם:

(נז) כן הוא שם ברמב"ם והוא מהתוספתא שם:

(נח) משנה י"ב פ"ג דמעשר שני:

(נט) משנה ו' פ"ג דתרומות:

(ס) משנה ב' פ"ה דדמאי אך מה ששינה המחבר ממ"ש שם במשנה וכן ברמב"ם וכתב אחד ממאה ומעט יותר הוא לפי מ"ש לעיל בסעיף י"ט שתרומה גדולה בזמן הזה שיעורה כל שהוא ואומ' על האחד ממא' שהפריש עם המעט יותר שהוא חולין כדי לקרוא שם התרומה תחלה על המעט שהפריש יות' ולקרוא אח"כ שם מעשר על ט' הסמוכין לה א' ממאה ולקרוא אח"כ שם תרומת מעשר על הא' מהק' כדי להפריש הכל כסדרן:

(סא) (°) מכאן עד סעיף נ"ב הוא ל' הרמב"ם בפ"ד מהלכות תרומות:

קידושין דף נ"ט ע"א:

(סב) משנה ריש תרומות:

(סג) מימרא דרבי אבהו א"ר יוחנן וכו' נדרים דף ל"ו ע"ב דמשמע דנפשטא גם הבעיא הראשונה:

(סד) ברייתא קידושין דף נ"ב ע"ב:

(סה) ממשמעות עובדא דההוא (גברא) [סרסיא] דקדיש בפרוזמא וכו' שם ועובדא דמרי בר איסק וכו' בב"מ כ"ב ע"א וכפי פירושו שם במאי דאיתא שם ה"נ מסתברא:

(סו) משנה ו' דפ"א דתרומות:

(°) מפני שאינו שומע הברכה ושאינו מדבר וכן הערום אינן יכולין לברך ושכור וסומא שאינן יכולין לכוין להפריש מן היפה:

(סז) ד"ע:

(סח) משנה ג' שם וכרבי יוסי:

(סט) חולין דף י"ב ע"א וכרב נחמן וסיים שם שאין אומרין באיסורין חזקה שליח עושה שליחותו מהא דגיטין דף ס"ד ע"ב וכן פסק ר"ת בתוספות עירובין דף ל"ב ע"א:

(ע) כרב ששת דפליג ארב נחמן שם בגמ':

(עא) חולין דף קל"ה ע"ב:

(עב) ממשמעות המשנה בדין הסמוך שם בכ"מ בשם הר"י קורקוס:

(עג) משנה ג' פ"ג דתרומות:

(עד) מהירושלמי שם אליבא דכ"ע ופי' ממחין פירש הכ"מ שם מלשון המחהו אצל החנוני כלומר שכל אחד סומך על מה שעושה חבירו ואילו ידע זה שחבירו תרם לא היה תורם:

(עה) פי' הר"י קורקוס שאין ידוע אם הם ממחין וכרבי יוסי שם במשנה:

(°) פי' הכ"מ כשיעור תורה אחד מנ' ואצ"ל כשיעור שתרם חבירו:

(עו) כרבי יוסי דמפרש דברי חכמים ותרומת השני תרומה דקאמר היינו אף תרומת השני תרומה כ"מ שם:

(עז) משנה ד' פרק ג' דתרומות:

(עח) כ' הכ"מ בשם ר"י קורקוס דס"ל דאפילו ר' יוחנן דפליג אריש לקיש בקדושין דף נ"ט ע"א דאתי דבור ומבטל דבור מודה הכא וע"ש:

(עט) וכ"כ הראב"ד שם בהשגה וכרבי יוחנן בענין קדושין שם:

(פ) תוספתא פ"ק דתרומות ודוקא בדיעבד ולא לכתחלה מהא דקדושין דף מ"א ע"ב שם בשם הר"י קורקוס:

(פא) שם בתוספתא ועיין בח"מ סי' ר"ץ סעיף י"ד:

(פב) שם בתוספתא ורישא בידוע שנתייאשו הבעלים והא דפליגי ת"ק ור"ש במשנה ח' פרק כ"ו דכלים איירי בסתמא:

(פג) שם בתוספתא:

(פד) שם בתוספתא:

(פה) ממשנה ד' פ"ג דתרומות:

(פו) שם בתוספתא וסיים שם שאין הגורן נכנס אא"כ נתרם:

(פז) משנה ספ"ג דתרומו' ומנחו' דס"ז ע"א:

(פח) וכ"כ הרמב"ם שם ממימרא דרב יהודה אמר רב ערכין דף ו' ע"א והטעם דטעונין גניזה דחיישינן דלשם הקדש לשמים הפרישה והוא אסור בהנאה בזמן הזה רש"י:

(פט) משנה ח' פ"ג דתרומות:

(צ) ברייתא גטין דף ל"א ע"א כפי' רש"י והתוספות שם:

(צא) ממשנה דסוף טבול יום:

(צב) פשוט בנדרים דף נ"ט ע"א:

(צג) ירושל' סוף פ"ד דתרומות:

(צד) תוספתא פ"ג דתרומות וקצתו איתא במשנה ד' פ"ה דמעשרות:

(צה) שם בתוספתא:

(צו) (°) מכאן עד סעיף ס"ו הוא לשון הרמב"ם שם בפרק ה' דתרומה:

משנה ד' פ"ב דתרומות:

(צז) שם במשנה:

(צח) משנה ב' פ"ק דכלאים וכת"ק:

(צט) משנה ד' פ"ב דתרומות:

(ק) שם במשנה פי' תאנים הם הלחים והגרוגרות הם היבשים ודבילה הם אחר שנתחברו יחד בעיגול:

(קא) שם משנה ו':

(קב) משנה שם ספ"ק:

(קג) שם משנה ה':

(קד) כרבי יוחנן קידושין דף ס"ב ע"א דתניא כוותיה בברייתא שם ע"ב:

(קה) מהירושלמי פ"ק דתרומות:

(קו) תוספתא דתרומות פ"ד:

(קז) משנה ה' פ"ק דתרומות:

(קח) ברייתא ר"ה די"ב ע"א:

(קט) משנה ה' פ"ק דתרומות:

(קי) משנה ספ"ה דדמאי:

(קיא) שם במשנה (ב'):

(קיב) טור בשם ס' התרומות והב"י בשם התוספו' בפרק הפועלים ובסוף פ"ק דבכורות:

(קיג) משנה ח' פ"ק דתרומות:

(קיד) שם משנה ט':

(קטו) שם פ"ב משנה ז':

(°) פי' עומדין לכבישה בחומץ והם רעים:

(קטז) שם במשנה משום שהוא יפה לשתיה מן המבושל:

(קיז) תוספתא פ"ד דתרומות:

(קיח) ירושלמי פ"ב דתרומו' ותוספתא פ"ד ומייתי לה במנחות דף נ"ד ע"ב פי' תאנים לחים גרוגרות תאנים יבשים וכלי המחזיק מאה גרוגרות' לא מחזיק טפי מכ' תאנים:

(קיט) תוספתא דתרומות פ"ד ופי' בכ"מ שהחטים נקראי' יפה מפני שהם מתקיימי' יותר מהפת ועוד שמהחטין יכול לעשות פת והפת אינו יכול להחזירו לחטין:

(קכ) שם בתוספתא וכחכמים דסברי דמין אחד הם אלא שאין תורמים מן הרע שהוא חומץ על היפה והוא היין:

(קכא) משנה ריש פ"ג דתרומות:

(°) פירוש אף ע"פ שיין וחומץ מין אחד כיון שהוא נתכוון לתרום מן היפה אם עלה בידו מן הרע הוה ליה תרומה בטעות ואינה תרומה:

(קכב) (°) מכאן עד סעיף ע"א הוא לשון הרמב"ם בפ"א מהלכות מעשר:

פשיטותא דגמ' יבמות דף פ"ה ע"ב וכרבנן שם דף פ"ו ע"א:

(קכג) ברייתא שם דף צ"א ע"א:

(קכד) משנה שם דף פ"ז ע"ב:

(קכה) כדמפרש רב ששת שם בדף צ"א:

(קכו) ספרי פרשת קרח:

(קכז) ממשנה ספ"ק דפאה שאף בלוקחים אם לקחו קודם שימרחו אין מוציאין מידם:

(קכח) ברייתא חולין דף ק"ל ע"ב:

(קכט) בכורות דף כ"ז ע"א:

(קל) משנה ה' פ"ב דביכורים שנינו כן בתרומת מעשר ומשמע דכ"ש למעשר עצמו:

(קלא) מימרא בכורות דף כ"ד ע"ב וירושלמי פ"ב דתרומות:

(קלב) נלמד מהדין שבסמוך וחולין דכ"ו ע"א:

(קלג) ברייתא חולין דף כ"ה ע"ב וכרבי ישמעאל ברבי יוסי וכן הורה רבי חנינא שם דמרים בין גדולים בין קטנים לפיטור:

(קלד) פרשת קרח ומשנה ד' פ"ב דתרומות לענין תרומה:

(קלה) משנה ט"ז פ"ק דאבות:

(קלו) משנה ו' פ"ד דתרומות:

(קלז) ברייתא עירובין דף נ' ע"א:

(קלח) משנה ריש פ"ד (דמעשרות) [דתרומות] וכפי פירושו:

(קלט) תוספתא דברכות פ"ו:

(קמ) (°) מכאן עד סעיף פ"ה הוא מדברי הרמב"ם שם בפ"ב מהלכות מעשר:

משנה ריש מעשרות:

(קמא) ירושלמי שם:

(°) פי' גרגר אחד וכל הרוח נמי הוי חבור:

(קמב) משנה ו' פ"ה דמעשרות:

(°) פי' מיין גמור ולא מבעיא מיניה וביה אבל לא ממנו על יין גמור דאין תורמין אלא מן היפה:

(קמג) ל' הרמב"ם ריש פ"ג מהלכות מעשר ממשנה ה' ו' פרק קמא דמעשרות:

(קמד) ג"ז שם:

(קמה) ממשוה ריש פ"ג:

(קמו) סוף פ"ב:

(קמז) משנה ריש פ"ד:

(קמח) משנה ד' פ"ב:

(קמט) משנה ב' פ"ד:

(קנ) מימרא דכי אתא רבין א"ר יוחנן ביצה דף ל"ה ע"ב:

(קנא) משנה ה' פ"ק דמעשרות:

(°) מכאן ועד סעיף פ"ט לשון הרמב"ם בפ"ד:

(קנב) משנה ה' פ"ג דמעשרות:

(קנג) ב"מ דף פ"ח ע"א:

(קנד) שם בפ"ג מהלכות מעשר וציינתיו בריש הסעיף:

(קנה) מסקנת הגמ' שם בב"מ ע"ב וכתירוצא בתרא:

(קנו) כצ"ל וכן הוא ברמב"ם:

(קנז) משנה ה' פ"ק דמעשרות ושם בב"מ והשפשוף הוא שמשיר את השיער הצומח בהם כשהם קטנים:

(קנח) [קנח] משנה ד' פ"ב וכחכמים:

מימרא דרב הושעיא ברכות ל"א ע"א וכפי' רש"י שם:

(קנט) ירושלמי ריש פ"ד דמעשרות וכרבי יוחנן:

(קס) משנה ז' פ"ק דמעשרות:

(קסא) כר"ע עבודת כוכבים דף נ"ו ע"א וכן משמע בב"מ דף צ"ב ע"א דהלכה כר"ע:

(קסב) משנה ה' פ"ד דמעשרות:

(קסג) כן הוא שם במשנה וברמב"ם:

(קסד) משנה ריש פ"ד דמעשרות:

(קסה) שם במשנה:

(קסו) משנה סוף פ"ק דפאה:

(קסז) ממשנה ג' פ"ק דדמאי הלוקח לזרע ולבהמה וכו' משמע דוקא דמאי אבל ודאי חייב לעשר:

(קסח) (°) מכאן עד סעיף צ"ד ל' הרמב"ם שם בפ"ד:

משנה ח' פ"ג דמעשרות וכת"ק:

(קסט) שם במשנה:

(קע) שם משנה י':

(קעא) שם משנה ט' וכר"ע:

(°) פי' שובר ואוכל הגרגרים שבתוכה:

(קעב) משנה ג' פ"ח דתרומות וכרבי יהושע:

(קעג) משנה ט' פ"ג דמעשרות ופי' כסבר הוא זרע גלאיינדרי בלע"ז:

(קעד) (°) מכאן עד סעיף קט"ו ל' הרמב"ם שם בפ"ה:

ירושל' פ"ג דמעשרות:

(קעה) בריו' ב"ב דף פ"ח ע"א:

(קעו) משנה ריש פ"ה דמעשרות:

(קעז) משנה ה' פ"ב דמעשרות וכרבי יהודה:

(קעח) שם משנה ו'.

(קעט) שם בסוף הפרק ופי' לאכול הוא בתאנים הלחים ולקצות הם התאנים השטוחים לייבש ולעשות אותם גרוגרות:

(קפ) שם וכרבי יהודה:

(קפא) משנ' שם בריש פ"ב ואיכא שם במשנה שאם הכניסו לבתיהם מעשרים ודאי וכו' וכמו שפירש בירושלמי וכמה חילוקי דינים בזה וכתבם הרמב"ם שם יעויין שם:

(קפב) שם משנה ז':

(קפג) משנה ב' פ"ג דמעשרו':

(קפד) ציינתיו לעיל בסעיף פ"ב:

(קפה) משנה שם ריש פרק ד':

(קפו) לעד"נ שלמדו ממה שהאיר עונינו ה"ה בפ"ט מהלכות מ"א שהמעושן הוא בעיא בירושלמי בפ' הנודר מן המבושל ולא איפשטא והביאו המחבר בב"י בי"ד בסי' פ"ז ועיין שם בכ"מ:

(קפז) שם במשנה:

(קפח) משנה ז' פ"ק דמעשרות:

(קפט) שם משנה ד' פ"ד:

(קצ) ירושלמי שם:

(קצא) מפורש שם בתבשיל צונן:

(קצב) שם במשנה:

(קצג) מסקנת הגמ' ב"מ דף פ"ט ע"ב:

(קצד) שם במשנה ריש פ"ד דמעשרות:

(קצה) שם במשנה ג':

(קצו) ממשנה ד' שם ומהירושל' שם:

(°) עיין פירושו בסעיף ק"ל:

(קצז) ביצה דף ל"ה ע"א וירושלמי פ"ב דתרומות אפילו ליקטן שלא לצורך שבת:

(קצח) משנה ב' פ"ד דמעשרות

(קצט) שם בירושלמי:

(ר) משנה ג' פ"ח דתרומות וכר' יהושע וכפי פירושו דר"א ס"ל דיגמו' בשבת ומינה נשמע לר' יהושע דלא יגמור היינו בשבת:

(רא) שם וכפי גירסתו ועיין בכ"מ:

(רב) (°) מכאן ועד סעיף קכ"ה הוא לשון רמב"ם שם פ"ו:

ברייתא שבת דף כ"ו ע"א ופי' רש"י ואין צ"ל בטבל טהור:

(רג) תוספתא פ"ק דדמאי:

(רד) מדתנן בספ"ק (דדמאי) [דפאה] ונוטל מן הגורן וזורע וכו' דברי ר"ע משמע דרבנן פליגי עליה והלכה כרבים:

(רה) משנה ריש פ"ה דמעשרות:

(רו) שם במשנה ב'

(רז) משנה ת' פ"ה דדמאי:

(רח) שם בירושלמי:

(רט) שם משנה ג' פ"ג:

(רי) עובדא שם בירושלמי:

(ריא) תוספתא פ"ג דמעשר שני וירושלמי פרק ז' דדמאי:

(ריב) מברייתא הרי שאנסו וכו' חולין דף קל"א ע"ב:

(ריג) משנה ת' פרק ה' דדמאי:

(ריד) שם משנה ב' פ"ו:

(רטו) שם במשנה וכר' יהודה:

(רטז) ירושלמי מדיוקא דמתניתין ספ"ק דפאה דתנן עד שימרח וכו' הא אם מירחו אינה שלהם ומשום קנסא:

(ריז) תוספתא פ"ו דדמאי:

(ריח) ג"ז שם:

(°) מאכן ועד סעיף קל"ב הוא לשון הרמב"ם בפ"ת מהל' מעשר שני:

(ריט) משנה ריש ר"ה:

(רכ) שם במשנה וכב"ה:

(רכא) משנה ו' פ"ב דביכורים וכרבן גמליאל מייתי לה בר"ה דף י"ד ע"ב:

(רכב) שם במשנה:

(רכג) מימרא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן כו' ראש השנה דף ט"ו ע"ב:

(רכד) ירושלמי ספ"ד דמעשרות וכמ"ש הכ"מ שם שאמרו אליבא דב"ה דאע"ג דסברי דאילן גמור הוא לענין כלאים וערלה (בברכות דף ל"ו ע"א) לענין מעשר שני ומעשר עני החמירו בו:

(רכה) משנה סוף פ"ב דמכשירין:

(רכו) שם וכפי פירושו במאי דתנן להחמיר וכמ"ש הכ"מ בשם הר"י קורקוס:

(רכז) נלמד ממה שקדם בסמוך:

(רכח) ירושלמי דמעשרו' פ"ב:

(רכט) מברייתא בכורות דנ"ג ע"א וכמ"ש הכ"מ בשם הר"י קורקוס:

(רל) (°) מכאן עד סעיף קל"ו הוא לשון הרמב"ם בפ"ב מהלכות מעשר שני:

משנה זבחים דף קי"ב ע"ב ומכות דף י"ז ע"א:

(רלא) בריי' שם דף י"ט ע"א:

(רלב) שם בשם הגאונים:

(רלג) סמ"ג מהא דפסחים דף כ"ח ע"א:

(רלד) הרמב"ם שם וטעמו דמחללין אף על פירות עיין בכ"מ שם ריש פ"ד:

(רלה) ד"ע:

(רלו) תוספתא פ"ג דמע"ש:

(רלז) כן הוא ברמב"ם שם מהתוספתא:

(רלח) כ"מ שם

(רלט) וכתב בכ"מ דהכי אמרי בירושלמי פ"ג הלכה ו':

(רמ) (°) מכאן עד סעיף ק"מ הוא לשון הרמב"ם שם (בפ"ד):

משנה ז' פ"ד דמעשר שני וכר' יוסי:

(רמא) ירושלמי סוף פ"ק דדמאי:

(רמב) לטעמיה אזיל דרשאי לעשות כן כדלעיל בסעיף קל"ג:

(רמג) משנה סוף פ"ק דדמאי מפרישין אותו ערום ופירש בירושלמי לומר שאינו צריך ברכה:

(רמד) משנה ב' פ"ק דמע"ש וב"מ דף נ"ד ע"א:

(רמה) ירושלמי פ"ד וכ' הכ"מ דר"ל דאפילו חילל על הרבה מטבעות שיש בכל אחת חצי פרוטה אינו מחולל כדין אסימון:

(רמו) שם במשנה ב':

(רמז) שם:

(רמח) ד"ע:

(רמט) תוספתא בסוף פ"ג ואיתא ביומא דף נ"ה ע"ב ושם בתוספות:

(רנ) (°) מכאן עד סוף הסימן הוא לשון הרמב"ם בפי"א:

משנה ו' פ"ה דמע"ש וירושלמי שם:

(רנא) שם משנה י':

(רנב) משנה מגילה כ' ע"ב:

(רנג) טעמו כ' הכ"מ כיון שהוא חייב לבער אפי' שלא בפני הבית למה ימנע מלהתודות:

(רנד) משנה סוטה דף ל"ב ע"א.

(רנה) משנה ו' פ"ה דמ"ש:

(רנו) כגירסת רבינו במשנה והוכיח הכ"מ כן מהירושלמי:

(רנז) שם במשנה ח' וכרבי עקיבא:

(רנח) שם משנה ט':

(רנט) שם משנה י"א:

(רס) ירושלמי שם:

(רסא) שם משנה י"ב:

(°) קצתם העתיק כפי שהיה נראה להמחבר יותר הכרחי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---