שיירי קרבן/סוטה/ח/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:18, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנין רובה שנשא אלמנה וכו'. מדלא הזכיר אלמון שנשא אלמנה משמע דאינו חוזר מיהו מדמוקי מיעוטא דחדשה אמחזיר גרושתו משמע דאף אלמון שנשא אלמנה חוזר וצ"ע בפ"ק דכתובות:

ת"ל חדשה וכו'. בספרי פ' שופטים ולא לקחה באשה הראויה לו פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכה"ג וכו'. ונראה דט"ס הוא וצ"ל חדשה פרט למחזיר גרושתו ולא לקחה באשה הראויה לו פרט לאלמנה לכה"ג וכו':

אר"י זאת אומרת הנושא את האיילונית וכו'. נראה ביש לו אשה ובנים איירי נמי ר' יוסי דאל"כ איסורא נמי איכא כדתנן פ"ו דיבמות כהן הדיוט לא ישא את האיילונית. וה"ה ישראל דאסור וכ"ה שם בגמרא מלתא בטעמא ע"ש. ואפשר לומר דדוקא באין לו בנים איירי אבל ביש לו בנים מותר והא דקאמר הואיל ואין מצוה. לישב עמה לאו דוקא אלא דאיסורא נמי איכא. וכ"נ דעת הרמב"ם שהשמיט דין זה דאיילונית ותמהו עליו הלח"מ והמ"ל ע"ש ולפמ"ש ניחא כיון שכתב חלוצה לכהן הדיוט שאינו חוזר אע"ג דאין איסורא אלא מדרבנן ממילא שמעינן דה"ה איילונית. ודחק לפרש כן משום דקשיא לי' מאי זאת אומרת דקאמר ר"י דלמא דוקא אלמנה לכה"ג דאיכא איסורא בנשואי' משא"כ באיילונית אם יש לו אשה ובנים אלא ודאי דאיירי באין לו אשה ובנים דאף באיילונית איכא איסורא. וא"ל דר"י יליף לה ממחזיר גרושתו דאינו חוזר אע"ג דליכא איסורא בנישואיה דלא דמיא לגרושה דאינה חדשה לו:

אפי' שומרת יבם לחמשה אחים. וא"ת כיון דמצוה בגדול לייבם א"כ לא יחזור אלא הגדול כדאמרי' באיילונית הואיל ואין מצוה לישב עמה אינו חוזר וי"ל דל"ד דבשומרת יבם אם הגדול אומר לא בעינא לה המצוה חל על כולן וכן אם קדם הקטן זכה אבל באיילונית לעולם אין בה מצוה בנשואיה:

ודכוותא אפי' בית א' וכו'. כתב בעל פ"ח בס' מי' חיי' מדברי לח"מ נראה שפירש הירושלמי שהבית הם שותפין בו החמש אחין וקשה א"כ אמאי נקט אחין לימא סתם שותפין ותו מאי משני אין כל א' וכו' אמאי אין א' מהן ראוי לישב בו אמנם לאחר המחילה לא הבחין דרך הירושלמי וזה פירושו דס"ד דמקשה כשם שבשומרת יבם מסתמא גדול האחים כונסה ואעפ"כ חוזרין כולן ה"ה אם היה בית לאחד מאחין ולא חנכה שחוזרין כולן ומשני דל"ד דבשומרת יבם כל א' ראוי ליבם משא"כ כשיש לו בית לאחד מן האחין שאין כל א' ראוי לישב בו וזה ברור ע"כ. ואין דבריו מחוורין דאיך יעלה על דעת אדם שיחזרו כל האחין בשביל אחד מהן שיש לו בית לחנכו הא בקרא כתיב ומי האיש אשר בנה וכו' משמע מפורש דהוא לבדו חוזר ועוד דה"ל לשנויי שאין להאחין שום חלק בבית משא"כ ביבמה שראוי ליבם שאם קדם הקטן זכה כדתנן פ"ב דיבמות. ואם כוונתו שמת אותו האח שהיה לו בית לחנכו וכדפירשתי בקונט' א"כ שפיר שמעי' מיני' דשותפין אינן חוזרין וכמ"ש הלח"מ כ"נ ודברי פ"ח צ"ע:

קדש אשה מעכשיו וכו'. כתב הכ"מ פ"ז מה"מ אבל אם לא אמר מעכשיו וכו' ול"ד למת אחיו במלחמה שחוזר דהתם לא עשה מעשה לפטור עצמו מן המלחמה ע"כ. ולפמ"ש בקונט' אין צריכין לטעמו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף