שיירי קרבן/כתובות/יב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:18, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בטובה שעשו לה וכו'. בקונטר' הגהתי וא"ת לפירושי שבקונטרס מ"ט דר"מ כשהיא בבית אביה שגובה כתובתה לעולם י"ל דאיירי בשאינה ניזונת כלל וכדפי' הר"ח ומביאו הרא"ש וקסבר ר"מ דכשאינה ניזונת ודאי אינה מוחלת כתובתה לעולם. ונראה דע"כ בשאינה ניזונת איירי דאל"כ עדיין יכולה לעשות טובה במותר המזונות שהוא של היתומים ועמ"ש בסמוך:

אבל באשה שיש לה מזונות וכו'. כתב הרא"ש פי' הר"ח הא דבבית אביה אינה גובה כתובתה לאחר כ"ה שנה בשאינה ניזונת אבל בניזונית גובה כתובתה לעולם משום עובדא דחמתי' דר"ח אריכ' ומיהו י"ל דשאני התם דבכתפי' ממטי לה אבל אם נתנו לה דמי מזונות אינה גובה ע"כ. ותימא דמפורש כאן דבשיש לה מזונות גובה כתובתה לעולם. ודוחק לומר דבממטי לה בכתפי' איירי שהרי לא נזכר מזה דבר בירושלמי. גם לשון הש"ס לא משמע כן וצ"ע:

דרובא אתא ממר לך אפי' עשתה וכו'. ק"ק אהיכא קאי ואפשר לומר דקשיא ליה לש"ס מאי קמ"ל ר"י בר' בון דבהזכרה סגי הא במתני' נמי תנן מזכירין את כתובתה ומשני דאתי לאשמוטי' דאפי' משעת הזכרה יש לה עוד זמן כ"ה שנה:

במזכה על ידיה. כפי' שבקונט' כן פי' הרשב"ם בפ' יש נוחלין והא דכתב שנתנה לו סודר וכו' נראה ליישב בזה הא דקשיא להרמב"ן והא אין קנין לאשה בלא בעלה ותירץ כיון שהיא מתכוונת לזכות להם גליא דעתה דניחא לה במתנת הבנים ע"כ והיינו כשנותנת סודר וכו' דבלאו סודר שלה שלא היתה כוונתה אלא לעשות נחת רוח לבטלה:

ריב"ח אמר מקולי כתובה שנו. בבבלי פ' יש נוחלין דף קל"ב גרסי' אמר רב במזכה וכו' ריב"ח אמר באומר לה עלי קרקע זה בכתובתיך ומקולי כתובה שנו כאן. ופי' הרשב"ם אכולהו קאי דשאר ב"ח לא איבדו בכך עד שיאמרו בפירוש אנו מוחלין השיעבוד על הנכסים הללו וכו' ע"כ. וא"ת במזכה ע"י אחר למה לא מהני בבע"ח ומ"ש מהא דתנן העורר על השדה וחותם עליה בעד דאיבד זכותו וי"ל דהתם תביעתו על גוף השדה משא"כ בבע"ח דאין לו אלא שיעבוד דשפיר חתם מעיקרא. ועיי' סמ"ע סי' קמ"ז. אך קשה כיון דעבד מעשה וזכה עבורם וגם שתק מחובו למה לא נאמר דהוי מחילה. גם מסוגין משמע דריב"ח הוא דאמר מקולי כתובה שנו כאן אבל למאי דמוקי לה רב ושמואל למתני' אפי' בב"ח נמי אמרי' דמחל וזה ברור לענ"ד והדבר צריך תלמוד להלכה:

הדרן עלך פרק הנושא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף