קרבן העדה/כתובות/יב/ה

קרבן העדה כתובות יב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כל זמן שהיא בבית אביה. והיורשים נותנים לה מזונותיה שם:

גובה כתובתה. כשתרצה:

שתעשה טובה. מנכסי היתומים נותנת לחם ומלח לשכנותיה כדי כתובתה:

וחכ"א. לא הוזכרו עשרים וחמש שנים בשביל הטובה אלא לענין המחילה הוזכרו דהואיל ושתקה כל השנים הללו ולא תבעה מחלה הלכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקותה מחילה שמפני שמכבדין אותה היא בושה לתבוע כתובתה אבל כשהיא בבית אביה ושותקת כ"ה שנים הויא מחילה:

מתה יורשיה מזכירין כתובתה. כלומר צריכין לתבוע כתובתה תוך כ"ה שנה:

גמ' ה"ג בטובה שעשתה נחלטו נכסים בחיי בעלה אלא בעשרים וחמש שנים מחלה כתובתה. וה"פ אמתני' פריך אס"ד דטעמא דר"מ משום טובה א"כ אשה ששהתה עם בעלה כ"ה שנים תפסיד כתובתה שהרי כבר עשתה טובה כנגד כתובתה אלא טעמא דר"מ משום מחילה וחכמים פליגי דכשהיא בבית בעלה אינה מוחלת:

בעא קומי ר'. שאלו לפני רבי וכי לא מסתברא למוקמי מתני' דלאחר כ"ה שנה אבדה כתובתה דוקא כשאין לה שטר כתובתה אבל בשטר גובה לעולם דאלו מחלה היתה מוסרת להם שטר כתובה:

אמר ליה דרובא וכו'. רבותא קמ"ל דאפי' בשטר אינה גובה לעולם:

מילתא דר"א אמרה. מדברי ר"א איכא למשמע הכי דאינה גובה:

ב"ח גובה לעולם והיינו בשטר דבלא שטר במאי גובה ודוקא בע"ח דלאו בר אחולי הוא הא אלמנה אחילתה לאחר כ"ה שנה אע"פ שיש לה שטר כתובה:

אבל באשה שיש לה מזונות מהיורשים בבית אביה גובה כתובתה לעולם:

ה"ג לא סוף דבר עד שתתבע אלא אפי' הזכירה. וה"פ לאו דוקא שתתבע אותם לדין אלא אפי' הזכירה לפניהם תביעת כתובתה כגון שאמרה ליורשים שאין שתיקתה מחמת מחילה סגי:

דרובא אתא מימר לך. גדולה מזו אתי למשמע לך:

אבל כתובת אלף דינר. דהיינו תוספת יש לה לעולם דמתנה היא ולא כתובה:

אינה גובה אלא עד כ"ה שנה. דתנאי כתובה ככתובה דמי:

ואתיין. פלוגתא דהנך אמוראי כפלוגתא דאמוראי דהתם:

דתנינן תמן. רפ"ה דגיטין:

הניזקין שמין להן בעידית. כשבאין לגבות דמי נזקן מנכסי המזיק שמין להן מעידית שבנכסי המזיק וב"ח בבינונית שבנכסיו וכתובת אשה מזיבורית שבנכסיו:

ה"ג אר"י ל"ש וכו' גובה בבינונית:

אתיא דר"י כר"י. דס"ל דתנאי כתובה ככתובה דמיא לכל מילי:

דתנינן. ותנינן תמן בפ"ג דפיאה:

במזכה על ידיה. שנתנה לו סודר שלה להקנות לבנים דמוכחא מילתא מדקא משתדלא בזכיית הבנים וגם נתן קרקע כל שהוא ואינה מערערת כלום כיון דאיכא תרתי ודאי נתרצית להם בלב שלם להיות קונין מתנה זו שלא תוכל לטרוף מהן כתובתה ומחלה להן השיעבוד שעל הנכסים הללו והפסידה כתובתה אם לא תמצא מקום אחר לגבות:

במחלק לפניה. והיא שותקת ואפי' אין מזכה להו על ידה כיון שהיתה שם בשעת כתיבת הנכסים לבניו ולה קרקע כל שהוא נתרצית ושתיקה כהודאה דמיא אבל אם לא נתן לה כלום שתיקה אינה אלא לעשות נחת רוח לבעלה:

מקולי כתובה שנו. כלומר אפי' לא זיכה על ידה ולא חילק בפניה אלא ערערה מיד כששמעה שכתב כל נכסיו לבניו ולה קרקע כל שהוא מחלה שיעבודה משאר נכסים אע"ג דבשאר בע"ח לא איבדו זכותם בכך עד שיאמרו בפירוש אנו מוחלין השיעבוד שעל נכסים אלו בכתובה הקילו כדאקילו גבה נמי לענין גבית כתובתה בזיבורית:

טעמא דרבי יוסי בן חנינא. כלומר לטעמא דרבי יוסי בן חנינא לאו דוקא מנה ומאתים אלא אפי' יש לה תוספת כתובה אלף דינר אמרינן שמחלה בשתיקתה דמקולי כתובה היא:

הדרן עלך פרק הנושא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף