מראה הפנים/עבודה זרה/ג/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:03, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

איזהו צל צילה וכו'. הר"ן ז"ל תמה על הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ז מעכו"ם הל' י"א אסור לישב בצל קומתה ומותר לישב בצל השריגים והעלים שלה דהא מהכא משמע כפי' רש"י ז"ל בצל צילה כדפרישית במתני' דאע"פ שזה הירושלמי דשרי צל צילה חולק על גמרתינו מ"מ למדנו ממנו פירוש צל צילה. ולענ"ד נראה דגם דברי הרמב"ם נכללין הן בפירושא דצל צילה דקאמר הכא כל שאילו תיפול והיא נוגעת בו זהו צילה דמשמע שהאשרה עצמה היא נוגעת בו וכל שאילו תיפול ואינה נוגעת האשירה עצמה בו אלא צל העלין והשריגים הוי צל צילה. וה"ה צל הארוך מקומתה הוי צל צילה כפרש"י ז"ל. ובענין מה שהתיר הרמב"ם לכתחילה בצל צילה כתב הר"ן דלא גריס התם בלישנא בתרא אלא דמכלל בצל צילה יושב ותו לא מידי ומ"מ הניח בצ"ע דאפי' אי איסורא דרבנן הוי כיון דבלישנא קמא פשיטא לן לאיסורא ובלי' בתרא מספקא לן לית לן לדחויי פשיטותא דלי' קמא משום ספיקא דלי' בתרא עכ"ל וכבר הבאתי בפ' השואל בשם תשובת מהרי"ק ז"ל דכל כה"ג דרכו של הרמב"ם ז"ל לסמוך על הש"ס דהכא דקאמר בהדיא בשם רבנן דתמן צל צילה מותר:

הרי היכל הרי הוא אסור בהנאה וכו'. למאי דקאמר בבבלי פ' כל שעה דף כ"ו ע"א דלרבא דס"ל לא אפשר וקמיכוין אסור דשאני היכל דלתוכו עשוי ואין זה דרך הנאתו. ל"ק נמי הא דקאמר הכא הרי היכל ועיקר הקושיא הרי קבר וכו'. ושמעינן מהכא דמשום חומרא דע"ז הוא ואסור לכתחילה הוא דקאמר. ונראה עוד לומר בענין צל צילה דעיקר הוכחת רש"י ז"ל לפרש כהך דס"ל דלכתחילה לא ישב אפי' בצל צילה משום דאצילה ממש לא מיתני ליה ואם ישב טהור דהא קתני סיפא ואם עבר תחתיה טמא וכל זה לפירושא דמתני' ולמאי דמוקי לה התם כר"י בן בתירא דטעמא הוי משום תקרובת דאיכא התם וס"ל תקרובת ע"ז מטמא באהל וא"כ למאי דפסק הרמב"ם ז"ל דלא כר"י בן בתירא לא נקטינן מהמתני' אלא איסורא דלכתחילה ובצילה דוקא כדמשמע מהכא:

תיפתר בע"ז של ישראל. זהו לשיטתא דהאי תלמודא דס"ל לר' יוחנן בשאינו עתיד להחזיר השברים מותר וכבר מבואר הוא בריש פרקין דר' יוחנן דהתם ס"ל לעולם ע"ז שנשברה מאליה אסורין השברין עד שיבטלן ל"צ לכל זה ודינא דמתניתן מפורשת במשנה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף