פני משה/עבודה זרה/ג/יא

פני משה עבודה זרה ג יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא ישב בצילה. לאו תחת האשירה קאמר דא"כ תו לא הוי למיתני ואם ישב טהור דהא קתני סיפא אם עבר תחתיה טמא אלא בצל שהוא מן האילן ולהלאה דכשחמה במזרח או במערב יש לכל דבר צל ארוך הלכך לאו אהל הוא:

לא יעבור תחתיה. תחת נוף האילן שהוא מאהיל עליו ואם עבר טמא:

היתה גוזלת את הרבים. שנופה נוטה לרה"ר:

טהור. דהך טומאה דרבנן היא והיכא דגוזלת את הרבים לא גזרו רבנן:

בימות הגשמים. שהאילן קשה להן שמעכב החמה מלבא:

אבל לא בימות החמה. שהצל יפה להן:

והחזרין. חזרת לטוגא בלע"ז:

לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. שהצל יפה לחזרת לעולם:

שהנבייה. העלין הנושרין מן האילן בימות הגשמים. ופריך בגמרא התם הא שמעינן ליה לר' יוסי לעיל בפרקין גבי שוחק וזורה לרוח שאע"פ שנעשה זבל מותר משום דהוי ליה זה וזה גורם הקרקע של היתר והזבל של ע"ז גורמין לצמיחת הירקות דס"ל לר' יוסי דכל זה וזה גורם מותר ואמאי אוסר הכא הירקות משום זבל הנבייה ומשני דר' יוסי הכא לדבריהם דרבנן קאמר לדידי לעולם מותר אלא לדידכו דאמריתו זה וזה גורם אסור היה לכם לאסור ירקות אף בימות הגשמים מפני שהנבייה נושרת עליהן והוה להן לזבל ורבנן סברי שאני הכא שאין האילן של ע"ז מועיל לירקות כלום שמה שמשביח בנבייה פוגם להם בצל והלכה כר' יוסי דלעולם זורעין תחתיה ירקות דזה וזה גורם מותר:

גמ' כל שאילו תיפול. האילן ועד מקום שהיא נוגעת בו:

זהו צילה. של קומת האילן יתר מכאן נקרא צל צילה:

משום שהוא בהנאה. וע"ז אסורה בהנאה ופריך אי משום איסור הנאה נגעו בה הרי קבר וכו' הרי היכל וכו' אלא הוי דלית טעמא דלא משום שהוא אסור בהנאה כלומר דאין זה הטעם אלא דטעמא משום חומרא דע"ז הוא והלכך לכתחילה הוא דלא ישב ואם ישב טהור:

זאת אומרת מדקתני היתה גוזלת את הרבים ועובר תחתיה טהור:

שאין טומאת המתים. כלומר טומאת ע"ז המתים ומשום דאיתקשה למת אין טומאתה מחוורת מדבר תורה:

דלא כן אילו קבר וכו' טהור. בתמיה אלא ש"מ מדרבנן היא ובגוזלת את הרבים לא גזרו רבנן:

גמליאל זוגא. כך שמו והוזכר בפ"ב דדמאי ובכמה מקומות:

מטון בהו תבניתא. פגעו בהאי ע"ז הנקראת תבניתא:

עבור קומוי וסמי עיניה. אל תחוש עבור לפניו סמאו עיניו כלומר וכי יש לך בושה מלפניו עבור ויהא לו לביזיון שעושין אותו לקפנדריא:

צלמא דבולי. שם הע"ז:

מטון לאדורי צלמא. כך שם הע"ז ובפ"ב דשקלים גריס קמיה דארורא צלמא ולא היה רוצה לעבור וא"ל נחום וכו':

לית הדא פליגא על ר' יוחנן. הא דקתני במתני' מפני שהנבייה נושרת עליהן וכי לא קשיא מכאן על הא דפליגי ר' יוחנן ור"ל לעיל בהלכה ב' בע"א שנשתברה והא דקאמר על ר' יוחנן כלומר אפי' על ר' יוחנן פליגא כדמסיים דלא כן סברנן מימר התם דאם בשאינו עתיד להחזיר השברים לכליין דברי הכל מותר והכא אמאי חששו להנבייה שנושרת מן הע"א הא שברים שאין עתידן לחזור הן:

תיפתר. מתני' דהכא בע"א של ישראל שאין לה ביטול ופלוגתייהו לעיל בע"א של נכרים הוא:

לית הדא פליגא על רב. דאמר לקמן בסוף פרקין דהא דקתני שפייה לצורכ' אסורה דוקא היא אבל שפייה מותרין ואמאי חוששין להנבייה הנושרת מע"א:

עוד היא תיפתר. הכי נמי משני לה אליבא דרב דמתני' דהכא בע"א של ישראל מיירי:

מפני מה הכל פורשין הימנה. מע"א של הישראל מ"ט מחמרינן בה ופורשין ממנה ביותר:

מפני שניבולה רע. לשון גנאי הוא ניוולה רע הוא שעשאה הישראל ומסתמא כוונתו להכעיס וכדאמרינן בעלמא דישראל מומר שאני דמחמירין ופורשין ביותר מע"א שלו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף