מראה הפנים/סנהדרין/ב/ו

מראה הפנים סנהדרין ב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומי קיטרגו אמר ריב"ל יו"ד שבירבה קיטרגו הא דאמר על היו"ד דוקא נראה לפרש זה לפי פשט המקראות וזה שמצינו בשתי אזהרות הראשונות מפורש הטעם בהם לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה וגו' ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו ובאזהרה השלישית וכסף וזהב לא ירבה לו מאד לא כתוב בה הטעם ועוד דבשתים הראשונות הקדים הלאו להנושא לא ירבה לו סוסים ולא ירבה לו נשים ובהשלישית מקדים הנושא להלאו וכסף וזהב לא ירבה לו ולמאי דאמר התם דף כ"א ע"ב א"ר יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם כתיב לא ירבה וכו' אני ארבה ולא אסור אני ארבה ולא אשוב ולפ"ז צריך טעם מפני מה נכשל באזהרה הג' שלא נתגלה הטעם ומצינו דהקטרוג היה עליו מפני שעבר של כל השלשה כדאמר הכא לעיל שלשה דברים ששחקה עליהן מדת הדין חיללתים וא"כ אם היה לו איזה טעות לפי פירושו שגרם לו לעבור גם על השלישית מפני מה קטרגה מדת הדין ג"כ עליה ואם לאו מאיזה טעם הוא נכשל בה אלא ודאי דטעותו של שלמה היה מפני שראה שבהג' לא נתגלה טעמה וכסבור היה שלאו לאזהרה נכתבה אלא דקאי על השתים הראשונות וסיום הטעם הוא בטעם נוסף על שתים האלה לא ירבה לו סוסים וגו' ולא ירבה לו נשים וגו' מפני וכסף וזהב לא ירבה לו מאד והיינו שלפעמים כסף וזהב לא יהיה לו הרבה ויהיה צריך להשיב העם מצרימה למען הרבות סוס ולסחור בהן כדי להשיג ריבוי הסוסים וכן ריביי הנשים יהיה ג"כ זה הגורם הראשון כדי להרבות על ידיהן כסף וזהב וכדמצינו בבת פרעה דכתיב פרעה מלך מצרים עלה וילכוד את גזר וגו' ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה. וע"י זה יהיה הגורם לסור לבבו. כך פי' שלמה להמקראות וטעם טעותו לפ' פירושו הוא מפני שראה דגבי כסף וזהב אין בו טעם מפורש. ועוד דבשתים הראשונות נאמר בהן בתחלה הלאו לא ירבה לו סוסים ולא ירבה לו נשים ובדבר הג' כתיב וכסף וזהב לא ירבה וזה גרם לו לחזק פירושו וסברתו דלא לאזהרה נאמר הג' אלא לטעם הנוסף מפני שכסף וזהב לא יהיה רב לו מאד וא"כ פן ישוב ופן יסור והשתא אמר שלמה אני ארבה ולא אשוב ולא אסור שכבר יש לי כסף וזהב הרבה מאד ואין כסף נחשב ואין לי לחוש באלו הטעמים ואיני צריך לשוב העם מצרים וכן אין לי לחוש להסרת הלבב מהנשים לפי שאיני צריך לא לכסף ולא לזהב שלהן. והיינו דשאל ומי קטרגו והכוונה מי קטרגו גם על השלישית כדלעיל שהרי עכשיו טעותו היה לפי פירושו בהמקרא והרי כשגגה מלפני השליט הוא ומה גם דעל שתים הראשונות נמי אין העין חמור כל כך לפי מה שהיה לו מקום לטעות בהן כדאמרן ועל זה אמר יו"ד שבירבה קטרגו דאם לפי פירושו דלא לאזהרה נאמר הג' אלא לטעם נוסף על הראשונות א"כ יותר יצדק לכתוב בו וכסף וזהב לא רבה לו מאד לשון עבר ולא לשון עתיד ירבה והיינו דאמר והרי שלמה מבקש לעקור יו"ד ממני. דלפי פירושו אין צריך יו"ד בירבה ומיותר הוא ומהיו"ד שבירבה היה לו ללמוד דאין הפירוש והטעם כמו שעלתה על דעתי אלא דלאזהרה בפני עצמו נאמר ולא היה לו להתחכם על גזירת המלך יתעלה ב"ה כך נלענ"ד בזה:

כתבת בה בתורתך כל דייתיקי וכו'. לאו דייתיקי ממש קאמר דלא מצינו רמז לדין זה במקרא ובעדות הוא דמצינו דנלמד מן המקרא אם בטלה מקצתה בטלה כולה כדדריש בפ"ק דמכות מה שנים וכו' ת"ל עדים וה"נ כעין דייתיקי קאמר דעדות לקיום הדבר הוא כמו הדייתיקי וכן התורה עדות נקראת וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו:

ומגיהין אותו מספר העזרה ע"פ ב"ד של ע"א. כך הביא הרמב"ם ז"ל ריש פ"ג מהל' מלכים ובפ"ז מהל' ס"ת:

אין לא הוה לך מאן דמשמשך וכו'. והכי אמר שמואל בבלי פ' עשרה יוחסין דף ע' ע"א כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף