מראה הפנים/בבא בתרא/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:01, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האומר לחבירו בית כור עפר. דוקא א"ל עפר וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל פ' כ"ח מהל' מכירה שכתב כל הדינים האלו עפר וכן פי' הרשב"ם ז"ל וכ"כ הרמ"ה ז"ל הביאו הטור סי' רי"ח וכבר דקדקו על הרב שהביא בהגהה בסי' הנזכר על דברי הרמב"ם שכתב המחבר בש"ע והה"ד אם אמר בית כור לבד וזהו דעה אחרת כדעת התוס' והרא"ש והנ"י ז"ל:

ובסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. וכן פסק הרמב"ם ז"ל שם הלכ' ג' וכך היתה גירסתו ז"ל בגמ' דילן וכגי' רב האי גאון שהביא הרמב"ן ז"ל ובכל הסוגיא זו כמה דפרישית עולה כפי הסוגיא דהתם וכן בהני בעיות דלא איפשיטו לקמן הוא כעין הבעיות דהתם ומלבד ממה שנראה מסוגיא דהכא דר' יוחנן קאמר היה רובה מצד אחד וכו' והיא בעייא דרב חייא בר אבא דהתם רוב במיעוטה ועלתה בתיקו שם. וכן בשיעור רחבו כדלקמן. וכן הא דמפרש הכא בסלע יחידי כנ שאין המחרישה סובבתו זהו מן הצד והיינו סמוך למיצר דאמר התם בברייתא דאפי' כל שהיא אין נמדד עמה והכא פירשו מהו סמוך למיצר. ובב"י בסי' הנזכר הביא בשם הר"ן ז"ל על הא דבעי רב פפא מיפסק עפר בנתיים מהו וסלקא בתיקו וכתב ולא איתפרש בגמ' כמה עפר מפסיק בעי אבל בירושלמי פירשו דכל שהמחרישה סובבתו זהו באמצע עכ"ל. ולפי גי' ופי' זה א"כ פליגא הא דהכא אתלמודא דילן. דהא קאמר בפשיטות דאין נמדד ולפי גי' שלפנינו ופירושה שפיר אתיא כדהתם:

רבי חגי אמר עד ארבעה טפחים. כצ"ל וכן נראה מדברי הרשב"א ז"ל הביאו הה"מ שם. ובכל מקום רחב ארבעה מקום חשוב הוי. וכתב שם דמשמע מתוך בעיא זו שאם יש ברחבן ד' על ד' אין נמדדין כדברי רשב"ם ז"ל. אבל דעת הרמב"ם ז"ל אינו נראה כן דלא זכר שיעור הרוחב ומפני שלא הוזכר בגמ' דילן:

והוא שיהא שם בית ארבע קבין עפר. כצ"ל. והכי אמרינן התם בריש פרקין א"ר יצחק טרשין שאמרו בית ד' קבין וכו' והרשב"ם ז"ל כתב וה"ה קביים בחצי כור מסתימת דברי הרמב"ם ז"ל בריש פ' כ"ח מהל' מכירה אין נראה לדעתו כן דלא כתב שם אלא כדברי ר' יצחק וכהאי דמסקינן שם בדין זה וע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף