מראה הפנים/נזיר/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:40, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראה עכו"ם עובר כו'. לב"ש בעי דס"ל אין אדם מוציא דבריו לבטלה. וכל הסוגיא משמע דלא מפרש לה למתני' כפי סוגית הבבלי דפרישית במתני' דהא לפי האי פירושא אמר נמי הריני נזיר אם לא תעמוד ופליגי אם עמדה מעצמה ובמה היתה כוונתו אם. שיעמיד הוא אותה כו' כמבואר במתני' אפילו לשון קרבן אינו. ולא משמע כן מסוגית הבבלי דהא קאמר אלמא בהאי הוא דאסור כו' וכן פסק הרמב"ם בכ"א הלכה י"א וי"ב דבאותו הכוס אסור. ומאי דהיב טעמא שאין אדם קובע קרבן בלשון נזירות זהו לשיטתא דהאי ש"ס לעיל דמפרש לבית הלל אינו נדור ואינו נזיר וכבר בארנו סוף הלכה א' למסקנת הבבלי וכפי שיטת הרמב"ם דהוי נדור כי אמר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה וא"כ אדם קובע קרבן בלשון נזירות ואוסר על עצמו מדבר זה כקרבן אע"פ שלא אמר אלא הריני נזיר ממנו ולא הזכיר לשון קרבן. אבל בחלוקה הראשונה שאין קובע עליו נזירות בלשון קרבן זהו ודאי מוסכם ולא מצינו שיחול עליו נזירות בלשון הזה אלא לשון נדר. הוא כדאיתא בפ"ק דנדרים וכדכתב הרמב"ם בפ"א דנדרים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף