מראה הפנים/עירובין/ט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:00, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל גגות. איתפלגון רב ושמואל. התם גריס איפכא רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו וכו' ובפלוגתייהו דלקמן שם בדף צ וגריס גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן רב אמר מותר לטלטל בכולו ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות קשיא דרב אדרב התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא קשיא דשמואל אדשמואל התם לא הוי יותר מבית סאתיים הכא הוי יותר מבית סאתיים וכו' ומדקשיא לי' דרב אדרב ש"מ דבפלוגתא קמייתא נמי אליבא דרבנן דמתני' פליגי כדפרש"י ז"ל והכא הי' אפשר לפרש ג"כ דאליבא דרבנן פליגי כדפרישית כאן בפנים אלא מדחזינן בפלוגתא דלקמן דקאמר מהו לטלטל בכולו וכו' ונהי דמיחלף שיטתייהו בהגי' דהכא מדהתם דרב לדשמואל ודשמואל לדרב מ"מ צריכין אנן לשנויי כי היכי דלא ליקשו אהדדי מפלוגתא קמייתא דהכא ונמי נהי דהא דשמואל דהכא והיינו דרב דהתם שפיר איכא לשנויי כדמשני התם אליבא דרב התם בקמייתא לא מינכרא מחיצתא והכא בגג יחידי לרבנן דמינכרא מחיצתא אלא דרב דהכא והיינו דשמואל דהתם ליכא לשנויי כדמשני התם אליבא דשמואל התם לא הוי יותר מבית סאתיים וכו' דהא הכא אמר רב בהאי קמייתא אפי' כור ואפי' כוריים מותר וע"כ א"א לפרש בענין אחר אלא דפלוגתייהו כאן אליבא דר"מ בגגין השוין ופלוגתייהו דהכא דלקמן אליבא דרבנן דמתני' פליגי כדפרישית לקמן:

מהו לטלטל בכולו וכו'. נתבאר בדבור דלעיל מזה:

רבי יוחנן אמר בשלא עירבו וכו'. הסוגיא מבוארת בפנים לפי שיטתא דהכא ודר' יוחנן דהכא הוא בחליפין מר' יוחנן דהתם כדרך הש"ס הזה וש"ס הבבלי הוא מהדורא בתרא וגריס התם לר' יוחנן בין עירבו ובין שלא עירבו ושקיל וטרי התם אדשמואל ור' יוחנן קצת בענין אחר ומשני לה והסכימו כל הפוסקים כשמואל ור' יוחנן דהלכה כר"ש בין עירבו ובין שלא עירבו. ועיין לעיל בפ' הדר בהלכה ז' בד"ה כד אתי לעירובין מה שביארתי שם מענין זה בפ"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף