מראה הפנים/ערלה/ב/ב

מראה הפנים ערלה ב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

התרומה מעלה את הערלה וכו'. מה שפירש הר"ב בכאן למשנה זו כבר כתבתי לעיל ד"ה הלכה כסתם דאי אפשר לישב לא המשנה ולא לכוונת סוגית הש"ס לפי פירושו וע"ש והעיקר הוא כפי' הרמב"ם וכמו שתמצא מבואר בפנים שמה שפירשתי לחלוקה זו התרומה מעלה את הערלה זהו עולה כפי פירושו בהמשנה ובחיבורו בפ' י"ו מהלכות מ"א בהלי"ז ומה שפירשתי לחלוקה שנייה של הרישא והערלה את התרומה זהו כדבריו בחיבורו שם בהלכה שלאחריה (ויש שם ט"ס בכל הדפוסין שכתוב ואח"כ נפל לכל מאתים סאה של תרומה וכו' וצ"ל לכל מאה) ובמה שהכרחתי ובארתי בפנים תמצא מתורץ לקושית הראב"ד והתרעומת שלו שכתב עליו כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו' ע"ש שהשגתו העיקר על הסיפא ובהלח"מ ראיתי שרצה לתרץ להשגת הראב"ד וכתב שרבינו דרך דרך סלולה ולקח חשבון יותר ברור וכו' ע"ש ותמצא שאין זה מספיק לסלק השגת הראב"ד שהרי אם אנחנו מוצאים לפרש להמשנה כפשטה ובחשבון יותר קצר למה לנו לבקש אחר חשבונות הרבים אלא דעיקר הטעם הוא לדברי הרמב"ם הוא כמה שביארתי בפנים דא"א לפרש כוונת התנא בחלוקה זו והערלה את התרומה אלא דוקא בחשבון הגדול הזה ולא בפחות ממנו דאל"כ קשה ממ"נ אם היה כאן בנפילה הראשונה של חלוקה זו כדי לבטל את הערלה או את הכלאים א"כ אמאי קורא לה כאן שם ערלה ואומר הערלה מעלה וכו' הלא כבר נתבטלה והרי היא כשאר החולין וההיתר אשר בכרי הזה ומאי קמ"ל התנא בחלוקה זו ואי דמיירי שלא היה כאן כדי לבטל הערלה כגון שנפלה לתוך קצ"ט של ההיתר וכמו בחלוקה הראשונה התרומה מעלה וכו' א"כ קשה אמאי תעלה הרי התרומה נפלה לתוך מה שנאסר הכל בהנאה מחמת סאה של האיסור שנפל לכאן ולא היה שיעור כדי לבטלה ומכח קושיא זו לקח לו הרמב"ם הדרך הזה ופי' לחלוקה זו בחבורו לפי חשבון הגדול הזה דהשתא טובא קמ"ל התנא שאע"פ שיש כאן מקום לחוש ולהחמיר ולומר שמא אח"כ כשנתחלק הכרי הזה למאה מאה שמא יש כאן מאה שהוא כולו של איסור ומספק נחוש לכולן הלכך קמ"ל דלא חיישינן לחומרא מאחר שכבר נתבטל בתחילה האיסור וזה כמבואר הכל בפנים וכך צריכין אנחנו לפרש להסיפא הערלה מעלה את הכלאים וכו' כפי דרך וחשבון הגדול הזה ומכח קושיא זו בעצמה כנזכר ועיין עוד בדבור דלקמן:

הערלה מעלה את הכלאים וכו' והערלה את הערלה. בכאן פי' הר"ב וכתב צ"ל דאחת מהן נטע רבעי שהם שני שמות וכו' וזה היה קשה לי תמיד מאוד על פי' הזה דהיכן מצינו שהרבעי מכונה בשם ערלה והרי דיניהון חלוקין שהערלה אסורה בהנאה לעולם והרבעי אינו אסור כ"א באכילה קודם הפדיון ומטעם הזה יש כמה דברים שאסורין בערלה ומותרין ברבעי וכדכתב הר"ב ז"ל בעצמו לעיל בפ"ק במשנה ח' ואף שלדעת ר"ת בתוס' קידושין דף לח משמע שרצה לומר דנטע רבעי אסור אף בהנאה קודם הפדיון וכמה שהבאתי דבריו לעיל בשלהי פ"ק ד"ה ומותרין ברבעי אבל כבר ביארתי שם מענין המתני' דריש פ"ה דמעשר שני ע"ש ותראה שעכ"פ העיקר הוא כדעת הרמב"ם גם בזה שכתב שהרבעי באכילה בלבד הוא דאסור קודם הפדיון ועוד שאפי' לדעת ר"ת כדמשמע שם לפי' מ"מ קשה האיך מצינו לפרש להמתני' כאן דמיירי בנטע רבעי שנפל ונתערב הא מכיון דיש לו פדיון הרי הוא כדבר שיש לו מתירין ואפי' באלף לא בטיל שוב ראיתי שדברי הר"ב בכאן לקוחין הן מפי' הרא"ש בהמשנה (והנה עתה נדפס פי' הרא"ש ונכלל בהגהת פי' הר"ש בכל מקום בפי' הסדר הזה) שכתב ונראה לפרש דהא דקתני הערלה מעלה את הערלה חד מינייהו רבעי כי ההיא דפסחים ובפ"ק דקדושין וה"ה לערלה בשתים וכו'. וזהו כדברי ר"ת שזכרתי לעיל אבל קשה על זה מהמתני' דמע"ש כדלעיל ולהקושיא הב' שהקשיתי והרגיש הרא"ש ז"ל ורצה לתרץ זה וכתב ומיירי ברבעי שאין לו מתירין כמו מעשר בפ' הזהב שאין בו שוה פרוטה וכו' וזהו דוחק גדול לומר על סאה ועוד של רבעי שלא יהי' בו שוה פרוטה ויותר טוב היה לומר כגון שלא הגיע לעונת המעשרות ואין לו פדיון כמו דנשנה בת"כ פ' קדושים אבל מלבד זה דוחק הוא לפרש דהתנא מכנה לרבעי בשם ערלה ולכ"ע מיהת דיניהן חלוקין זה מזה. סוף דבר לא נחה דעתנו כ"א בפי' הרמב"ם וכדבריו בחיבורו שם בדינא דהך סיפא והלח"מ גם כאן משבח הוא לדבריו וכתב מה נכבד פי' רבינו שהוא מפרש שהך כיצד שאמרו וכו' אבל לא ביאר כלום מן ההכרח שהביאו הרמב"ם לפרש כן וכבר בארתי בפנים לזה שזה הוא מוכרח מכח קושיא הנזכרת בדבור דלעיל דאל"כ מה השמיענו התנא בזה דאם כבר נתבטל האיסור פשיטא שהוא מועיל להצטרף ולבטל האיסור שיפול שם אח"כ ואם לא היה בנפילה הראשונה כדי לבטל האיסור כדנראה לכאורה מדברי ר' אלעזר כפשטן שגם בכאן אמר בגמרא לית כאן לתוך מאתים אלא לתוך קצ"ט פשיטא דקשה אמאי יועיל להעלות את האיסור שנפל אח"כ הרי כל הכרי נאסר מחמת אותו האיסור שנפל בו בתחילה ולא היה כאן כדי לבטלו ועל כרחך דבאנו לחשבון הגדול שכתב הרמב"ם וכמבואר בפנים וממילא מתורצת הקושיא כמבואר לכל זה בפנים. ודברי ר"א בהגמרא בהך סיפא כך הם מתפרשים לפי דברי הרמב"ם בחיבורו לית כאן לתוך מאתים וכו' כלומר אי אתה יכול לפרש להסיפא זו כולה כפשטה שנפלה סאה ערלה בתחילה לתוך מאתים ואח"כ נפלה לשם גם בנפילה שנייה סאה ועוד ערלה וכו' דא"כ קשיא מאי קמ"ל פשיטא הרי כל הכרי של היתר הוא שהרי נתבטלה הערלה שנפלה בתחלה. ומכ"ש דקשיא היאך שייך למיתני עלה זו היא שהערלה מעלה וכו' הרי כבר בטל שם הערלה שבתחלה. אלא לתוך קצ"ט. כלומר אלא על כרחך דהכא מיירי שבתחלה ודאי לתוך מאתים נפלה ונתבטלה הערלה אלא שהיה כאן הרבה סאה ערלה שנפלו לתוך מאתים עד שלבסוף אחר שנתחלק למאתים מאתים נפל סאה ערלה או כלאים לכל מאתים ומאתים וזהו סאה ועוד דקתני כדפרישית בפנים כלומר ועוד כמו כן ועוד כמו כן דהשתא היה מקום לנו לחשוש להחמיר דהויא כמו שיש כאן ספק שמא לתוך מאתים של כולו ערלה שיש כאן נפל בפעם האחרונה קמ"ל דלא היא אלא בנפילה האחרונה מחשבינן כמו שנפלה לתוך קצ"ט והכוונה בזה דקמ"ל דאמרינן שאין לחוש שמא היה כאן מאתים של איסור בפני עצמן בהך נפילה אחרונה אלא דהוי כמו שנתחלק האיסור לכל הני חלקים של מאתים ומאתים ויש בכל אחד ואחד קצ"ט מן החולין שבתחלה ואותו מאתים של האיסור שנתערב בהכרי משלים סאה סאה לכל חלק וחלק מהמאתים עד שיהיה מאתים ואעפ"כ מעלה את האיסור שנפל באחרונה ומשום שכבר נתבטל האיסור בתחלה והיא גופה קמ"ל ר' אלעזר בהגמרא לפירושא דהמשנה כמו שאמרנו וה"ז עולה לפרש לפי דברי הרמב"ם בחיבורו ולפי חשבונו הגדול שהכרחנו. אבל לפי פירושו בהמשנה בהך סיפא שפירש בה כפשטה וכפי חשבון משמעות המשנה פירש בהך דר' אלעזר יותר בדוחק שכתב וז"ל עניינו כי לולי הסאה של ערלה שחשבנו אותה ואמרנו שהיא מעלה לכלאי הכרם לא היה אפשר שתעלה סאה ועוד של כלאי הכרם במאתים של חולין שלפי שמה שיחלק ממנו הוא חלק מקצ"ט ואנו צריכין חלק ממאתים וכשנחשוב אותה סאה של ערלה יהיה עולה סאה ועוד של כלאי הכרם כמו שבארנו וכו' עכ"ל וע"כ לפי מאי שפירשתי עולה הוא לפי דבריו וחשבונו בחבורו מפני שנראה שחזר בו ממה שכתב כאן בפירושו בהך סיפא דמתני' ובזה מסולקת תמיהת הרא"ש על דבריו שלאחר שהביא שם דברי הרמב"ם בחיבורו סיים וכתב והללו דברים פשוטים הם אלא שהירושלמי אינו מסכים לפירוש זה דקאמר ר"א אהך מתני' לא לתוך ר' אלא לתוך קצ"ט אלמא אעפ"י שלא נתבטל האיסור מעלה ועוד תימא דעל רישא התרומה מעלה את הערלה פירש כמו שאמר ר"א בירושלמי לא לתוך ק' אלא לתוך צ"ט ובסיפא לא חש לדברי ר"א ופירש על דרך אחרת עכ"ל ולפי מה שביארתי לק"מ דחש וחש להא דר"א גם בהסיפא ודברי ר"א מתפרשין לפי דבריו על נפילה האחרונה של האיסור בהך סיפא והכל כמוכרח ומבואר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף