מראה הפנים/פאה/ח/ד

מראה הפנים פאה ח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני רובע אורז כולה תבלין וכו'. ברייתא זו הובאה בבבלי פ' בכל מערבין (דף כט ע"א) רשב"א אומר עוכלא תבלין ליטרא ירק וכו' ולא גריס שם לא אורז ולא חרובין והרמב"ם ז"ל בפ"ו ממ"ע בהלכה ח' הביא אורז וחרובין וכו' כהאי ברייתא מלבד תבלין השמיט ובפ"א דהל' עירובין בהלכה י"א הביא עוכלא תבלין ולא זכר שם אורז ואע"ג דאמר הכא וכן לעירוב וכן בגמ' שם ומאי דקאמר התם שארי ליה מרי' לרב מנשיא בר שנובליא אנא אמריתא ניהלי' אמתני' וכו' לאו דרב יוסף לא ס"ל דהא דאמר רב וכן לעירוב שייכא אהאי ברייתא אלא משום דמוכחא דרב אמתני' קאמר כדמסיק שם ועוד דהא תבלין מהאי ברייתא הוא דנלמד לעירוב אלא דנראה דה"ט דהרמב"ם דגבי מתנות עניים בגורן הוא דאיירי כדמסיק שם בד"א שאינו נותן לעני אלא כדי שבעו בשדה אבל אם היה המעשר בבית וכו' וזה נלמד מהתוספתא כדפרישית במתני' ואף דבתוספתא גרים בד"א על הגורן אבל בתוך ביתו נותן לו כ"ש ואינו חושש (כן הוא בתוספתא כ"י אשר לפני ובתוספתא דפוס ט"ס) והוא ז"ל כתב בזה אפי' כזית כזית י"ל דהואיל בעלמא אמרינן אין נתינה פחות מכזית כתב כן ועכ"פ הא דלעיל בגורן איירי והלכך לא הזכיר תבלין במ"ע דלא שכיחי תבלין בגורן ובעירוב דלא הזכיר אורז בהדיא משום דנכלל הוא במ"ש שם לעיל כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא וכו' ומיני דגן דקאמר לאו למיעוטי אורז דאע"ג דלענין חמץ לא מיקרי דגן דלא קיי"ל כריב"ן בפסחים מיהו הכא אורז בכלל אוכלין הוא ושנינו בפ' כיצד מברכין הביאו לפניו פת אורז וכו' וא"כ בכלל פת הוא שהביא שם. ודע דבספר הרמב"ם שלפנינו כתוב במ"ע שם גבי כוסמין קב והיא חסרון הניכר מתוכו שהרי כתב כדי שבעו כמה אם מן החטין נותן לא יפחות מחצי קב אם מן השעורין לא יפחות מקב ואם מן הכוסמין לא יפחות מקב ומן הגרוגרות לא יפחות מקב וכו' ואם דעתו דקב בכוסמין ולא יותר אמאי לא שנה הני שיעורי דקב בחדא מחתא ולפחות במיני תבואה הי' לו לשנות כאחד ואם מן השעורין או מן הכוסמין לא יפחות מקב ולא מצינו שיעור זה בכוסמין לא בשום ברייתא לא בתוספתא ולא בספרי דבתוספתא לא הוזכר אלא חצי קב חטין וקב שעורין וכן הוא בספרי פ' ראה ולא דברו כלל משאר מינין אלא דנראה וניכר החסרון בהעתקת דבריו ז"ל וצ"ל ואם מן הכוסמין לא יפחות מקב ומחצה וכדקתני במתני' ולא נמצא שום חולק בדבר זה:

כדי לטבול בירק הנאגד שתי סעודות. ולקמן בפ"ג דעירובין שהובאה הסוגי' שם גריס כדי לטבול ירק הנאגד שתי סעודות ואינו נראה דמילתא באנפי נפשה היא ירק וכו' ועוד מאי הנאגד דקתני ולמה יחלק בין הנאגד לשאינו נאגד כאן בהאי דינא והנראה דהנאגד פירושו הוא שנאגד נאכל בלפתן עם הפת במזון שתי סעודות ואחומץ קאי והרי זה כדקאמר בבבלי שם חומץ כדי לטבל בו א"ר גידל אמר רב כדי לטבול בו מזון שתי סעודות של ירק איכא דאמרי א"ר גידל אמר רב ירק הנאכל בשתי סעודות וכדפרש"י ז"ל בפת ואתיא האי דהכא כאיכא דאמרי דהתם ועיין בדיבור דלקמן:

בשר חי וכו' ובבבלי שם ע"ב קאמר בפשיטות בשר חי כדי לאכול הימנו ונראה דהא דר' יודן מקשי הכא הדא בלקירא וכו' או בלכורא כדגריס בהאי תלמודא בעירובין שם היא כעין קושיא דמקשי התם אביי אהא דרב יוסף דלקמן ופרסאי הוו רובא דעלמא ואסיק בקשיא ומיהו בבשר חי לא מדייק מידי התם ושיעורו כדי לאכול הימנו מזון ב' סעודות וכ"פ הרמב"ם בעירובין שם בהלכה י' ובבשר צלי פליגי התם רבה אמר כדי לאכול בו ור' יוסף אמר כדי לאכול הימנו ופסק הרמב"ם שם כרבה דהלכתא כותיה לגבי דרב יוסף לבר מענין שדה ומחצה וכתב שם הה"מ בענין דין דחומץ והביא הני ב' לשונות שהבאתי בדבור דלעיל וז"ל ולא נזכרו לשונות אלו לא בהלכות גם לא בדברי רבינו אלא ברייתא כפשטה ונראה שהם פוסקין כל' ראשון דמשמע דבעינן דוקא טבול מזון שתי סעודות עכ"ד ולענד"ן דמבואר בהדיא מדבריו ז"ל דפסק כאיכא דאמרי שהרי כתב וכל שהוא לפתן ודרך העם לאכול בו פתן כגון יין מבושל ובשר צלי וחומץ וכו' שיעורו כדי לאכול בו שתי סעודות והרי האי בו שכתב והוא כרבה וכדפי' רש"י ז"ל כדי לטבול בו ללפת בו את הפת מזון ב' סעודות ואם אנחנו מדייקין האי בו שכתב בבשר צלי וכדכתב הה"מ בעצמו שפסק כרבה למה לא נדייק ג"כ אחומץ שכללו בבבא זו דשיעורו כדי לטבל בו הליפתן הנאכל בב' סעודות כמו עם הפת ולא הוצרך להזכיר כאן ירק דהוא ג"כ בכלל לפתן וכתב ודרך העם לאכול בו פתן וה"ה כיוצא בו ולעולם בעינן שיהא בו שיעור לדבר הלפתן לשתי סעודות ולא הימנו בעצמו שני סעודות וזהו כאיכא דאמרי גבי ירק דאלו ללשון ראשון שתי סעודות של ירק היינו שכל הסעודה מן הירק כך נ"ל בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף