רידב"ז/כתובות/ט/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:17, 4 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




רידב"ז TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"י. בשם ר' ינאי אין פורעין מנכסי יתומין אלא בשטר שהריבית אוכלת בו וי"א אף לכתובת אשה א"ר ינאי מפני מזונות א"ר מתני' מאן חש למזונות ר"ש היא דר"ש אומר במגבה הדבר תלוי ע"כ. הק"ע ז"ל מגי' במזונות הדבר תלוי והפ"מ ז"ל פי' ר"ש דפ' אלמנה ניזונת דמוכרת למזונות קאמר ר"ש דמשגבתה מקצת אין לה מזונות וכן הנו"י ז"ל מפלפל בזה ונראה לפענ"ד דה"פ דלכאורה צ"ב דפריך מאן תנא דחש למזונות פשיטא מהכ"ת נימא דלא יחוש למזונות מ"ש מזונות מריבית אבל יש להבין זאת בהקדם מה דגרסינן במס' גיטין דף ל"ה ההיא דאתיא לקמי' דרבה בר רב הונא א"ל מאי איעבד לך דרב לא מגבי כתובה לארמלתא א"ל הב לי מזוני א"ל מזונות נמי ל"ל דאר"י א"ש התובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות א"ל הפכוה לכורסי' כבי תרי עבדית לי אפכוה לכורסי' ותרצוה ואפ"ה לא איפרק מחולשי' ע"כ וצ"ב מאי דקאמר' כבי תרי עבדית לי מאי נ"מ אם הדינים אלו אמרו' רב ושמואל או רב או שמואל הוי אמר תרוויי' וגם צ"ב מאי הי' ירא מפני קללתה הא שפיר דינא קאמר ולפי הנראה האשה הזאת הבינה הדין דהא אמר לה מימרא דרב ומימרא דשמואל ע"כ נראה לפענ"ד דע"פ הירושלמי הזה מובן מאד דהנה גרסינן במס' כתובות דף נ"ד ע"א דאר"י א"ש התובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות מתיבי מכרה כתובתה או מקצתה משכנה כתובתה או מקצתה או שעשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות הני אין הא תובעת לא אמרי הני בין בב"ד בין שלא בב"ד תובעת בב"ד אין שלא בב"ד לא ע"כ וצריך ביאור להבין מאי טעם הוא זה דבעינן ב"ד גבי תובעת וגבי מכרה לא בעינן ב"ד וכי הלכה למ"מ הוא אכן האמת הוא כך דגרסינן לעיל בר"פ נערה שנתפתתה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה ר"ש אומר אם לא הספיק לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה וגרסינן בגמ' בטעמא דר"ש ונתן האיש השוכב וגו' לא זכתה תורה לאב אלא בשעת נתינה וכתב הרמב"ן ז"ל דרבנן ס"ל נמי האי דר"ש דלא זכתה תורה לאב אלא בשעת נתינה ואך טעמיי' דהעמדה בדין חשוב כגבוי ור"ש ס"ל דבעינן גבי' ממש וע"כ לרבנן שפיר ניחא דהני בין בב"ד בין שלא בב"ד כיון דגבתה כתובתה כבר שמכרה אין לה מזונות אבל תובעת בב"ד אין שלא בב"ד לא דבעמדה בדין כמאן דגביא דמי והוי כמו מכרה כתובתה דגבי' אבל שלא בב"ד לא ונמצא דלר"ש דס"ל דהעמדה בדין לאו כגבוי דמי לא מהני תובעת כתובתה בב"ד להפסידה מזונות כי אם לרבנן דווקא דלר"ש העמדה בדין לא חשוב כגבוי ותלי רק בגבי' ממש ולא בהעמדה בדין ועכשיו מובן מאליו פירוש הירושלמי הזה ר"י בשם ר"י אין פורעין מנכסי יתומין אלא בשטר שהריבית אוכלת בהן והוא כמו דאיתא בש"ס דילן אין ב"ד נזקקין לנכסי יתומין אלא בשטר שהריבית אוכלת בהן וי"א אף לכתובת אשה אר"י משום מזונות פי' דאין ב"ד נזקקין אלא לכתובה משום מזוני וקשה הא כיון דתובעת כתובתה בב"ד דהא ב"ד נזקקין לה אם כן ממילא אין לה מזונות והיינו דמקשה ר' מתני' מאן חש למזונות דהא אליבא דמאן לחוש למזונות הא כיון דתובעת כתובתה בב"ד ממילא אין לה מזונות דהא כגבוי דמי כיון דהחיוב של כתובה יצא ע"פ ב"ד חשוב כגבוי כמו למ"ד שטר העומד לגבות כגבוי דמי חשוב כגבוי אפילו בתוך זמנו כיון דעומד לגבות כמו כן בב"ד דחשיב כגבוי אפילו גבי קטנים דצריך להמתין עד שיגדלו דהא אילו פסקו ב"ד בהעמדה בדין לפרוע לאחר שנה ושנתים לא כגבוי דמי בתמי' אלא ר"ש היא דר"ש אמר במגבה הדבר תלוי והלכך התובעת כתובה בב"ד יש לה מזונות [וכן לעיל בר"פ ד' גבי ר"ש אומר אם לא הספיקה לגבות גרסינן בירושלמי ג"כ שם ר"ש אומר במגבה הדבר תלוי] דהעמדה בדין לא חשוב כגבוי רק דבעינן גבי' ממש וע"כ מכרה כתובתה אין לה מזונות אבל תובעת אף בב"ד יש לה מזונות וז"ב ועפ"ז כיון דרב לא מגבי כתובה לארמלתא כיון דעבד כרב האיך עביד כשמואל דהתובעת בב"ד אין לה מזונות הא הכא אליבא דרב לכו"ע עמידת ב"ד לא מהני דלא הוי כגבוי כיון דרב לא מגבי כתובה לארמלתא ע"כ אמרה לי' כבי תרי עבדית לי ממ"נ כיון דפסקת כשמואל א"כ האיך פסקת כרב ואי כרב דלא מגבי כתובה לארמלתא האיך פסקת בתובעת בב"ד אין לה מזונות הא כיון דלא הוי כגבוי מאי מהני תובעת בבית דין ודוק:

וי"א אף לגזילה ולנזקין פי' דגבינן אף מקטנים ודווקא חוב בעינן שיהא הריבית אוכלת בו אבל גזילה ונזקין גובין מקטנים א"ר יוסי אף אנן תנינן תרתיהון לגזילה מן הדא אם הי' דבר שיש לו אחריות נכסים חייבים לשלם ומשמע אפילו קטנים לנזקין מן הדא אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית כיני מתניתא אין נפרעין מנכסי יתומין לנזקין אלא מן הזיבורית דס"ל דלא כאביי קשישא אלא יתומין דווקא קטנים ולא גדולים משום דתקנתא עביד רבנן גבי יתמי לגדולים לא עביד תקנתא כדאיתא במס' גיטין דף נ' ע"א עי"ש וא"כ האיך משכח"ל אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית ע"כ בנזקין הרי דנזקין גובין מן הקטנים ופריך והרי תני עמד הבן תחת האב הנזקין בעדית כו' אר"י בר"ב כאן ביתום גדול כאן בקטן דל"ל דאביי קשישא ולגדולים לא עביד רבנן תקנתא ויש לתרץ עפ"ז קושית התוס' ז"ל במס' גיטין דף נ' ע"ב ובמס' כתובות דף צ"ד דלמאן דלית ליה דאביי קשישא האיך משכח"ל הא דאין נפרעין מנכסי יתומין אלא בשבועה הא אין נזקקין לנכסי קטן עי"ש ויש לתרץ דמיירי בגזילה ונזקין ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף