ביאור הגר"א/חושן משפט/קמט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:58, 3 ביולי 2023 מאת מושך בשבט2 (שיחה | תרומות) (תיקון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קמט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) והביא שמעון. כנ"ל בסי' קמ ס"א:

(ב) וכן הביא. ערשב"ם בב"ב מב ב' ד"ה דלית כו' ותוס' שם ך"ט ב' ד"ה דלא כו':

(ג) שותפו או אריסו או. הכל במתני' מב א':

(ד) לא הביא. כנ"ל:

(ה) שני שותפים. לא יהא השותף עצמו בנחית לכולה ויש בה דין חלוקה אע"ג דקצתו החזיק מחמת עצמו:

(ו) אבל אם. כ"פ שם הא והא כו' אבל נחית לפלגא לעולם לא הוי חזקה:

(ז) וכן אפי'. ב"מ קי א':

(ח) יש מי. אב כו'. וה"ה בשאר. האחים שאוכלים. אם אח. אשה שהלותה. הכל נלמד מאב ובן וכמ"ש רשב"ם שם ד"ה ולא לאב כו' ע"ש וכן באחים א' עשיר כו' כמו יתומים שסמכו אצל בע"ה שהן כמו שמינה להם אפוטרופוס כמ"ש בגטין נ"ב א' במתני' וגמ' וה"ה כאן בגדולים שהן כאפוטרופסים כמ"ש רשב"ם כנ"ל וראיה דאב ובן לאו דוקא מדאמרי' בב"ב נב א' מן האחין כו' וכן אשה כו' ושם קעג א' אמר רבא מנא אמינא לה דתניא כו' אחין הוא כו' ואע"ג דס"ל א"צ ראיה:

(ט) אע"פ. ואפי'. גמ' שם מט א':

(י) ובנה והרס. עבה"ג:

(יא) אע"פ. גמ' שם נא א':

(יב) ודוקא. ס"ל לרמ"א דרמב"ם הרס ובנה דוקא נקט ודייק לה הרמב"ם מדאוקים כגון שחפר בגוף הקרקע אבל ס' הראשונה סבירא דאין חילוק וראיה דאם זה פשוט דאין חזקה א"כ מאי פריך שם מט א' פשיטא כיון כו' אלא דסד"א כתי' רבא וכגון שחפר דבכה"ג הוי חזקיה אלא אכילת פירות בלחוד:

(יג) וכן חזקת. (עמ"ש בא"ה סי' פז) שם מדמי לה לחפר וכ"ש לתי' ראשון אין דין כו':

(יד) אלמנה אצל. שם נ"א כיון דאית לה מזוני כו' וכתובות צ"ה ב':

(טו) אין מחזיקין. שם נ' ב':

(טז) ראובן. נלמד מס' שקדם וכמ"ש ברשב"ם ד"ה אין מחזיקין וע' בטור:

(יז) וכן המחזיק. נלמד מדבי ר"ג שם לו א' ועברשב"ם שם ל"ה ב' ד"ה ישראל:

(יח) בלא שום. שם מ"ה א' ועבסי' קעו סל"ו בהג"ה ובה"ג שם:

(יט) וישראל שני. גטין נח ב' ת"ר לקח כו':

(כ) (ליקוט) שמא ישראל כו'. ערשב"ם שם ד"ה ישראל כו' אבל אי טען ישראל כו' וכ"כ הרא"ש וטור (ע"כ):

(כא) וכ"מ דיכולין שם:

(כב) מומר. ערשב"ם ד"ה הנ"ל דסתם כושיים. וה"ה למומר. מרדכי:

(כג) וכ"ז שלא. כתובות צה א' כתבה לראשון כו' וקי"ל כר"מ כמ"ש בב"ק נ"ט ב':

(ליקוט) וכ"ז שלא כו': הג"א שם ד"ה ודוקא כו' (ע"כ):

(כד) החזיק עכו"ם. כמו כל אלו שאין להם חזקה אם נסתלק הסיבה. שם מז א':

(כה) שאין להם טענה. שבועות לח ב' והוי כחזקה שאין עמה טענה. ב"ב מ"א א':

(כו) וכן המחזיק. כמ"ש בסי"ט וחש"ו חד דינא אית להו וחד טעמא. וע"ל סי' קמג ס"ד:

(כז) וי"א. רש"י בכתובות יז ב' וב"מ לט ב' כפי פי':

(כח) הא דאין מחזיקין. לפי' הר"י מיגש שכ' שם דרבא בר שרשום לא אכל שני חזקה בחיי אבוהון שני חזקה דא"כ היה יכול לטעון לקוחה אלא לאחר מיתת אבוהון אכל שני חזקה ואע"ג דאין מחזיקין בנכסי קטן דוקא כשידוע שהיה של אביו כו' כמ"ש כאן רק משום דנפק קלא כו' לא הוי חזקה כיון דהוי ידע דקטן לאו בר מחאה ה"ל לאזדהורי בשטריה ואין מחזיקין בנכסי קטן לכך לקוחה לא הוה מצית אמרת כו' וע"ש. והוא בגמ' כתובות יז ב' בשלמא גבי אביו כדרב הונא ואעע"כ ברישא אמרי' שאסר הוא הפה שהתיר.

(כט) ואם החזיק בה. כפי' רשב"ם שם ובכתובות שם א"ה גבי אביו נמי אי כו' וכמ"ש הר"י מיג"ש כנ"ל:

(ל) ואם צריך. שם ברא"ש וא"ת והאיך כו' וי"ל כו' דאמרי' תינוק שתקף כו' ב"ק קיב ב':

(לא) ואם יצא קול. שם בגמ':

(לב) כגון שיצא. אם יצא. שם ברא"ש לפי' רב האי ופי' הר' יונה ע"ש:

(לג) וכלו. ל"ד ורא"ש כ' כן משום ל' הגמ' ועפר"ד:

(לד) אבל אם דטעמא דקול משום דה"ל לאזדהורי בשטריה כיון שיצא הקול כמ"ש שם ברא"ש ורשב"ם וטפי לא מזדהרי שם ך"ט א' כנ"ל סי' קמ ס"ו:

(לה) מי שהחזיק. שהרי אינה. אבל אם. שהרי כנ"ל לפי הרי"מ ור"ל כיון שיצא הקול הוא כמו שיש עדים וידוע שהיה של אביו ואז אין מחזיקין בנכסי קטן כנ"ל ס"כ:

(לו) ותחזור. גמ' שם:

(לז) אכלה שני חזקה. כנ"ל לפי' רשב"ם ור' האי:

(לח) וגובה שלא. כ"כ תוס' שם וע"ל סי' ?ק"נ סו:

(לט) החזיק בה. ב"ק קיב דאחזוקי בה בחיי דאבוה:

(מ) ובשעת מיתה. ע"ש בהג"א ובס' ר"ת וכן ברא"ש דב"ב. כנ"ל:

(מא) אבל לא. כמ"ש בסוף הסעיף:

(מב) מעמידין. ואין. ב"ק שם:

(מג) ולאחר שיגדיל. ב"ב שם:

(מד) אבל אם שהתה. דשמא חזר ולקחה ממנו וכמ"ש בכתובות קט ב' וכפי' הראב"ד כנ"ל בסי' קמז ס"ג בהג"ה וע"ש בתוס' ד"ה א"ל שפיר כו':

(מה) או מקצת. ב"ב מב א' ת"ר אכלה כו':

(מו) אבל מה. כתובות יז ב' כגון שאכלה כו' דחזקת הקטן וחזקה בשלהם שוה כמ"ש בסי"ח וע"ש בתוס' ד"ה ואחת וכפירש"י וז"ש לעיל אחר שהגדיל:

(מז) י"א דהוי. כיון שיכול למכור להאכיל. גטין נב א':

(מח) ויש חולקין. וראיה מדאמרי' בב"מ לט א' אין מורידין כו' ואפי' ע"י אפוטרופס כמ"ש תוס' שם ב' ד"ה ומוקמינן כו' ע"ש וא"י ה"ה קרוב בנכסי קטן ג"כ בכה"ג מיירי ועלה קאמר רבא ש"מ מדר"ה אין כו':

(מט) אבל בעלים. מדלא תני בהו כמו באב ובן ואיש ואשה:

(נ) האומנים. מתני' שם:

(נא) שהיו בונים. מפ' בקרקע דומיא דאריסים:

(נב) ירדו מאומנתם. ברייתא שם מ"ז א':

(נג) ובעלים מחזיקין. כנ"ל:

(נד) האפוטרופסים. שם במתני':

(נה) בין שהיה כו' בין. ערשב"ם שם במתני' ד"ה ולא לאב. דומיא דאפוטרופסין כו'. וכן בכולם ואמרי' שם נ"א א' פשיטא כו' ל"צ ואפ"ה אין לו חזקה משום דהוא אפוטרופוס בננ"ב שלה:

(נו) וי"א דיש. שמפ' שם כפי' רשב"ם שם ד"ה דין ודברים כו':

(נז) בין שמינה כו' בין. ב"מ לט א' ש"מ מדר"ה כו' וע"ש תוס' ש"מ כו' וקשה דבלא כו' ובמ"ש כאן מתורץ דאפוטרופסים בלא"ה אין להם חזקה אפי' בנכסי גדול ולעולם דמחזיקין בנכסי קטן ואמרי' בגטין מנהו ב"ד כי' אבי היתומים כו' ומדמניחין אותם ש"מ שאין חילוק:

(נח) בין שמינה אדם כו' הואיל. כנ"ל ולא לאב:

(נט) ובעלים. כנ"ל:

(ס) המחזיק כו'. כמו בשל יתומים דבשניהם אין למי למחות וכמ"ש בב"ק לו לז אנן יד עניים כו' דאמר כו' ר"ג וב"ד כו' אלמא שהן שוין:

(סא) ואם יש. כמו ביתומים שיש להם אפוטרופיס כנ"ל בסך"ד בש"ע:

(סב) ודוקא שיש כו'. אזיל לשיטתו שם בהג"ה ונ"ה בתשו' הרשב"א להדיא דמדמי ליתומים שיש להם אפוטרופוס דאין להם חזקה:

(סג) המחזיק בשל. ב"ב נו א' הני דבי ר"ג כו':

(סד) ולי נראה. דלא דמי דהן היו תקיפין ביותר אלא כנ"ל בבה"כ דאם אין מי למחות כנ"ל:

(סה) ואסורים לשנות. כמ"ש למטה:

(סו) ואם לא. דאז הוי חזקה שאין עמה טענה וכמ"ש למטה אדם שהחזיק כו' וארעו אונס כו' דאין טענה לאחר:

(סז) אדם שהחזיק. יומא יב יג וע"ש בתוס' ד"ה הלכה כו' ומכות יג א' ת"ר ושב כו' ואף לר' יהודה התם משום שבלא אונס אלא מחמת עבירה או נמכר בע"ע:

(סח) בית. גטין נט א' וע"ש בתוס' ס' ב' ד"ה אלא וה"ה כאן שיאמרו שהן ב"א שאין מהוגנים ועבמהרי"ק:

(סט) ראובן ושמעון כו'. דאמרי' בת"כ פ' צו גבי כ"ג שבניו קודם לכל אדם בימן שממלא מקום אבותיו ואם לאו יבא אחר וישמש תחתיו. וא"צ לרשותם חלמא שאין להם כח אלא לעציון ובספרי פ' שופטים מנין שכל פרנסי ישראל בניהם עומדים תחתי' כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון