ביאור הגר"א/חושן משפט/עח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ותבעו כו'. עבה"ג:
(ב) וה"ה כו'. דטענת מחילה טענה גרוע ואינו נאמן אלא במגו דפרעתי כמ"ש תוס' גבי סטראי וכמש"ל סי' ע"ה ס"ז ואפי' יש כו' עמש"ש דאל"כ ליהמניה כאן לומר פרעתי במגו דמחלתי ואיבעיא להו אי אמרי' מגו במקום חזקה תיפשט דלא אמרי':
(ג) אפי' קטנים. דאמרי' שם קע"ד דחיישי' לצררי וי"ל דאפי' בתוך הזמן אתפסה צררי כמ"ש גבי אלמנה אין אלמנה נפרעת כו' כמ"ש בגטין ל"ד ב' ושם רב לא כו' דחייש לצררי כו' וחיישי' אפי' בתוך זמנו דכתובה לא ניתנה לגבות מחיים דוקא שם חיישי' משום דש"מ סמוך למיתתו אורחיה לאתפסה צררי דניחא ליה שלא תתבזה אלמנותו בב"ד כמ"ש בכתובות צ"ז ב' וראיה ממ"ש קנ"ח א' נפל הבית עליו כו' והקשה תוס' שם ד"ה ובה"א כו' קשיא לר"י למ"ד כו' תיפוק לי כו' אבל למש"ל ניחא כיון דבפתע פתאום ל"ל להכי וכ"כ תוס' שם בשם הר"ש וע' ברא"ש פ"א שם:
(ליקוט) אפי' קטנים. ותוס' שם ד"ה אפי' והר' יונה חולקים ע"ז ע"ש (ע"כ):
(ליקוט) אפי' קטנים. דלא כתוס' שם ד"ה אפי' והר' יונה ומ"ש בגמ' ואע"ג דאמר מר הבא כו' ול"ק רבותא יותר דלא גבי כלל משום דזה אינו כ"א לר"ה בריה דר"י ולא לר"פ ונקט אליבא דכ"ע ומה של"ק בסוף ב"ב א"ב בין ר"פ לר"ה בכה"ג משום דהם לא ס"ל דר"ל ועתוס' הנ"ל. ותו' והרא"ש תי' בע"א דקמ"ל דאפי' שבועה א"צ. ועוד דקדק הר"י דלה"ק בסוף ב"ב משום צררי ול"ק משום פרעון אלא לאשמעי' בכה"ג והרא"ש תי' דבפרעון ה"ל לאהדורי שטרא. ועוד הוכיחו תוס' מדלא תי' בערכין על הא דאר"י אין נזקקין בכה"ג. ואין זה מוכרח דלא ניחא להו לשנויי דלא כאביו ורבא ור"פ ור"ה. וריצב"א תי' הובא גמיי' רפי"ב מה' מלוה דאף אם ר"י ל"ל דר"ל מ"מ הלכה כר"ל והא דל"ק רבא הלכה כר"ל בד' משום דרבא ל"ל דר"ל ואף שהתוס' סתרו זה וכ' מ"מ גם לדידן מוכח כו' ר"ל מדנקט בכמה מקומות הא דרבא ואין זה מוכרח דוקא היכא דלא איתמר בהדיא ומכח זה נדחקו תוס' בע"ז ו' ב' ופ' דלא כר"ל שם אבל הרי"ף ורמב"ם פ' שם כר"ל וכמ"ש בי"ד סי' קמ"ח ס"ב וטעמם דההיא תניא כוותיה נשנית לאחר רבא וכן כאן. והביא הג"מ שם ראיה דהא אמרי' מגו נגד קטנים כמש"ש ל"ג א' וא"כ ה"ה לחזקה דהא איבעיא שם אי חזקה עדיפא וער"ס ק"י (ע"כ):
(ד) אם היה. דמקיימין את השטר שלא בפני בעד כמ"ש בב"ק קי"ב ב':
(ה) או אפי' כו' ונתקבל. הלא"ה לא כמ"ש שם: (ליקוט) ונתקבל עדות. כו'. תוס' שם ד"ה הנ"ל מגמ' רפ"י דב"ק (ע"כ):
(ו) דבמלוה ע"פ כו'. אע"ג דגמ' מיירי בשטר ממ"ש אע"פ שאמרו היא ליפרע כו' מ"מ בע"פ נמי כיון שהטעם משום חזקה כו' ואף מיתומים שהטעם דלא גבי מינייהו מלוה ע"פ דטענינן להו דלמא צררי כו' וטוענין ליתומים כמ"ש בפ"ב שם וכלום טענינן ליתמי מידי דלא מצי אבוהון למטען כמ"ש שם נ"ב א' וכ"כ הג"א בפ"ק שם ע"ש:
(ליקוט) דבמלוה ע"פ כו'. מדפריך שם ממתני' דשם ומתני' דשבועות מנה כו' (ע"כ):
(ז) ובלבד כו'. כמ"ש שבועות מ"ה ב' ל"ש אלא ששכרו כו' אע"ג דאיכא תרי חזקה גבי בע"ה כמ"ש שם ואע"ג דע"כ צריך לחלק בין חזקה דכאן דהוא חזקה אלימתא מדאיבעיא להו תבעו לאחר כו' מ"מ כיון דלא איפשטא וקי"ל לקולא כמ"ש בס"ה ה"ה כאן:
(ח) אם תבעו כו'. דס"ל דחזקה הוא כמו עדים וכמ"ש בב"מ י"ז א' גבי עדים וצ"ע שהרי איבעיא להו לגמ' אי אמרי' מגו וקי"ל לקולא דאמרי' מגו אלמא לא הוה כעדים ועתוס' שם ד"ה מי ואור"י כו' ועש"ך:
(ט) י"א דלא כו'. דדוקא במלוה משום שהנאתו של לוה וכמ"ש ולואי שיפרע כו' אבל בשאינו נהנה ל"ש וז"ש ועוסק כו' ועש"ך סק"ט:
(י) כשאר פקדון. דאסור ליגע בו ועהג"א ס"י השואל:
(יא) ושכירות כו'. כמ"ש בגמ' ס"פ השואל:
(ליקוט) ושכירות כו'. ער"ס שי"ז וי"ד סי' ש"ה סי"ד (ע"כ):
(יב) ואינה משתלמת. שם ס"ה:
(יג) מיהו כו'. ב"ב שם שאני הכא דכל שפא כו':
(ליקוט) מיהו כו'. מ' דוקא בסיום הקונט' אבל הטור בסי' קנ"ז פי' דל"ד דאפי' קודם גמר השפה וע"ש בש"ע ס"ח ועש"ך כאן שפי' סוגית הגמ' בע"א דה"ק שאני כו' ומודה בכה"ג ריש לקיש לאביי ורבא דמקדים לשלם בעד הכל דלא ליטרדן בכל שפה ושפה (ע"כ):
(יד) אם כו' להרמב"ם כו'. כמו ביתמי וכמ"ש ואע"ג דאמר מר כו':
(ליקוט) להרמב"ם כו'. כמ"ש סי' קי"ד ס"ד (ע"כ):
(טו) וי"א שצריך. מדנקט יתמי ולא נקט רבותא יותר לקוחות דקי"ל מלוה ע"פ גובה מיתומים ואין גובה מלקוחות ועסמ"ע וש"ך:
(ליקוט) וי"א כו'. כמו חייב מודה שגובה מיתומים ולא מלקוחות. והמ"מ דחה סברתם דשם משום קנוניא ע"ש (ע"כ):
(ליקוט) וי"א שצריך. דבלקוחות חיישי' לצררי אף במקום דלא חיישי' מב"ח ועתוס' דכתובות ק"ב ב' בד"ה אימר כו' ותי' רבי כו' ובגטין נ"א א' ד"ה אימר כו' ואע"ג דלא חייש לצררי שם גבי יורשין דקתני מב"ח ר"ל מיתומים ולא מלקוחות אלמא חייש גבי לקוחות ולא ליתומים (ע"כ):
(טז) ואם הלוה כו' י"א כו'. כיון שטוען בריא אבל ביתמי לא משבעינן ליה מספק. הרא"ש שם וכמ"ש שם ל"ג א' בעובדא דרבה בר שרשום ועתוס' שם ד"ה מיגו כו' ור"ל היסת לאחר שפרעו וכמ"ש ש"ך וכמש"ל סי' ע"א גבי נאמנות:
(ליקוט) י"א דצריך כו'. וכ"ד הרמב"ם וכמ"ש בר"ס שי"ז וגם מ"ש הטוש"ע בסי' פ"ד ס"א וס"ד אא"כ כו' היינו לאחר הפרעון שבועת היסת דאל"כ ק' הא טענינן ליתמי אבל בכה"ג שפיר כמ"ש תוס' ל"ג א' ד"ה מיגו. וי"ל כו'. וכ"פ ש"ך (ע"כ):
(יז) וי"א כו'. דס"ל דחזקה הוי כמו עדים שלא פרעו וכמש"ל בס"א גבי הוחזק כפרן וצ"ל לסברתם דדוקא לענין מגו איבעיא להו לגמ' אבל בשאר דברים לא וצ"ע:
(יח) וי"א דהא כו'. כגי' הספרים הקובע זמן לחבירו ובא בזמנו כו' ועתוס' שם ד"ה ובא בזמנו וא"ת מ"מ ניפשוט כו' ואור"י כו' ע"ש שחילקו דאע"ג שלאחר זמנו נאמן לומר אפי' פרעתי תוך זמנו מ"מ ביומא דמישלם זמניה אע"ג דנאמן לומר פרעתיך היום אבל בתוך זמנו לא דאין זה מיגו דלא חציף כו'. וכן חילקו שם ל"ג א' ד"ה לקוחה כה"ג וכן בשאר מקומות וע' בטוש"ע בכל המקומות שכ' כס' התוס' אבל בעה"ע ובעה"ת לא חילקו בכך דכל שנאמן לומר היום נאמן אף לומר בתוך זמן אלא דבשואל איירי בסוף היום ודב"ב מיירי בתחלת היום ואף פרעתיך היום אינו נאמן:
(יט) (ליקוט) בסוף היום. אבל ש"ך כ' דה"ה כל היום לאפוקי תחלת היום דאז ודאי בתוך זמנו קאמר ע"ש (ע"כ):
(כ) וכי אמר כו'. כנ"ל דלא כתוס':
(כא) וי"א דוקא. דמילתא דלא שכיחא לא טענינן ליתמי ועתוס' דב"ב ע"ב ד"ה מ"ד וא"ת כו' וי"ל כו' ובכתובות פ"ה ב' ד"ה חדא כו':
(כב) תבעו כו'. בעיא שם ולא איפשטא וכ' הרי"ף וכל כה"ג קולא לנתבע וכמ"ש בב"ק פ' הגוזל גבי מוגרמת ע"ש:
(כג) או בסוף. כנ"ל
(כד) הא דאמרי' כו'. דייקו ממ"ש הקובע זמן דוקא בקובע ועסה"ת שם:
(ליקוט) הא כו'. ודעת הרמב"ן אינו כן כמ"ש בסי' ל"ט ס"ד וכן הרמב"ם כמ"ש בר"ס שי"ז (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |