קרבן העדה/נדרים/ז/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:39, 26 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בשק ביריעה ובחמילה. בגדים גסים ועבים הם ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:

מותר בגיזי צמר. שלא נתכוין אלא לבגד צמר:

הכל לפי הנדר. לפי שעת הנדר. אם ניכר שמחמת כובד משאו נדר מותר להתכסות:

גמ' ובסקורטיי'. חלוק של עור שלובשים העבדנים על בגדיהם:

ובפמליי'. בגד של הפרשים שלובשין אותו למעלה ממתנים עד ירכים ויש לו שנצין:

בפסיקיי' ובפונדה. הם מלבושים של עור:

ומותר באלו. שאין אלו בכלל מלבוש:

קונם כסות שאיני לובש. או שאמר קונם לבוש שאיני מתכסה מהו שיהא אסור במלבוש ובכסות או לא:

מה אית לך. כלומר מהו הלבוש הלזה שראוי להתכסות בו וביוצא ממנו וקאמר כגון הנך עורות שהעור עצמו ראוי לכסות וגם הצמר הדבוקה בו:

כגון אילין סוסרנה. הן כתנות של עור ובהן נוצה מעזים שאינן ראויין להתכסות:

כגון הדין צמר גפן. שהעץ שצמר גפן בתוכו אינו ראוי להתכסות:

כיני מתני'. כן היא מתני' ולא כמו שהיא שנויה אלא כדמסיק:

אסור ללבוש ומותר להפשילן לאחוריו. דלשון עולה עלי משמע לבישה ולא הפשלה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף