פני משה/נדרים/ז/ג

פני משה נדרים ז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מותר בשק וביריעה ובחמילה. מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילין להתכסות בהם:

מותר לכסות בגיזי צמר. שלא נתכויין אלא לבגד צמר:

בעניצי פשתן. דדייק ולא נפיץ:

הכל לפי הנדר. לפי שעת הנד' כיון שניכ' שמחמ' כובד משאו נדר מות' להתכסות והל' כר"י:

גמ' סקורטיה. הוא מלבוש של עור שלובשין העבדנין על בגדיהן:

פמלייא. מכנסיים של עור שלובשין העבדנין:

פסיקיא. אזור רחב:

פונדה. כמין אזור חלול:

ומותר באלו. בפסיקיא ובפונדה דלאו בכלל מלבוש הן:

אמר קונם כסות שאיני לובש. או שאמר קונם לבוש שאיני מתכסה מאי באיזה לשון אנו תופסין אם בתחילת דבריו ובאומר כסות שאיני לובש אסור באלו דבכלל כסות הן או בסוף דבריו ולאו בכלל מלבוש הן וכן איפכא ולא איפשיטא:

ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו. שכיון שדרכו להתכסות לא נתכוין אלא בו וכן איפכא:

מה אית לך. דבר שדרכו להתכסות והיוצא ממנו:

שלחי'. עורות והיוצא ממנו הגיזין שעברו ממנו:

נדר ביוצא ממנו אסור בו. הואיל ואין דרך יוצא ממנו להתכסות לבו הוא דנתכוין:

סוסרנה. לבוש של עור בעוד שהצמר עליו שאין דרך היוצא ממנו להתכסות:

ה"ג כיני מתניתא טען והזיע ואמר קונם צמר ופשתן עולין עלי מותר ללבוש ואסור להפשיל אחריו היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר להפשילן אחריו. וכן הוא בתוספתא ונשמט בדפוס מעלי קמא עד עלי בתרא. כלומר דמפרש לאו דוקא בטען והזיע אמרינן הכל לפי הנדר והה"ד אם הצר מחמת הלבוש הכל לפי הנדר הוא ואסור ללבוש ומותר להפשיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף