קרבן העדה/נדרים/ב/א

קרבן העדה נדרים ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלו נדרים מותרין חולין שאוכל לך. מילתא דפשיטא הוא אלא איידי דתני כבשר חזיר תנא נמי חולין שאוכל לך:

עורות לבובין. היו נוקבין הבהמה מחייה כנגד הלב ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע"ז ותקרובת ע"ז אסורים בהנאה:

כחלת אהרן. שהיה ראשון לכהנים ולא הוי דבר הנדור דע"י דיבורו זה מתיר איסור טבל שהי' בו:

מותר. דכתיב איש כי ידור נדר עד שיהא נודר בדבר הנדור:

הרי את עלי כאימא. אע"ג דלאו דבר הנדור הוא מ"מ חמיר הוא מכל הני דלעיל ואם ע"ה הוא צריך התרת חכם:

פותחין לו פתח ממקום אחר. כלומר מבקשים פתח וטעם לחרטתו ולא סגי לי' בכדי תהית או לבך עליך וכל זה שלא יקל ראשו ולא ירגיל לאסור אשתו עליו:

קונם שאיני ישן וכו' ה"ז בלא יחל. מדרבנן אבל מדאורייתא אין הנדר חל דאין הנדרים חלים אלא על דבר שיש בו ממש כדאמרי' לעיל סוף פ"ק:

שבועה שאיני ישן וכו' אסור. מן התורה דשבועות חלין אפי' על דבר שאין בו ממש:

גמ' לה'. כי ידור נדר לה' מלמד שאין אדם אוסר על עצמו אלא בדבר שהוא נדור לה' כגון קרבנות ודדמיין להו:

ה"ג הוון בעי מימר כגון הקרבן כשבועה. וה"פ סברוהו למימר הא. דתני שהן מותרין לך מן השמים שעובר עליהן בבל יחל היינו באומר הקרבן בקמ"ץ הה"א או שאמר כשבועה דאמרי' לעיל ספ"ק דאינו לא נדר ולא שבועה מ"מ עובר עליהן בבל יחל דדמי' לנדר ושבועה אבל הנודר בדבר אסור אינו עובר בבל יחל ולא פליגא הך ברייתא אמתני' אתא מימר לך. קמ"ל סתמא דש"ס דהך ברייתא בכל הדברים האמורים בלשון נדר ושבועה קאמרי ועובר עליהן ופליג אמתני' לוסר. לאסור נכסיו על אחרים בא למעט שאינו יכול לאסרו בלשון איסר וכ"ש נכסי אחרים עליו דלא:

הא נכסי אחרים עליו. אינו יכול לאסור בלשון איסר דאל"כ על נפשו למה לי:

ביאתך עלי כביאת אמא. הוא דצריך פתח ושאלה דאיכא תרתי שלא יהא רגיל לאסור אשתו עליו וגם בביאת אמו פוגם את אמו:

כבשר אמא. דאינו פוגם את אמו באכילת בשרה לא אמר כלום וא"צ שאלה:

אמר הככר עלי כביאת אמא מהו. מי אמרי' כיון דפוגם כבוד אמו הוא ואסור או דלמה טעמא דמתני' כיון דאיכא תרתי וכדפרישית:

נישמעינה מן הדא. תא שמע:

רב אמר אסור. כלומר שעובר על בל יחל וכדמסיק:

ושמואל אמר מותר. דכיון דמדאורייתא משועבד לה מצי מדיר לה ובאומר הרי את עלי כאימא צריך שאלה משום כבוד אמו א"כ ה"ה באומר ככר עלי כביאת אמו צריך שאלה ולרב דאמר דאסור משום בל יחל א"כ י"ל דבעינן תרתי:

ופריך מה מקיים שמואל. הא דתנן במתני' האומר לאשתו קונם וכו' ה"ז בלא יחל:

ומשני כאלו. עובר על בל יחל שהשומע סובר שאסר על עצמו הנאת תשמישה:

רב. לשיטתו דתני דבי רב דפליג אמתני' וסובר דבכל נדרים איכא בל יחל ורישא דאלו מותרין וסיפא דהאומר לאשתו קונם וכו' תרי תנאי נינהו:

שבועה שלא אישן ג' ימים. וג' לילות רצופים לילה ויום מלקין אותו וישן מיד משום דנשבע על דבר שאי אפשר להיות ויצאה שבועה מפיו לבטלה ולוקה משום שבועת שוא:

ממתינים אותו עד שיאכל. מפני שאפשר לקיימו:

ומלקין אותו. משום לא תשבעו בשמי לשקר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף