פני משה/תענית/ד/ז

פני משה תענית ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל. בשמחה ומחולות כט"ו באב כדמפרש בגמרא שבו כלו מתי מדבר ובטלו השומרים שהושיב ירבעם בן נבט למנוע ישראל לעלות לרגל לירושלים ובו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה ובו היו פוסקים מלכרות עצים למערכה לפי שמאז תש כחה של אמה מלייבש העצים ושמא יהיה בהן תולעת מחמת לחותן ופסולין למערכה והוא ג"כ יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל וכן הותרו שבטים לבא זה בזה. וביום הכפורים שבו ניתנו לוחות אחרונות ויום מחילה וסליחה:

בכלי לבן שאולין. אפי' עשירות היו שואלין זה מזו שלא לבייש את מי שאין לה:

כל הכלים טעונין טבילה. קודם שילבשו לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה ושמא נדה היתה:

יוצאת וחולות בכרמים. על דרך אז תשמח בתולה במחול:

למלך שלמה. הקב"ה שהשלום שלו:

ביום חתונתו זו מתן תורה. ביוה"כ שניתנו לוחות אחרונות:

זה בנין בית המקדש. שנתחנך בית המקדש והיה יום הכיפורים מימי החינוך:

גמ' ניחא ביום הכפורים. שמחת יו"ט שהוא יום כפרה על ישראל אלא בט"ו באב למה:

שבו זמן קיצה וכו'. זהו יום האחרון שיפה לקציצת עצים למערכה כהדא דתנינן תמן בפ"ב דמדות:

פרוסדיות. שומרים:

כל הדא טיבותא רבתא עביד הושע בן אלה וכתיב ביה עליו עלה:

מאן דבעי מיסוק יסוק. ולא גזר ואמר כל עמא יסקון לירושלים:

מקרא קראו וכו'. טעות דמוכח בהעתקה יש כאן וכצ"ל מקרא קראו ורחקהו אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומקרא קראו וקרבוהו גוי וקהל גוים יהיה ממך וגו' ועדיין לא נולד בנימין יכן הוא בב"ר פ' פ"ב כלומר שבתחלה דרשו כל המקרא גוי וקהל גוים על אפרים ומנשה לפי שאמר יעקב ליוסף אל שדי וגו' ועתה שני בניך וגו' אפרים ומנשה כראובן ושמעון וגו' והיו סבורין שכך אמר לו מה שאמר לי אל שדי גוי וקהל גוים ולומר שגוי אחד ממך עתיד להחלק לקהל גוים זה יהיה לך ועתה שני בניך וגו' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי והם יחשבו לשני שבטים בין לנחלה ובין לשהן יקראו קהל כל אחד ואחד לשבט בפ"ע ולכל דבר והשתא י"ב שבטים איכא מלבד בנימין ורחקוהו ולבסוף קראו המקרא ודקדקו בו והבינו דהא דכתיב גוי וקהל גוים לא קאי הכל על אפרים ומנשה בלבד אלא דגוי קאי על בנימין וקהל גוים על אפרים ומנשה שהרי עדיין לא נולד בנימין כשאמר לו הקב"ה זה ואם כן ע"כ בנימין הוא ממנין השבטים וקרבוהו ומה שנאמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי היינו לענין נחלה בלבד אבל לא לענין שכל אחד ואחד יקראו קהל בפ"ע לכל דבר:

שבו בטל האפר. לדור המדבר וכדמסיק ואזיל שבכל ערב ט"ב היה משה מצוה להוציא כרוז במחנה צאו לחפור קבר לפי שבכל ט' באב מתו אלו שנגזר עליהם וכל אחד ואחד לא מת עד שהוא בן ס' שנה:

חמשה עשר אלף ופרוטרט. יותר כפי החשבון של ל"ח שנה שנגזר עליהם לפי שבשנה השנית נגזרה הגזירה ובין הכל נשתהו במדבר מ' שנה:

ובשנה האחרונה עשו כן וכו'. שיצאו לחפור אע"פ שלא שמעו הכרוז יוצא לפי שכך היו מורגלים ועמדו כולם ומצאו עצמן שלמים ואמרו דילמא דטעינן בחושבנא של החודש ועשו כן בעשרה וכו' כיון שראו שנשלם אור הירח והוא ט"ו בחודש הבינו שבטלה הגזירה ועמדו ועשו אותו י"ט:

כל הכלים וכו'. ואפי' נתונים בתיבה ולא נשתמשו בהן מהרבה זמן טעונין טבילה ומתמה ש"ס נתונים בתיבה הן ואת אמר הכין שטעונין טבילה והלא לא נשתמשו בהן מזמן הרבה:

מתוך שאתה עושה כן. להצריכם טבילה היא משאילן ומפני שלפעמים מתעצלת היא להטביל אותן ומניחן כך בהתיבה שחושבת כשאני ארצה ללובשן אני מטבילן ועכשיו שיודעת שחבירתה תטביל אותן מפני הספק שמא היתה חברתי נדה כשלבשה אותן היא משאלת אותה ברצון טוב:

היתה בתו של מלך וכו'. לפי שכל אחת ואחת היתה מחזרת להשאיל מן החשובה ממנה כשאפשר לה וכדי להתנאות במלבושים ואלו שאי אפשר להן להדר אחר החשובות ביותר היו מחליפות זו עם זו ושלא לבייש האחרות עשו דרך השאלה:

והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה. לפי שלא רצו להתפאר ביופין והיה ג"כ הרבה יפפיות לפיכך אומרות תן עיניך במשפחה החשובה:

וכן הוא אומר צאינה משמע שיוצאו' במחול ובשמחה לזכרון מה שנעשה בו ביום מתן תורה ובנין בית המקדש בחינוכו שיבנה במהרה בימינו אמן:

הדרן עלך בשלשה פרקים וכולא מסכתא דתענית ברחמי שמיא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף