פני משה/תענית/ד/ו

פני משה תענית ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משנכנס אב ממעטין בשמחה. כדמפרש בגמרא בבנין של שמחה וכו':

שבת. שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה אסורין מלספר ולכבס כל אותו שבוע עד שיעבור התענית:

ובחמישי. כשהיו מקדשין על פי הראייה וחל ט"ב להיות בערב שבת מותרין לספר ולכבס בחמישי שלפני התענית מפני כבוד השבת:

מתני' ערב תשעה באב לת יאכל אדם שני תבשילין. המתבשלין בשתי קדירות כגון בשר ודגים וכיוצא בהן. לא יאכל בשר ולא ישתה יין וכל זה דווקא משש שעות ולמעלה ובסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול אחריה סעודת קבע אבל קודם לכן אפילו הוא מפסיק בה או בסעודה שאינה מפסקת אפי' לאחר חצי היום שרי:

ישנה. אם היה רגיל בשני תבשילין יאכל תבשיל אחד היה רגיל בשתי כוסות של יין ישתה כוס אחד וכיוצא בזה ואין הלכה כרשב"ג:

בכפיית המטה. שכופה המטה על פניה ולא ישכב אלא ע"ג הקרקע ואין הלכה כר"י שלא הודו לו חכמים:

גמ' אמר ר' יהושע בן לוי וכו'. גריס להא לעיל סוף פ"ק עד ואפילו כן לא קיימה וע"ש:

הדא דאת אמר שאסור לכבס מרווח ומלבוש כמו מחוור ומלבוש כלומר לכבס כדי ללבוש אבל מחוור ומתקנה לתקן ולהכין ללבוש אחר התענית מותר דכן אנון אמרין בתמיה דהדין קצרא שהכובס הזה אסור ליה מיעבד עיבידתא בשבוע זה והלא משום כדי חייו הוא עושה. מתניתא פליגי על רבי יונה. דקתני שבת וכו' ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת והרי זה הוא להכין ללבוש אחר התענית ואפילו הכי דוקא בחמישי מותר מפני כבוד השבת אבל לא בשאר ימי השבוע וקשיא לר' יונה:

לתספורת הושבה. זה הא דקתני בחמישי הוא דמותרין לספר הוא דקתני אבל לכבס כדי ללבוש אחר התענית אף בשאר ימי שבוע מותר:

תשעה באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרות. שבוע שלפניו ושלאחריו שאין כאן שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכו:

לאחריו מהו. אסתם שבוע שחל להיות ט"ב בתוכו קאי ולאחר התענית מהו:

לאחריו אסור. ג"כ מלספר ומלכבס דכל השבוע שט"ב חל בתוכו אסור:

דרשה ר' חייא בר בא לציפוראי. להתיר לאחריו ולא קבלון עליהן:

אמר ר' אימי לר' יוסי. וכי אין בן אחוי של ר' חייה הגדול והוא רב חלוק עליו על ר' חייה בר בא שמתיר א"ל בפירוש פליגי בהא ר' יוחנן ור"ל ודרש להו כהאי דר"ל:

מה עבד לה. ר"ש בן לקיש להא דרב:

פתר לה. להא דרב שאוסר לאחריו בתשעה באב שחל להיות בשבת דלא סבירא ליה להא דר' אחא בשם ר' אבהו דלעיל וטעמא שאם אין אתה אוסר מיהת לאחריו א"כ לא נהגו תקנת איסור בשנה זאת:

ולית ש"מ כלום. לתשעה באב שחל באמצע השבוע לאסור לאחריו:

הוה מכריז יפתחון ספריא. כליהם לספר ומאן דבעי מספרא יספר דכיון שיצא ט' באב הכל מותר:

דרומאי. אנשי דרום:

נוהגין חגה. מר"ח אב נוהגין איסור:

ציפוראי נהגין חדשה. כל חודש אב נוהגין באיסור:

טיבראי. אנשי טברייא נוהגין שבתה כדתנן במתני' וחזרו רבנן דטביריא להחמיר לנהוג כרבנן דציפורין:

שבו התחילה הפורענות. שלעתותי ערב של תשיעי הציתו בו את האור ותני בתוספתא שלהי פ"ג כן:

ביקש רבי לעקור ט' באב וכו'. גרסינן להא לקמן ביבמות סוף פ"ו על האי דמייתי לקמן:

עמך הייתי. כשאמר ר' חנינא:

וגזי לי. זוג ליה. צ"ל כלומר ודומה לזה כההיא דתנינן תמן ר' יוחנן בן ברוקה אומר על שניהן וכו' ואף האשה מצווה על פ"ו:

ולא איתאמרת. הכי אלא אם היתה תובעת להינשא ובאה בטענה בעינא חוטרא לידא ומרה לקבורה דאז הדין עמה:

טובים השנים. שהייתי טועה בדבר עכשיו טוב לי שהעמדתני על האמת:

גמ' מהו ישנה יחלף. ממה שהוא רגיל אם היה רגיל לאכול ליטרא בשר יאכל פלגא:

קסט דחמר. מדה יין ישתה פלגא. ובלבד עיקר סעודת תשעה באב. שהיא סעודה המפסקת:

תרתיהון לקולא. כדפרישית במתני' וכדמפרש ואזיל אבל וכו' ולמטן כלומר מקודם:

הוה צבע. טבל חתיכתו באפר:

יאות אמר רבי יהודה. מחמת אבילות ומאי טעמא דרבנן עשו אותו כמי שמתו מוטל לפניו ואונן אינו חייב בכפיית המטה עד שיחול עליו אבילות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף