קרבן העדה/פסחים/ג/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:46, 25 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שיש בידו בשר קדש. עמו בדרך ונפסל ביוצא שמחיצת קדשים קלים חומות ירושלים:

אם עבר צופים כל מקום שמשם רואים את בית המקדש:

שורפו במקומו. ולא הטריחוהו לחזור:

ואם לאו חוזר ושורפו. דכתיב בקדש באש תשרף במקום אכילתו שריפתו:

זה וזה. חמץ דאמרינן לעיל ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו ובשר קדש שעמו:

בכביצה. אבל בפחות גבי חמץ יבטל בלבו ובשר קדש שורפו במקומו:

גמ' עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל. דהיינו עד חצי היום שכל שעות היום החמה נוטה לצדדין וצל האדם והבהמה נוטה לצידו כשהחמה במזרח צל האדם למערב אבל בחצי היום עומד' באמצע הרקיע בראש כל אדם וצל הסוס תחתיו ומפני מרוצת הסוס אין ניכר צילו שתחתיו וה"פ עד המקום שיכול הסוס לרוץ עד חצי היום יהיה ירושלים לעתיד בנוי ואיידי דאיירי ביציאת ירושלים בשעריה דקתני וכן מי שיצא מירושלים מייתי ליה הכא שעתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים:

בעי. פריך אהא דתנן שורפו לפני הבירה כיון דקדש הוא ישרפנו במקומו במקום אכילתו דהיינו בפנים ולא לפני הבירה:

ומשני שכן אפי'. נטמא בירושלים שורפו לפני הבירה ולא במקדש עצמו כ"ש זה שנפסל ביוצא ל"א קשיא ליה אמאי ישהה המצוה ולמה לא ישרפנו במקומו כיון שיוכל לראות המקדש כאלו שריפתו בקדש הוא ומשני שאפילו בירושלים הטריחוהו לשרוף לפני הבירה דוקא:

ההן יוצא. האי פסול יוצא למאי מדמינן ליה לנטמא בעזרה או שנטמא חוץ לעזרה דתנן בפ' בתרא דשקלים רע"א מקום טומאתו שם שריפתו הלכך מיבעיא ליה ביוצא:

מכיון שנמצא הפסול מחמת שיצא ממקומו הרי הוא כאלו נטמא בחוץ ושריפתו בחוץ:

טהור הוא דבר תורה. מדאורייתא בשר קדש שיצא טהור לגמרי הוא אלא רבנן גזרו טומאה על כל פסולי קדש שהם מטמאין את הידים לא די דגזרו עליו טומאה למה נחמיר שיהא כמטמא בחוץ הלכך כמטמא בפנים הוא ושורפין אותו בפנים:

אית תניי דתני במתני' בחילוף דברי ר"מ לר"י ודברי ר"י לר"מ:

ר"י בר אחא בשם רבי יסי. תני כמתניתין רמ"א זה וזה בכביצה ורי"א בכזית:

סימנא כי ההיא דברכות. סימן לגירסת מתני' כי הך מתני' דברכות דרמ"א בכזית מזמנין דהוה דבר חשוב ורי"א בכביצה הוא דמזמנין ולא בכזית:

פחות מכאן. פחות מכזית לר"י ופחות מכביצה לר"מ אין מטריחין עליו שיחזור:

מה בין זה לזה. לרבנן פריך מה בין חמץ לקדש:

ומשני זה חמץ יש לו ביטול ואינו עובר עליו מדאורייתא אם לא יבערנו מיד הלכך הקילו בו עד כביצה:

עד כדון בשר קדש. הוא דפחות מכאן אין מטריחין עליו חמץ מניין דבפחות אין מטריחין עליו:

הדא אמרה. זאת אומרת דבשר קדש וחמץ דין אחד להם ל"א עד כדון בשר קדש הוא דשורף לפני הבירה מעצי המערכה חמץ מניין שמותר לשרפו לפני הבירה מעצי המערכה ומשני מדתניא וכן מי שיצא וכו' משמע דאף חמץ מותר לשרוף שם דלב ב"ד מתנה עליהם:

הדרן עלך פרק ואלו עוברין
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף