קרבן העדה/עירובין/ח/ח

קרבן העדה עירובין ח ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין מלמטה. מחוברת לגזוזטרא לתחתיה:

זו למעלה מזו. ונקב שממלאין ממנו בעליונה מכוון כנגד נקב התחתונה:

עשו לעליונה. שנשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה לעשות מחיצה בעליונה ולא עשו בתחתונה:

שתיהן אסורות עד שיערבו. שכיון שבני התחתונ' שותפין במחיצ' זו של העליונה אוסרין עליהם ואם עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה אע"פ שאין לעליונה שותפות במחיצה של תחתונה שתיהן אסורות העליונה אסורה שהרי אין לה מחיצה והתחתונה הואיל ויש דרך לעליונה עליה שגם היא ממלאת מים משם אוסרת עליה:

גמ' כמלוא הדלי. דהיינו ד' טפחים:

ולא נמצאו וכו'. דאם אין המחיצה משוקעת כמלוא הדלי מאי מהני המחיצה שהרי משמשות שני רשויות ברשות אחת:

והוא שתהא המחיצה. סמוכה לכצוצרה תוך שלשה טפחים דאמרינן לבוד אבל ברחוקה ממנה אסור למלאות:

פוחת את המעזיבה. התקרה של הכצוצרה:

והוא שיש בנקב. שפוחת במעזיבת הגזוזטרא רוחב ארבעה טפחים:

והוא שיש בה רוחב ארבעה. והוא שיש בגזוזטרא רוחב ארבע אמות על ארבע אמות שהן עשרים וארבעה טפחים על עשרים וארבעה טפחים נמצא כשחוקק באמצעיתה נקב שיש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים נשתייר ממנו על כל צד עשרה טפחים ורואין אותן כאלו הן כפופין למטה כעין מחיצה תלויה על המים ואמרינן נמי גוד אחית כאלו יורדת וסותמת עד המים והויין המים שכנגד הנקב רשות היחיד ובציר מהכי לא סגי דאין מחיצה פחות מעשרה גבוה ואין מחיצה פחות מארבעה טפחים חלל ביניהם:

והוא שיהא המחיצות של הגזוזטרא גבוהות עשרה. אמתניתין קאי א"נ לפרושי מילתא דחנניא קאתי וכדפרישית:

ופריך תמן אמר אף על פי שאין מחיצות גבוהות עשרה. לחנניא פריך למה לי רוחב ארבעה נימא פי תקרה יורד וסותם וה"נ אמרינן לעיל היה שם תקרה רואין אותו כאלו יורדת וסותמת:

ומשני נעשית כמשמרת חד. פי' דאיירי שהתקרה של הגזוזטרא עשוי באלכסון כעין גגין שלנו הלכך לא אמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם:

מותר למלאות. בגזוזטרא ע"י מחיצה תלויה לרבנן:

ואסור לשפוך. שופכין בנקב למים מפני שהנהר מוליך השופכין חוץ למחיצת הגזוזטרא:

כד נמנה חכמים. כשנהיה ממנים חכמים על הציבור אמנה גם אותך לפי שחידשת דבר חכמה:

מגהר היה עמו. דרך שחוק אמר ר' חייה כן לרבי אידי שדבר פשוט הוא שכן הוא שאסר לשפוך ומותר למלאות ל"א משחק היה עמו שאין חילוק בין לשפוך בין למלאות:

אר"י ב"ר בון וכו'. ללשון אחרון פליגא אדר' מנא:

שממלא ממחיצתו. ממים שהן בתוך המחיצה:

אלא בים טבריא. שחנניא לא התיר אלא לאנשי טבריא כדמפורש בברייתא בבבלי:

ההן פיוסרוס. הנך מקומות המוקפות הרים:

זרק מתוכה לרה"ר וכו'. מהו:

על דעתך. דמוקף הרים מהני דלא ליהוי רה"ר א"כ אין רה"ר לעולם שהרי כל העולם מוקף הרים:

מיחלף שיטת ר"ל. דכאן משמע דמכל מקום יש רה"ר בעולם הזה ופליג אאידך דר"ל:

אין רה"ר בעולם הזה. שהרי א"א שלא יהיו הרים באמצע:

כל גיא ינשא. וכל הר וגבעה ישפלו ויהיה העולם מפולש:

מתניתין. דטהרות פ"ו:

ה"ג איזו היא רה"ר שבילי בית גלגול. והוא מקום עגול ועולה ויורד ואין רוב עם יכולין ללכת באותן שבילין:

רשות היחיד לשבת. לאו רשות היחיד ממש אלא כרמלית ואמאי קרי לה רשות היחיד לפי שאינה רשות הרבים:

לא אמר ר' יוסי. במס' סוכה המשלשל דפנות מלמעלה למטה כשם שמלמט' למעל' עשרה כך מלמעלה למטה עשרה:

אלא לענין סוכה. דאינה אלא עשרה:

אבל לענין שבת. דאיסור סקילה הויא:

אף ר"י מודה דהמשלשל מלמעלה למטה דלא הוה מחיצה:

מילתיה דרבי חנינא אמר. מעשה שאמר ר"ח מוכחת שאף לענין שבת אומר ר"י דהוי מחיצה המשלשל מלמעלה למטה:

שלטון בא לציפורי. שר אחד בא לציפורי:

ותלו ליה קטיות. יריעות ע"ג עמודים שהיו שם והיו חצירות במבוי שלא עירבו וע"י סידינין אלו נחלקה המבוי ולא היו מן המחיצה ולפנים אלא אותן שעירבו:

קטיות. סדינין:

בשיטת אביו. ש"מ דאף לענין שבת קאמר ר"י דהוי מחיצה:

כרבי חנינה. אביו:

ותריהון. ר"ח וריב"ח פליגי על הא דאר"י:

הכי גרסינן דאמר רבי יוסי בר חנינא רבי יודן ור"י וכו'. ול"ג דאמר ר' יוחנן וכו' דא"כ קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן דהא איהו קאמר לעיל לא אמר רבי יוסי אלא לענין סוכה וכו':

רבי יהודה דגשרים המפולשין. לקמן ס"פ כל גגות מתיר רבי יהודה לטלטל תחת גשרים המפולשים אע"ג דאין שם אלא שתי מחיצות אפ"ה מותר דאמרי' פי תקרה יורד וסותם אפילו מארבע רוחותיו וכ"ש דמתיר במחיצה תלויה:

רבי יוסי הא דסוכה. דאמר מלמעלה למטה סגי בי' טפחים דמחיצה תלויה מתרת:

כצוצרה. הא דאמרן כצוצרה שהיא למעלה מן המים פוחת את המעזיבה ומשלשל וממלא והיינו דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וכ"ש מחיצה תלויה:

עצה שבים. להיות טומנין פירותיהן בעצה והוא פוסלת של קטניות ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אינו מכשיר הפירות דתניא השכים קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם מפני כך נתכוין להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו אינו בכי יותן ואנשי טבריא בעלי מלאכה היו וה"ל כמי שלא יבטל ממלאכתו:

והבאת אלונטית. בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מן המרחץ והתיר חנניא לאנשי טבריא להביאו בידו ואין חוששין שמא ישכח ויסחוט:

הדא דאת מר במשתמשות דרך הנקב. אמתני' קאי הא דאמרת שתי גזוזטראות עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו דוקא כשהעליונה באה להשתמש דרך נקב שבתחתונה אבל אם מחיצותי' יוצאין ויכולה להשתמש חוץ לנקב התחתונה אין התחתונה אוסרת עליה דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

אבל משתמש מן החצר לגג. כלומר מחוץ לגזוזטראות לגזוזטרא העליונה ואינו חושש:

ה"ג הדא דאת מר מבפנים אבל מחוץ מותר. והיינו דר' אבהו בשם ר' יוסי:

בין מבחוץ בין מבפנים אסור. דאדם אוסר על חבירו דרך אויר:

ה"ג מתני' פליגא על רב שמואל בר' יצחק:

מע"ג זיז. לחצר שתחתיו:

שאין משתמשין מרשות לרשות. פי' מגזוזטרא לחצר:

דרך רשות. היינו החלון אע"ג דלא קא משתמיש דרך חלון אלא באויר אפ"ה אוסר וקשיא לרב שמואל:

מה עביד לה רב שמואל בר' יצחק. איך מתרץ להך ברייתא:

פתר לה בשוה. שזה החלון שבינתיים אינו צריך להשתמש בו דרך אויר או שלשול או בזריקה אלא שהוא שוה לגזוזטרא והלכך אוסר אבל כשמשתמש חוץ לנקב אינו משתמש אלא דרך אויר אין התחתונה אוסרת על העליונה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף