קרבן העדה/שבת/יד/ג

קרבן העדה שבת יד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אזוב יון. מין אזוב הידוע להם ואינו מאכל בריאים ומוכחא מילתא דלרפואה אכיל ליה:

אבל אוכל את יועזר. שהרבה אוכלין אותם כשהן בריאין:

מי דקרים. מפרש בגמ' וכוס העיקרין. משקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים:

מפני שהן לירוקה. לחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים:

לצמאו. אם אינו חולה:

גמ' קרורטין. משקה העשוי מעשבים המקררי' את הגוף:

אם לרפואה אסור. שכל דבר שהוא לרפואה אסור בשבת משום גזרה שמא ישחוק סממנים:

ופריך ולא מן השפה ולפנים הוא. חולי זה שעושין לי קרורטין הוא בגוף וקיי"ל כל שהוא מן השפה ולפנים מחללין עליו את השבת:

פתר לה. הא דמן השפה ולפנים מחללין עליו את השבת דוקא בחולי ששייך בו סכנה משא"כ בחולי זה אין בו סכנה אלא מיחוש הוא:

פוליטרכוין. מין עשב ששמו כך:

כשמוע. כמשמעו אבוב שהרוע אוכל אותו נותן עליו מים ושותהו:

מה ניתני. איך שנינו במתני' דקרין או דקלין:

שהן דוקרין את המרה. מרוב חריפותן:

לא מסתברא. לשנות אלא דקלין:

שהן יוצאין. שהמים יוצאין מבין שני דקלין:

בלבד שלא יתן. השמן ביד ובכלי וילחוש עליו ואח"כ יסוך בו שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

נותן בין ביד וכו'. אבל לא בראשו שניכר שהוא עושה לרפואה ואסור בשבת אבל אם הוא נותן תחילה ביד או בכלי ולוחש אין כאן איסור כלל שהרי לא קעביד מידי ואם הוא סך בו אח"כ ליכא היכירא דלרפואה קעביד משא"כ כשהוא נותן שמן הרבה על ראשו ולוחש עליו ודאי ניכר דלרפואה קעביד:

מה ביניהון. כלומר במאי פליגי:

מאיסה. אם השמן שנותן ע"ג ראשו מאוס הוא:

מאוס הוא. השמן שנותן על גבי ראשו וניכר שהוא לרפואה ואסור:

אינו מאוס. שהרי קודם הרקיקה כבר סך בו ראשו הלכך עושה בראשו ולא ביד ובכלי שלא יעשה כעובדין בחול:

מע"ש א"ב. אם מותר לעשות כן בשמן של מע"ש:

מעשר שני אסור. ליתן על גבי ראשו שהרי ניכר דלרפואה קעביד ומעשר שני אסור לעשות ממנו רפואה דלא ניתן אלא לאכילה ולשתייה ולסיכה אבל לא לרפואה:

מעשר שני מותר. דלא ניכר דקעביד לרפואה וכ"ש דבמע"ש מותר ליתן ביד או בכלי ל"א ה"ג מ"ד נותן בין ביד וכו' אינו מאוס ומ"ד נותן שמן וכו' מאוס הוא וכו' מ"ד נותן בין ביד וכו' מותר ומ"ד נותן שמן וכו' אסור וה"פ מאיסה א"ב אם נמאס בלחישה מ"ד נותן בין ביד וכו' סובר דאינו מאוס שאין השמן נמאס בלחישה. מאוס הוא שרוקקין אחר הלחישה על מקום הלחישה כדאיתא בפ"ק דסוטה נמצא שממאס אוכלין אבל אם לוחש ע"ג ראשו לית לן בה שהרי כבר סך עצמו בו. מ"ד נותן ביד וכו' מע"ש מותר דכיון דאינו ממאס אותו למה לא יהא מותר בשמן של מע"ש ומ"ד דממאס אותו במע"ש אסור ביד ובכלי אבל ע"ג ראשו מותר אפי' במע"ש דלא יהא אלא סיכה:

וכי כל שמותר בשבת וכו'. שאתה מדמה הנאת מע"ש לאיסורי שבת:

מפני הזיעה. כדי שתזיע או כדי להסיר הזיעה המרוב' שעליה:

ובתרומה אסור. דה"ל כמפסיד תרומה:

היא תרומה היא מע"ש. כלומר חד דינא אית להו כדתנן בפ"ח דשביעית שמעי' מכאן אע"ג דבשבת שרי במע"ש אסור:

מהו כדון. מאי הוה עלה אם מותר ללחוש על שמן שביד ושבכלי:

שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ואז שרי:

ומעבירין על העין. שמרדה כלים בשבת שכן דרך ליתן כלי מתכות על העין כדי לקרר העין א"נ כגון שעושין לאדם שחש בעיניו מקיפין עינו בטבעת:

מתים בעין. רעה וא' בדרך ארץ:

בצינה. בקור:

רב על ידי שהיה שוכן בבבל דעין הרע שכיח שם מפני שהם שחצנים אמר צ"ט מתים בעין:

ר"ח. ע"י שהיה יושב בציפורי שהיא יושבת על ההרים והרוחות שולטים שם ומקררים האויר:

בשרב. היא החמימות:

בפשיעה. שאינן נזהרים מקור ומחום ורבוי המאכלות והמשגלות והכעס ודומיהן:

זו שרפה. והיא הקדחת ששולטת בכל החלאים:

זה רעיון. שכל החלאים תלויים בהרהורים רעים כפחד האויב וכיוצא מהניזקין שלא יצאו ממנו עד מותו:

ונתן עול ברזל וגו' זהו הרעיון. דאלו עבודה ממש הרי כבר נאמר ועבדת את אויבך אלא ודאי ברעיון והוא העול אשר תמיד על צוארו:

זה יצר הרע שראשו מתוק. ומפרש חלי לשון מתיקות וכמאמר שהע"ה נפת תטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה:

זה המרה. שהמרירות שבה גדולה ונובעת ומתפשטת בגידין ועצמות גם כי היא ניכרת יותר משאר החלאים והוא הירקון:

אף על פי שהוא מתכוין לרפואה. כיון שגם בחול רוחץ בהם לתענוג:

אבל לא במי משרה. ששורין בהם פשתן ואין דרך רחיצה בהן אלא לרפואה דמסי וכן בימה של סדום דמליח טובא ואין רוחצין בו אלא לרפואה ומוכחא מילתא:

הא לעלות מטומאה לטהרה מותר. אפי' בימה של סדום:

ובלבד שלא ישהא. דנראה דעושה לרפואה:

אלינתון. היינו יין ישן ומים צלולים ואפרסמון:

וכבר חלה. רבי מאיר וביקשנו לטרוף לו יין ושמן לסוך לו ולא הניח אותנו לעשות כן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף