קרבן העדה/שבת/ו/ד

קרבן העדה שבת ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא באלה. מקל של מתכות וראשו עבה:

תכשיטין הן לו. וטעמו מפרש בגמרא:

שנאמר וכתתו וגו'. כלומר שיהו בטלין לימות המשיח ואי תכשיטין הן למה הן בטילין להוו לנוי בעלמא:

בירית. מפרש בגמרא:

טהורה. אינה מקבלת טומאה:

ויוצאין בה. דלא שלפא ומחויא שלא יראה שוקה:

כבלים טמאין. בגמרא מפרש:

גמ' שהיו מזויינים וכו'. ה"ג מלמד שהיו מזויינים בחמשה מיני זיין. והן החמשה השנויים במשנתינו ודייק ליה מדכתיב וחמושים ולא כתיב וחלוצים אלא לדרוש בו לשון חמשה:

ואיזו היא האלה. השנויי' במתני' דלעיל:

הדא אמרה. זאת אומרת האלה הנשנות כאן היא כמין רחת הנקרא דקר ויש בראשו יתדות שמהפכין בו התבואה וכן אלה כלי זיין שיש בראשו כמין יתדות לנועצן באויבים:

ומה טעמא דר"א. דאמר תכשיטין הן לו:

הודך והדרך. הוא החרב שעל ירכך ש"מ דתכשיט הוא לו:

לאטין. היא מרא:

למגזיין. לגזוז צמר ושחת:

כל שהיא יחידית. לרגל א':

כל שהשלשל'. בין שתי רגליה:

פרופסלי. חלי כתם שמניחין הנשים ברגליהן ונקרא אצעדה בלשון המקרא מגזרת צעד ולפעמים גם של זרוע נקרא כן לפי שהם עשויים כמו אלה והן שירייא דבסמוך:

קדשייא. נזמי':

זה טפוס של בית הרחם. ודריש כומז נוטריקין כאן מקום זימה:

זה טפוס של דדים. שאף שם מקום זימה:

קורדיקייא. מנעל של עץ:

שלטוניה. שמניחים על המצח:

עונקייה. ענקים לגרגרת:

הנטיפות שלמיני. קישור של מיני ניטוף העשויין להריח בהן:

שיראין. בגדי משי:

בלנדיא. בגד שמשימות הנשים על ראשן ומכסות בו כל הפנים שאין נראה אלא העינים וקושרות מלמטה:

קרקישא. פעמונים שקושרות ברגליהן או בגופן להשמיע קול:

תרגום עקילס. הוא אונקלוס:

אסטומובריאה. ובערוך גרס אסטומכא והוא תכשיט שנותנין על האסטומכא:

דבר שניתן על בית הנפש. שהוא בגד שכנגד הלב שהוא משכן לנפש:

בית הלחישה. הוא האוזן שמלחשין בו:

ה"ג הטבעות עזקייא:

פריזומטא. טליתות:

קולבין ומעפרון. מיני עטיפות שמעטפין בהן הראש:

סבניין רברבין. סדינים גדולים:

זונרין מציירין. מכנסיים או כלי זיין וי"מ אזורות:

אולוסריקא מציירין. מלבוש מזהב מצוייר:

ויצר אותו. משמע ליה שציירו בציורין כן פי' בי"מ וחס לפרש כן ונ"ל שהגירסא שלפנינו עיקר אוליסריקא מציירין והן בגדים שקושרין אותן כמה פעמים והוא מלשון צרור וחתום ומייתי מקרא דויצר אותו בחרט:

גלגלייה. הוא האבנט שחוגרין בו האדם והוא מענין הגליונים וי"מ חוטין של משי והן גדילות:

אולרייא. בגד גדול שמצניפין בו הראש:

לסוטה. רדיד של זהב שמכבנין בהם הסרבל שהאשה מתעטפת בו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף