פני משה/פאה/ח/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:50, 15 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מדה זו. השיעור שאמרנו אין פוחתין לעני:

אמורה בכהנים ובלוים ובישראל. כל אחד מהם שיש לו מעשר עני לחלק בגורן לא יפחית מזה השיעור:

היה מציל. היה רוצה להציל מהמעשר עני קודם שיחלק כדי ליתן לקרובו עני:

נוטל מחצה ונותן מחצה. יש לו רשות ליטול המחצה ולהצניע בשביל קרובו העני ונותן מחצה הנשאר לשאר עניים כפי השיעור הנזכר במתני' דלעיל:

היה לו דבר מועט. מילתא באנפי נפשה היא. שאם העניים מרובין הן ואין לו ליתן לכאו"א כפי שיעור האמור שהמעשר עני שלו הוא דבר מועט לפי אותן העניים נותן את הכל לפניהם והן מחלקין ביניהן.

גמ' ר' יונה פתר מתני'. להא דקתני היה מציל נוטל מחצה פתר לה דמיירי שהיה לו מעשר עני הרבה ביותר מכשיעור לפי העניים דשכיחי שם לבוא אל הגורן דבהא הוא דהתירו להיות מציל מחצה לקרוביו העניים ונותן מחצה הנשאר ויש בה עוד כשיעור לחלק לכאו"א להעניי' אחרים כדפרישית במתני':

אבל בכשיעור. שאין לו אלא כשיעור לחלק להעניים דשכיחי בזה לא התירו להיות מציל לקרוביו אלא הוא נותן לפניהם לכל העניים:

והן מחלקין ביניהן. כלומר דניתן חלק לכאו"א כשיעור שאמרו והאי מחלקין ביניהן לאו דוקא היא אלא איידי דקתני הכי באידך מ"ד נקט נמי הכא בהאי לישנא דכשיש כשיעור מחלק הוא בעצמו לכאו"א ואגב שיטפא דלקמן היא והשתא לפי האי פתרא מתפרשא סיפא דמתני' למילתא באנפי נפשה כדפרישי' במתני':

ר' חזקיה פתר מתניתא בכשיעור. ולדידיה סיפא דמתני' היה לו דבר מועט אהיה מציל קאי וה"ק שאם בקש להציל ואע"פ שאין כאן אלא כשיעור לכל העניים דשכיחי לבא אפ"ה יש לו רשות להציל קודם שיבואו ונוטל מחצה להצניע לקרוביו ונותן מחצה להאחרים ואם שמתוך כך שנטל מחצה נעשה בהמחצה הנשאר דבר מועט שאין בו ששיעור ליתן לכאו"א הוא נותן לפניהם והן מחלקין בעצמן ביניהן דהואיל ואין יכול לקיים השיעור שאמרו חכמים אינו יכול לחלק להם אלא הן מחלקין ביניהן בשוה.

תני. בתוספתא פ"ד.

אין נזקקין להן לכל דבר. לא לחילוק מעשר עני ולא להא דתנן לקמן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום יכו' שהרי מסבבין על הפתחים ומקבלין מכאו"א.

ובלחוד דלא יפחות ליה מן ארגדון שלו. ובלבד שלא יפחתו לזה העני מן הרגליות שלו כפי אשר מורגל כדדרשינן מדי מחסורו אשר יחסר לו:

הכא את אמר וכו'. מה שכתוב כאן בספרי הדפוס לא שייך עד לבתר מתני' דלקמן:

גמ' הכא את אמר אין פוחתין לעניים בגורן. מחצי קב:

והכא את אמר אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון ואם דחד שיעורא הוא דככר בפונדיון הוא חצי קב אמאי שני התנא הכא בלישנא מהאי מתני' דלעיל:

צא מהן שליש ליציאה. כלומר ודאי חד שיעורא היא לפי ערך התבואה הנמכרת בשוק אלא שבככר הרי צריך לנכות השליש והיא רובע הקב שהוא שליש מלבר לחצי הקב וזהו כדי להוציא לשכר הטחינה והאפייה והלכך קתני הכא ככר בפונדיון לפי שזה הככר הנקח מן החנווני אינו אלא רובע הקב וכדפרישית במתני':

ר' יוסי בר בון מפקד לאילן נחתומייא. שיעשה הככר כהדא דרב הונא ובלבד שלא יפחתו אותו מרובע הקב אם התבואה נמכרת בשוק ד' סאין בסלע:

ראו אותו יוצא מן העיר. ונכנס ליה. משום דבמתני' קתני העובר ממקום למקום ומבעיא ליה אם הן ראו להעני שיצא מן העיר אחר שקיבל מה שנתנו לו וחזר ונכנס אם צריך לחזור וליתן לו דהוי כעובר ממקום למקום או לא:

הנותן נותן. כלומר מי שנותן אין צריך לחוש אם זה העני הוא שכבר לקח את שלו או אחר הוא אבל זה העני שתוזר ולוקח יחוש לעצמו שהוא גוזל לעניים אחרים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף