שו"ת אהל יעקב/סז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־05:47, 4 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת אהל יעקבTriangleArrow-Left.png סז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

לעיר האמבורגו יע"א לכמוהר"ר יעקב פיראקני נר"ו בשנת מקדש לפ"ק:

בזמן שהיה קור עצום מאד ג' חודשים וקפאו כל הנהרות והימים מה שלא ישוער ולא יסופר: תשובת שאלתו על ברכת הלבנה קודם שיעברו עליה שבעת ימים:

שאלה סז

משנתו קב ונקי וכו' ה"ה כמוה"ר יעקב פידאנקי נר"ו אדש"ו הרבה חדשים עברו ולא ראיתי לבנת ספירי אותיותיו עד השבוע הזה ונהנתי מאורה המבוסם וברכתי עליה ברוך מחדש חדשים כהלכתה וביום שהגיעה לידי היה לי להשיב לו לולא חסרון ההכנה כי קנה קולמוסי נתרוצץ והדיו בקסת נתמוצץ והניר נתכווץ היתה ויד הכותבת לעץ יבש היתה ונתבטלה תנועה להניע אצבע גדולה או קטנה כי צנה של כימה לא נתנה מקום להתקיים ואין אחד מבני עיש למתקה להפיג צנתה ועודה בתקפה כבראשונה ומשליך כפתים קרחו ישב רוחו המנשבת ומחרבת המחוללת גשמי הברואים ביום צח ובהיר היא בשחקים כיומא דאיסתנא ויהי כל הארץ כעין הקרח הנורא וכאבני שיש טהור וכמראה מלוטשת ונראית כזכוכית לבנה ולא נשתמשו בה כי אם צרינו אשר בוססו את מקדשנו ועל מצילות הסוס ישוקו וישתקשקון ברכב ביום הכינם לעבור בסרטיאות ופלטיאות בקול תשואות מלאה הקריה ובקול הומיה בשירה ורנה קפאו תהומות ועברו מרכבות לאלפים ולרבבות והלכו ביבשה בשירה חדשה ולבני עמנו קינה היא ותהי לקינה הגשרים מלאו נשרים מנשרי שמים כשלג ילבינו פורשי כנפי למטה וישטחו להם שטוח ותעל שכבת הטל ובנפיחה א' נעשית זכוכי' ומי יתן שהכשרה יהיה בעין תיקונה אין מסלול ודרך לבא בעקיפין לבית תפלה או לבית המדרש או לבקש אוכל נפש בדריסת רגל כי כל הדרכים בחזקת סכנה ובין כה וכה אין גם א' אשר ניצול משני מיני גיהנם הבוטחים על חילם זכו לשל אש והעניים לשל שלג והבינוניים תלוים בסערה וסער מתחולל יוצאים מזה ונכנסים לזה ומרה תהיה להם באחרונה לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהם שכולם בחרו להם הרבות המדורה והגדיל העצים לידון בשרפה ולא במיתה מנוולת המבטלת החום השרשי קודם זמנו ויבש הי' כעץ סחוב והשלך כמו מדמנה ואשר כח בהם לעמוד בהיכליהם בחצריהם ובטירותם שוכבים על מטותם וסרוחים על ערשותם לא ישגיחו על האומללים ולבושים מכלולים ורבודים במרבדים לבושי שני עם עדנים סרבלא בסתוא וקייטא בסדינה:

ובמה יחסו עניי עמי כי אם במחצלת של קש וקנים ואפילו גבבא לא מצאו להם להסיק או פחם כי יחם להם ואין כסות בקרה כי אם עובי הקורה אשר היתה להם למחסה ולמסתור לחם שניה בעידנא דלא מצלה ומגינה ומים אין לשתות כי נתרוקנו הבורו' ופסקו הנהרו' ואין סלע להכות ולהוציא ע"י נס ובאו באש ובמים ולא מצאו חנינה ולא אדבר מההמצאות שהמציא אותם שיש לאל ידם במאודם כי יחם להם במשכבם זה יקח לו גחלת של מתכת בדפוס של עץ בברזל מחופה ובחיקו תשכב כשוכבת חיקו ותהי לו סוכנת וזה בקומקום של מים חמין מתחת לרגליו ופורס עליו מפה ונעשית רגלו ככף של מתכת חם מקצתו חם כולו וכל כי האי גוונא אפסו הכחות נתבלבלו הרוחות ולא ידעו לכוון איזה רוח תעבור תפלתם להפיג את הצינה הדרך מחולקת וזיקא דנשב ואווש ברוחו המנשבת מכאבת ומזקת יותר מזיקא עבור ואין יוצא ואין בא כי אם הולך על גחון או הולך על ארבע ואף אם שתים נעשו שלם לא הספיקו משען ומשענה אין משוטט בחוצות ואין פוגע את האש כי אם מודיע צערו וביזיונו וחוליו אשר ימות בו וכלם נעשו בעלי מומין זה כהו עיניו מעצי המערכה וגושי עפרים סביבות הנהרים ועדיין ליחלוחית שלהם קיימת ומעלה עשן ומזקת למאן דקריב לתננא ויש מי שנצרר רוח באזניו ונעשה חרש המדבר ואינו שומע ויש מי שמפיו יוציא ריר ויורד רירו על זקנו כמשתגע ומחזירו לתוך פיו או בכסותו מבליע ותהיה לסחי ומאוס יותר מהרק בפני חברו או הורג את הכנה ונקיים שבהם לא חדלו מהיותם חולים וגם אנכי חוליתי ונהייתי כאחד מהם ונתבטלו כחותי ועל שרשי רגלי יתחקה נגע ופצע וחבורה וכל יום מימים יום נחלה וכאש אנוש ובני רגע וזעוה וגם כי אזעק ואשוע סתם תפילתי כי הייתי מקוראים ואינם נענים דביש לי בהאי מתא ומכירה הייתי לשעבר והאי רישנא להאי פרדשנא עד אשר הופיע עלי מכתב רוח קדשך רוח דרומית ומחכמת ומחממת חמותי ראיתי אור ובאש אהבתך נתלהבתי לכסות בקרה היתה לי ולמלבוש שני עם עדנים היתה לי עדנה:

דרשתי את הכתב הרבה עלי יותר מנקודות הכסף ובכוסף נמרץ החזקתי בו וקריתי ושניתי ורוח יתירה אשתכחת בי וברכת רחמנ' ועל כי הגדלת חסדך להחיי' את נפשי בשימושי אותיותיך תתברך ממקור הברכות בברכת השלום מאדון השלום בברכת אלדי קדם מעונה:

ראיתי שאלתך הנשאלת שאינה צריכה לפנים ותשובתה בצידה במעשה שהיה בברכת הלבנה גם אנכי ככם אדברה לברכה קודם שיעברו עליו שבעה דדברי מוהרי"ק שאמ' בלשון שולל אין מברכין עליה עד שיעברו עליה שבעה אינו לעיכובא אלא היכא דאפשר למצוא דנגמרה משמע דחידושה מתחילתה עד ט"ו ימים וכל עוד שהולך ומוסיף חידושה עדיף טפי שאורה מבוסם ונהנה לאורה אמנ' כדי שלא להחמיץ את המצוה סגי בג' ימים ובעל ספר האורה לא חש לחימוץ המצוה כיון שהוא מחמיצה לעשותה מצוה כהלכתה ולטעם סוד קבלתו בחר לו השבעה ימים נהי דחידושה הוי מתחילה כנראה מהגמ' דלא פליגי אלא בסוף חידושה וקי"ל כנהרדעי דעד ט"ו וא"כ דברי בעל ספר האורה שהביא מוהרי"ק אינם לעיכובא ולשון שולל הוא נהוג בדברי הפוסקים אף על דבר הנפסק למצוה או למנהג טוב דוק ותשכח וביאור הכל תמצא בספר תשובותי באהל יעקב. ולהפקת רצונך נעשיתי קטיל קני באגמא וכטחין קימח טחינא להשיב על מה שכת"ר השיב וכיון אל האמת ומילתא דפשיטא כביעתא בכותחא ויוד קרת חזינא וסוגיא דשמעתתא גמיר לה צורבא מרבנן ולית בה הוויות דרב ושמואל ולא דרב אשי ורבינא וכל הזוכה לברך על הלבנה כמו שברך כת"ר זכה להקביל פני שכינה כ"ד הכותב וחותם בין תנור וכירים וכלו בדמעות עיניו מתננא דאתונא המתחיל בסדר כה תאמר לבית יעקב ומסיים בסדר ואלה המשפטים לרוב ועוצם הקור אשר לא נחלש כוחו מהחיים אשר הם חיים עדנה הפוסק במקרא ופסיק סדרא התורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ונגש מש"ה לבדו:

בשנת ישלח עזרך מקדש לפ"ק:

המנונא דמתקרי השתא קרנונ"א פה עיר אמשטרדם יע"א נאמן בברית האהבה:

זעירא דמן חברייא ע"ה יעקב ששפורטש ס"ט:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף