שו"ת אהל יעקב/סג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־05:40, 4 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (סידור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת אהל יעקבTriangleArrow-Left.png סג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

לק"ק בית אל של העיר פינייא אורארה המשועבד תחת בית דינו של ק"ק נפוצות יהודה של עיר באיונה שבמלכות צרפת יע"א לכהר"ר יצחק דאקושטא ש"ץ ומלמד בק"ק הנ"ל נר"ו

שאלה סג

נעים זמירות אמרותיו אמרו' טהורו' שומר החקי' המשפטי' והתורות קובע עתים לתורה בבית מדרשו בהליכות אלי הליכותיו ישרות ה"ה המשכיל ונבון לחשי' טוב עם אלדי' ועם אנשים כל יצוריו ואיבריו לעשות רצון קונ' חשים תור' אמ' היתה בפיהו וקושטא קרו ליה כה"ר יצחק דאקושטא נר"ו ש"ץ ומלמד בק"ק בית אל של עיר פינייא אוראדה יע"א הסמוך ומשועבד תחת ק"ק נפוצות יהודה אשר בעיר באיונה יע"א:

אחר דרישת שלום מאדון השלום שיפרוש עליו סוכת השלום וישים לו שלום יגדיל תורתו ויאדיר אדרת יקרו ויחזיקהו במעוז השלום אכי"ר:

אותיותך המחכימות כלם מתאימות מצויינות ומכונות כלפי מעלה לאביהם שבשמים ונושאים כפים לבער קוצים מן הכרם וכנה אשר נטעה ימין עליון יכונן יקים סכתה הנופלת ומדובללת אשר לעת כזאת חמתה של גיהנם ומרובה מצלתה של מצוה ותורה דמגינה ומצלה:

ראיתי מגילת סדרים בצלמות ולא סדרים בסדרי זמנים שבתות וימים טובים המשתנים מקודש לחול בעד אגורת כסף איסורים ופונדיונים נושאים ונותנים ומשכר שבת באיסור נהנים חיי עולם מוכרים וחיי שעה קונים וכמעט שנאמר עליהם יודעים רבונם ולמרוד בו מתכונים ועל זה תואנות מבקשים להנצל מן העונשים לומר כי אנוסים הם שלא יעמדו אויביהם על ממונם ולא חסו על כבוד קונם היודע ועד בחדרי לבם ומצפונם מה יעשו ליום פקודת נפשם ליום משפטם ודינ' אשר מעידים בהם איבריהם באדיהן ואית דקרי עדיהן מה הוא האונס שאינו ניכר במקום אשר המלכות והשררה יר"ה פשטה להם בחסד עליון את יד ימינם וקיבלה אותם ונתנה להם רשות להיות כל איש שורר בביתו ושומר דתו ואין אונס אותו לחל' שבתות בפרהסיא אם כי לא יצר' וסור' מכרם בעד חמדת הממון ובחרו להם גהנום ושעיבוד מלכיות דבשמירת שבת תליוה גאולתינו ופדות נפשנו ולא ידעו ולא יבינו כי שקולה שבת כנגד כל התורה ואית בה ליתא דעבודה זרה כי בה נודע אמונת החידוש וכי יש ממציא יכול ומשגיח והרי הוא כופר במה שהעידה עליו התורה שהשי"ת הכתיב על עצמו שביתה וזה המחלל עשה מהקדש חול ולא ניתן עוונו למחול כי שומר שבת מחללו כתיב ואל תקרי מחללו אלא מחול לו ואפילו יהיה מדור אנוש עע"ז:

ואם ככה הם עושים עברו ברית הפרו חק וכל איש ישראל הקודם להם זכה להענישם ולפרוע בהם בקנאתם באש עברתו כי אמנם שמתא ונידוי ממילא אתייא וחיילא עלייהו וקיימי בארור ובאלות הברית דעל איסור קל דרבנ' שמתיה דרבי לההוא גברא שהיה מכה בנו בהיותו גדול ועובר על לפני עור לא תתן מכשול וחל עליה נדוי כ"ש היכא דאיכא איסורה דאוריתא דחיוב מיתה והאידנא שמתא במקום מית' עומד' אף כי יאמרו אנחנו נזהרי' בכל עסקינו שלא לעבו' על איסור דאוריי' מאבות מלאכות ומלאכות ותולדות מי פיטרם מאיסורא דרבנן ומכ"ש דקרוב לודאי שיכשלו בהליכותיו באבות ותולדות כי בהיות משאם ומתנם לאוות נפשם הבהמית לא יכלו מלטה מפח יקוש כתיבה או רשימה בדבר המתקיים או קושר ומתיר או איסור הוצאה ותילדותיהם כיוצא בהם ואם סומכים על דעתם כי יעשו טוב ולא יחטאו גם ראש החכמים נכשל ואמר אני ארבה ולא אסור וקרו עליה כי העוסק יהולל חכם ועל הפתאים החוטאים בנפשותם האלו קרינן עליהו כי העוסק יהולל הוללים שלבם מלא חולחליות והוללים שמביאים יללה לעולם:

ואם הם מזלזלים בדברי חכמים ומלעיבי' ומלעיגים על דבריהם נידונים כאפיקורוסים ואבדו חלקם מארץ החיים נוסף על עונש נח"ש הכרוך בעקבם מתחיה חויא דרבנן דלית ביה אסותא ושמתא דידהי רידא עבדא ואפילו אגעבתא דכלבא ומי יחוש ויחוס על כבודם יותר ממנו יתברך שמצינו מחל על כבודו ולא על כבודם להיות הכל הולך אל מקום אחד:

ואף אם על מה שעבר קודם ההסכמה יכולים לומר לפי דעתם שוגגים היינו מה שלא יונח בשגגת מלאכות וזדון שבת ומכ"ש בזדון שניהם הלא אחר ההסכמ' והאזהרה של מעלת הפרנסים של ק"ק נפוצות יהודה שבעיר באיונה יע"א ברשות האב"ד ומ"ץ מריה דאתרא נר"ו ובחברת החכם שליח חברון תוב"ב יהיו נידונים כמזידים וכמורדים אם יעברו על דבר קל של איסור שבת ויום טוב ומאבדים את עצמם אוי לנפשם כי גמלו להם רעה ואף הריוח שחשבו להרויח לא יעלה בידם ולא יראו סימן ברכה אדרבא מארת ה' בבית רשע והמוכר מהם ימכור ריק והמשתכר להם ללמד תורה ומצוות ולא הועיל משתכר אל צרור:

וצור נקוב רצוני לומר (פינייא אוראדה):

ראיתי נוסח ההסכמה הנעשית במאמר פרנסי ק"ק נפוצות יהודה של עיר באיונה וכהסכמת האב"ד ומ"ץ מאריה דאתרא ובחברת החכם שליח חברון תוב"ב הנמצא שם ודקדקתי בה שמאותו יום והלאה יענישו לאותם המחללים שבת ויום טוב וגוזלים את הרבים באבן איפה ואיפה כעונש המפורש בה אשר מזה נראה כי מקודם זה היו מעלימים עין מהם ומי פטרם מן העונש שיש למי שיש בידו ספק למחות ולא מיחה אם לא שנאמר קוד' זה לא היה ביד' כח לבטל את הנוקפי' ואת המעוררים ועכשיו בכח רוב הק"ק אשר מסרו נפשם להחזיק במעוז דת בנפשם ובממונם אזרו חיל לעמוד כנגדם ודבר זה הוא חובה על כל איש ישראל ואפילו שלא בהסכמת חכם כי הנגל' לנו ולבנינו כתיב ואות' שיש בידם ספק מאותו יום והלאה הרי הם נתפשים בעד העוברים בעונש הגזרה המפורשת ושמה העצמי הוא קבלה שקיבלו כלם להעניש העוברי' או אזהרה להם להודיעם כי מהיום ההוא והלאה יכריזו עלי' בעונש להזהר מהם ומחברתם ואותה בבחינה זאת קראת לה הסכמ' או קבלה או אזהרה כי על שמי' תורה ומצוות המחוייבות עלינו לא שייך הסכמה כי עיקרא הוא על דבר שהסכימו לאסור את המותר למיגדר מלתא שלא יבאו להתיר את האסור או לאסור עצמנו בדבר הרשות או להעמיד עלינו מצוות יתרו' כדכתיב והעמדנו עלינו מצוו' לתת שלישית השקל אך לשמור ולעשות כל הכתוב בספר התורה לא שייך לשון הסכמה אך בבחינת שקיבלו עליהם להעניש או להזהיר בחומרות יתרות קרא לו שם שתרצ' ובין כה וכה הרי הגדולים והפרנסים וזולתם עם רוב הק"ק נלכדים במצודת הגזרה אם לא יענישו את העוברים וכשם שנפרעים מן הנענשים כך נפרעים מהם:

ומה שם הסכמה שייך על גזל גמור דאורייתא ועל עייות המדות אבן ואבן איפה ואיפ' האם נאמר על זה הסכימו שלא לגזול את הרבים ואפילו על אבק גזל דרבנן כי אנו מצווים ועומדים ולשון הסכמה בזה הענין הוא שלא להונות ולא לגזול אפילו לגוי בדבר ערמה כההיא דר' יוחנן שאמר אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר שאם אומר אני נותן להם מקום ללמוד לרמות במשקלות ואם לא אומר יאמרו שאין אנו יודעים בערמימותם וכיון שאינו מפורש דבר זה שייך ביה בצד מה לשון הסכמה להרחיקם מחשש איסור אבל לא על מה שבא מפורש בתורה ובדברי חז"ל האם נאמר הסכימו שלא לאכול טרפות או שלא לאכול חמץ ושאר מצוות לא תעשה או מצוות עשה לקיים מצות ציצית ותפילין וזולתם אך שייך לומר שקיבלו להעניש או להזהיר את העוברים שמלבד העונש המפורש בתורה עוד יענישום בחומרות יתרות וכפי זה אותם שיש בידם ספק וקיבלו עליהם קולר הגזרה של נח"ש תלוי בצוארם ג"כ ולא ינצלו מן העונש אם לא שיקיימו מה שכבר קיבלו:

אמנם שייך הסכמה בעצם על מה שנוגע לחולו של מועד לאסור את המותר דהיינו לאות' שצריכי' להרויח להוצאת יום טוב שלא ימכרו כי אם בצנעה בביתם נהי דמדינא הותר להם בפרהסי' וכדי שלא תותר הרצועה אף לאותם שאינם צריכים להוצאה כי יש לאל ידם להוציא בהרוחה מבלי שיצטרכו למכור ולקנו' ולשא' ולתת בפרהסי' גזרו על הצריכים אטו שאינם צריכים למיגדר מילתא:

ואם אפש' לעמוד בה מה טוב ומה נעים אם אי אפשר לעמוד בה ורוצים הפרנסים לבקש להם פרנסה ממקום אחר אם הם עניים ואפילו מקופת צדקה לגדור גדר מן השמים יקבלו שכרם ואם אינם יכולים לעמוד בה וגם אינם רוצים להשלים חסרונם אם יסכימו עם הרוב להתירה ולהעמידו על דין ולהעניש לזולתם שאינם צריכים להוצאת יום טוב לשלא ימכרו ולא יקנו לא בצינעא ולא בפרהסיא הרשות בידם ואף אם נעשית ברשו' ובהסכמ' האב"ד מריה דאתרא בחברת שליח חברון לא נעשת על דעתם ויכולים רוב הק"ק עם ג' ת"ח מקהלם או מק"ק אחר להתיר דוקא לאותם העניים לבקש מחייתם אפי' בפרהסיא כיון דמדינא הותר להם אבל לאותם שאינם צריכי' חלילה לשום איש ישראל להתיר להם למכור אפילו בצנעא נגד הדין וכפי מה שנאמר לעיל באנו לגזור דין של יצחק די ליאון שאם הוא כפי מה שבא בכתב שאינו צריך להרוחת ההוצאה ליום טוב ובפומבי ביום השוק הבא משבוע לשבוע ולא ביום היריד הבא מזמן לזמן פתח החנות לרשות הרבים לקנו' ולמכור להשתכר ולהרויח פשיטא דעבר על החרם וצריך הכרזה ועוד שלא יפייס ויבקש מחילה לא יתירו לו ודבר זה מסור לפרנסי ק"ק באיונה ולאב"ד וליחידי ק"ק ההוא ולבית לחקור ולדרוש ולדעת אם עבר או לא עבר ואפילו בצינעא לא הותר לו כנז"ל כי אמנם אנו מבחוץ והפרנסים והק"ק מבאיונה הם מבפנים ולהם משפט הגאולה לרדות ולהכות ביסורים לכל מי שיעבור את פי ה' הן לקהל קדשם הן לכל הקהלות ועיירות הסמוכים אליהם:

ועל זה לא הייתם צריכים לשאול ממנו ובפרט כי מה מה שהוא נוגע לתיקון הקהלה ההיא ולגדור גדר אין לשום ק"ק או חכם להשתרר בארץ לא לו כי אם חכמי ורבני ק"ק נפוצות יהודא שהוא הב"ד הגדול הקרוב אליה וקרחא בביתיה פרדשנא ליהוי ומכ"ש הפרנסים העומדים במקום הק"ק להעניש את הרשעים מי יאמר להם מה תעשו לתיקון או לקלקול אם לא בדברים אשר לא כתורתנו:

וראיתי דברי פי חכם חן בשפתותיו כמוהר"ר חיים די מירקאדו נר"ו שיפה דינם שכל הקהלות הסמוכות לעיר באיונה הם משועבדות אליהם ואינם רשות בפני עצמם וכולם ידונו כפי הדין המפורש בהסכמ' הק"ק ההיא ואם יעבור עליהם יענישוהו אך אם הוא עוש' מעשה כמו שאחרים כמותו עשו שהיו מוכרים בפרהסיא ואף ע"י שינוי קצת למה יצא הוא מכללם ומשפט א' יהיה לכולם ונכשלו במכשול החרם ויתירו להם והוא בכללם ובאמת זה הוא מסור לכם ולא לנו אך מה שנאמר הוא שאם ברור לכם שעבר על ההסכמה יקבל עליו חרם ויתירוהו בצינעא או בפומבי כפי ראות עיני האב"ד של באיונה וגם ההסכמה תעמוד במצבה כיון שהיא עשויה למגדר מילתא אם לא באותם התנאי' הנזכרים לעיל ודוקא לעניים אבל לא לעשירים אפילו בצינעא:

ועל הוצא' דיבה בקלא כדיבא שגם כ"ת הלך לדאקי"ס ושם נתעסק במשא ומתן בחולו של המועד וגם עשה להשתכר וגם לא היה יריד הבא מזמן לזמן לא האמנתי כי ידברו ואמינא אויבים נינהו דאפקוה לקלא ולא חיישינן ליה דמשום איבת ושנא' ע"ה לת"ח הוציאו דיבה זו להבאיש ריח הת"ח וחוטאים בלבם ותולים ברבים ושתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ ועפרא בפומייהו ויצק סיר רותח לפיהם וחושד בכשרים סופו ללקות בגופו:

ועתה שמע בקולי אעצך מאחר שהדור פרו וחוצפ' דידהו אפילו כלפי שמיא התנהג עמהם כהתנהגך עם איש עמית נאמן אהבתך והוא רע מעללים תאהבהו אבל כפי מדותיו הרעות תיסרהו תשמח במעט המושג מתועלותיו ועיני בחינתך תעצים מראות בכל רוע מעלליו אבל תמשכהו בעבותות האהבה ובדברים רכים בפה רך ואחר בפרך תשבר עצמותיו עצם עצם ובבטחו באהבתך יאמין כי שיבור העצמות הוא להדבקם דבק טוב יותר ממה שהיו וכן ראוי לעשות עם אותם האנשים חדשי' מקרוב באו כי אם תאסרם בחבלים ומיתרים ביד וברגל ינתקו אותם וישליכו מהם עבותות לפרוק עול התורה והמצוה כי הדרך קרובה היא ונוח לשוב ולמה לא נשית אל לבנו כי כל אותם הקהלות שהם ג' גרגרי' הנשארי' מגירוש צרפת בנס הם עומדים ובחמלת ה' עלינו המציא לנו חן משמרת דתינו מה שלא נעשה כן לכל גוי ובכל יום ויום קטטות ומריבות העומדים בסל"ע המחלוקות להגיש עצומות פני הצר הצורר אותנו בשנאת הדת ולעורר שנאה וקנאה עליו בין האומות עד שידונו אותם בגירושין או לגזור גזרות זרות ח"ו ובבשנה שעבר' היה מחלוקת גדול בק"ק נפוצות יהודה של עיר באיונה ועכשיו במקומכם אף אם מעטים אתם:

ולכן בענין זה שיקבל ענשו בסתם או תתירהו בפומבי אם ידעו הכל שעבר על החרם ואל יכשלו עוד אחרים ולעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרב' כי המקום ההוא והאנשים המושלים בו הם אויבנו בעצם לא כמקום הזה ומושליו שכולם שוים ונתקלים בפלס שוה ההוא והשי"ת ישפות שלום לכם כה דברי אוהב שלו' ורודף שלום ומבקש שלום וחותם בשים שלום המתעמל בעמלה של תורה בשערים המצויינים במדרש עץ חיים ונטעי נעמנים הנודע בשש שערים וחתם בסדר לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן:

זעירא דמן חברייא ע"ה יעקב ששפורטש ס"ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף