שו"ת מבי"ט/א/קצד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה שמעון קנה בסך ידוע מאת הפקי' של המלך יר"ה בנימוסי הערכאות עפר העופרת שעושין ממנו לוחות העופרת שמכסין בהן טירות המלכים וחצרותיהם והקניה היתה בין מה שהיה נמצא אז ונראה לעין בין מה שיעשו ויוציאו לעתיד:
ומפני שזה לא היה עולה בדיניהם להיותו דבר שלא בא לעולם אזן וחקר דיין הערכאות כפי המנהג שלהם ונעשה הדבר שיהיה נעלה בדיניהם ובכן זכה וקנה שמעון העפר ההוא ההוה והעתיד ופריעת הדמים ונכתב סיגי"ל ביד שמעון מקניית העפר ההוא מן הנמצא ומן העתיד ונכתב ונחתם הדבר על ידי דייני הערכאות ושמעון זכה במקחו והתחיל ולקט וקבץ העופרת ההם בין מה שנמצא אז בעין בין ממה שבא אחר כך וזכה בחלקו:
ויהי כאשר ארכו הימים קם לוי על שמעון ורצה להעלות עליו שאר העפר ההוא העתיד לבא לתת תוספת אל הפקיד של המלך ושמעון מתרעם וצועק ואומר כי למה יסיג את גבולו אשר זכה בו יורינו רבינו אם שורת הדין נותנת שיבא לוי על שמעון להסיג את גבולו או לאו:
תשובה נראה לי דלא דמי לההיא דעני המהפך בחררה דנקרא רשע ופי' רש"י ז"ל מחזר אחריה לזכות בה נקרא רשע שיורד לחיי חבירו ע"כ והיינו משום שהיה מהפך לזכות בה ואחר שיזכה בה לא יוכל שום אדם לקחתה מידו בדין אבל כשהו' מהפך בדב' שהוא יודע שאינו יכול לזכות בו אפילו אחר שזכה כשלא ירצה המזכה כי נדון דידן דחק המלכות ומנהגו הוא שמי שקונה נכסי המלך או המכס ידו על התחתונה ויד המלך על העליונה שאם המלך רוצה להעמידו בידו מעמידה והוא אינו יכול להסתלק ממנה ואם יבוא אחר ויעלה אותה בדמים יקח אותה ויסתלק הוא ממנה וא"כ ע"מ כך לקח' שאם יבוא אחר ויוסיף ויעלה עליו שיהיה שלו והוא כמי שמשכיר בית לחבירו על מנת שאם ימצא אחר שיוסיף לו על השכירות שיהיה הרשות בידו דפשיט' דליכא הכא עני הב', ולא יקרא רשע הבא להוסיף דע"מ כן נכנס בה בתחלה וה"נ לא שנא ונתינת המעות שבא בשאלה שפרע כל הדמים ונכתב בסי'גיל ביד שמעון כל זה הוא חיזוק המכירה למלך לא קניה לו כי עדין יוכל אחר להוסיף עליו ולזכות כפי חק המלכות כ"ש שאין העפר הזה מצוי והוא דבר שלא בא לעולם ואינו נקנה אפילו בדיניהם ואפילו היה דבר מצוי ובא לעולם יש שכתבו דקי"ל דגוי דוקא במשיכה ולא בכסף וכן כתב הרמב"ן ז"ל כמו שהביא מ"מ פ"ק דזכי' ומתנ' וכן כתב הרא"ש ז"ל במס' בכורות פ"ב ואפי' לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב פ"ק דזכיה דקונין גוי מישראל וישראל מגוי בכסף היינו בהדיוט גוי אבל בנכסי המלך דד"ד דהוא קונה ואינו מקנ' אם יוסיפו עליו ויקבלו התוס' אין כאן השגת גבול דד"ד. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |