ערך/קידוש לבנה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קידוש לבנה

נוסח הברכה

אמר רב יהודה[1]: ברוך [אתה ה' אלהינו מלך העולם][2] אשר במאמרו[3] ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם[4] חוק[5] וזמן[6] נתן להם שלא ישנו את תפקידם[7] ששים ושמחים[8] לעשות רצון קונם[9] פועלי[10] אמת שפעולתן אמת[11] וללבנה[12] אמר שתתחדש עטרת[13] תפארת לעמוסי בטן שהן[14] עתידין[15] להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם[16] על שם[17] כבוד מלכותו[18] ברוך אתה ה' מחדש חדשים[19].

תחילת זמנו

לדעת המחבר[20] אין מברכים עד שיעברו ז' ימים מהמולד, ועי' משנה ברורה[21] שרוב האחרונים חולקים על זה, וסוברים שעל כל פנים לאחר ג' ימים[22] מעת לעת מעת המולד יש לברך ואין להחמיץ המצוה, ע"ש. ובספר זוהר חי[23] כתב שעל פי האר"י ז"ל[24] יש לברך תיכף מראש חודש ואילך[25].

אם להמתין עד מוצאי שבת

גרסינן במסכת סופרים[26] שאין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת[27] כשהוא מבושם[28] ובכלים נאים[29], וכתב ע"ז בתרומת הדשן דיש לחלק בדבר, דהיכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב אינו לילות הרבה בחודש כגון ז' או ח' בחדש שאפילו אם יהא מעונן במוצ"ש וב' וג' או ד' לילות אחריו עדיין יש זמן לברך עד סוף ליל ט"ו כה"ג יפה להמתין עד מו"ש[30] אבל אם ליל מוצ"ש הבא יהא לילות הרבה בחודש שאם יהיה מעונן בו וב' וג' או ד' לילות אחריו יעבור זמן הברכה כה"ג אין להמתין עד מו"ש[31] דכל היכא דראוי הוא להסתפק שתעבור המצוה אין משהין אותה אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר.

אם להמתין עד מוצאי יום הכיפורים

לדעת הרמ"א[32] אין מקדשים הלבנה קודם יום הכיפורים[33]. וכתב בביאור הלכה שדעת הלבוש דאדרבה יש לו לקיים המצוה בימים כאלו שתלויים ועומדים ופן זכות אחד יכריע הכף, ושכן נוטה דעת בית מאיר. ובאלף המגן על מטה אפרים (סי' תרב, אלף המגן ס"ק כה) מביא שכן דעת החיד"א בעבודת הקודש (מורה באצבע סי' ט אות רפג) שיותר נכון לקדשה קודם יום הכיפורים, ומביא בשם אורחות חיים שכן היה נוהג הגה"ק מהרי"א מזידטשוב ושכן היו נוהגים רבותיו וגדולי תלמידיו ושכן פסק הגר"א, ומציין לעיין במנהגים למהר"א טירנא בשם מורו ע"ש. ובעל מטה אפרים (סי' תרכד אלף למטה ס"ק א) כתב שאין נוהגים כן אלא ממתינים עד מוצאי יום הכיפורים, אבל מי שחושש לאיזה אונס שלא יוכל לקדשה אחר יום הכיפורים, יוכל לקדשה קודם יום הכיפורים (מטה אפרים סי' תרב סמ"ו).

סוף זמנו

לדעת המחבר[34] מברכים עד ט"ז משעת[35] המולד, ולא ט"ז בכלל[36]. ולדעת הרמ"א אין לקדש אלא עד חצי כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים[37] משעת המולד.

להלכה כתב בביאור הלכה שאם הוא עדיין יום ט"ו, אלא שהיה אחר י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, אפשר שיש לסמוך על בעל מור וקציעה שדעתו להתיר לברך בשם ומלכות כדעת המחבר, וכן הסכים הגאון מהר"ץ אורינשטיין, אבל אם לא קידש עד ט"ז, יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות[38].

דעה נוספת היא שיכולים לקדש הלבנה עד ט"ז בחודש הן מלא הן חסר, הגם שרואין אז כבר פגימת הלבנה אך לבנה העליונה לא נפגמה עוד והולכין בזה אחר רוב חודש[39].

סגולות

  • כתב בספר מגיד מישרים, סימן זה יהיה בידך, בחודש שתברכו ברכת הלבנה במוצאי שבת, תמצאו הצלחה, וכשתתכסה ותתעלם ולא יוכלו לברך אותו החודש לא יהיה מוצלח ח"ו[40].
  • סגולה מהרב הקדוש והטהור מרן הריב"ש ז"ל מריזין לומר אחרי אומרו כשם שאני רוקד כנגדך וכו', יאמר גם כן בכל פעם ולא יהיה לי כאב שיניים[41].


שולי הגליון


  1. סנהדרין מב.; רי"ף (ברכות כא. בדפי הרי"ף); רא"ש (סנהדרין פ"ה ה"א); טור (אורח חיים סי' תכו).
  2. רי"ף; רבינו חננאל; רמב"ם (הלכות ברכות פ"י הט"ז); רא"ש; טור.
  3. פירש מהרש"א: דבי' מאמרות נברא העולם.
  4. פירש מהרש"א: עש"ה (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם ואשמועינן דברוח פיו במאמר בעלמא ברא אותם כדאמרינן בה"א נברא העולם דהוא אות קלילא.
  5. פירש מהרש"א: חק הוא דבר קבוע לשמש ביום ולירח בלילה.
  6. פירש מהרש"א: דהיינו זמן סיבוב גלגל הלבנה בכ"ט י"ב תשצ"ג וסיבוב גלגל החמה בשס"ה יום ורביע.
  7. פירש רש"י: מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם. ומהרש"א פירש: שלא ישנו מינוי שלהם מלשון ויפקדהו על ביתו.
  8. פירש רש"י: כדכתיב (תהלים יט) ישיש כגבור. וכתב מהרש"א: אף על פי שמיעט הלבנה גם היא ששה ושמחה לעשות רצון קונה להתמעט עצמה.
  9. כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים (פ"כ ה"א) נשמטו התיבות "ששים ושמחים לעשות רצון קונם", והוסיפן הגר"א. ברמב"ם: קוניהם.
  10. כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברבינו חננאל, ברמב"ם, ובטור בשם יש גורסין, ופירש רש"י: פועלי אמת הן שאינם משנים את סדרם. ברי"ף, ברא"ש, ובטור: פועל. וכ"ה בתוספות בשם אית דגרס, ופירשו דאהקב"ה קאי, שבאמת ובדין מיעטה, ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש. וז"ל רבינו יונה (על הרי"ף ברכות שם): פועל אמת שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא פועל אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת כענין שנא' (תהלים קמח) ויעמידם לעד לעולם שאם היה חוזר לצבאיו מספיק היה בשיאמר פועלי אמת ולמה היה צריך לומר עוד שהפעולה שהם פועלים שהיא אמת אלא ודאי פועל גרסינן ולבורא חוזר כדכתיבנא. ועי' כסא רחמים (על מסכת סופרים) שכ"כ בספר המנהיג, ושכ"ה גירסת גורי האר"י ז"ל, ושכן המנהג.
  11. כ"ה בגמרא. ברי"ף, ברא"ש, ובטור: שפעולתו אמת. ברבינו חננאל: שפעולתם אמת. ברמב"ם: ופעולתם צדק. במסכת סופרים: פועלי אמת שפעולתו אמת, ובנוסחת הגר"א: פועלי אמת שפעולתן.
  12. כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברי"ף, בתוספות, ברמב"ם, וברא"ש. ברבינו חננאל ובטור: ללבנה.
  13. כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים: שתתחדש באור יקר ועטרת.
  14. כ"ה בגמרא וברבינו חננאל. במסכת סופרים, ברי"ף, וברמב"ם: שהם. ברא"ש: שאף הם. בטור: שאף הן.
  15. כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברמב"ם, ובטור. במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברא"ש: עתידים.
  16. כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים: לפאר יוצרם, ובנוסחת הגר"א: ולפאר ליוצרם, וכ"ה בנוסחאות כ"י.
  17. כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים הושמטה תיבת שם [וכן השמיטוה רבינו חננאל והרמב"ם], והוסיפה הגר"א.
  18. ברמב"ם נתוסף: ועל כל מה שברא.
  19. כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברא"ש, ובטור. ברמב"ם: החדשים. במסכת סופרים: מקדש ראשי חדשים, ובנוסחת הגר"א: מחדש חדשים.
  20. בית יוסף (אורח חיים סי' תכו בשם הר"י גיקטיליא בעל שערי אורה) ע"פ הקבלה; שולחן ערוך (ס"ד).
  21. ס"ק כ.
  22. ולשון רבינו יונה (על הרי"ף ברכות, דף כא. בדפי הרי"ף): משעה שמתוק האור שלה ואדם נהנה ממנו שזהו אחר ב' ימים או ג' אבל ירח בן יומו מתוך קטנותו אין האור שלה מתוק שאין אדם נהנה ממנו.
  23. פרשת וארא (דף לח טור ג).
  24. בפרי עץ חיים.
  25. ודלא כמי שכתב (עי' מקדש מלך פרשת וארא דף ל' ע"ב בשם ח"י) בשם האר"י ז"ל שלא לקדש עד ז' למולד.
  26. פ"כ ה"א. ועי' בית יוסף (או"ח סי' תכו) שמדברי תלמידי ה"ר יונה (על הרי"ף ברכות) נראה שלא היה גורס זאת במסכת סופרים. ובתרומת הדשן (ח"א סימן לה) הביאו בשם א"ז[השלם מקור]. וכן פסק המחבר (ס"ב).
  27. והוא הדין מוצאי יום טוב (משנה ברורה ס"ק ה בשם אליה רבה).
  28. רבינו יונה (על הרי"ף ברכות) גורס משתתבשם, וע"ש כמה פירושים בזה.
  29. וגם כשמברך בחול יש שנהגו ללבוש סרבל [או מצנפת (דרכי חיים ושלום סי' תצא)] מיוחד (הגהות מיימוניות אות ס בשם "מורי רבינו שיחיה" [והכוונה למוהר"מ. דרכי משה אות ב]). ועכשיו אין נוהגין לדקדק בזה (משנה ברורה ס"ק ז בשם אליה רבה בשם כנסת הגדולה).
  30. עי' מועד קטן (ט.): רבי יונתן בן עסמאי ורבי יודא בן גרים קא רמו קראי אהדדי, כתיב (משלי ד כו) "פלס מעגל רגליך" [- כלומר, שקול המצוות ועיין בהם איזה גדולה, ועשה הגדולה. רש"י], וכתיב (משלי ה ו) "אורח חיים פן תפלס" [- דמשמע כל מצוה שתבוא לידך עשה אותה, בין גדולה בין קטנה, ואל תניח קטנה מפני הגדולה]. ומיישבת הגמרא: לא קשיא, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים [- מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, עשה אתה הגדולה וחביריך יעשו הקטנה. מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אל תפלס, אלא מצוה שבאה לידך בין גדולה בין קטנה עשה], ע"כ. ובביאור פסקו של התרומת הדשן להמתין עד מוצאי שבת עם ברכת הלבנה, אף שלכאורה המצוה לפניו ו'אל תפלס'. ביאר בשו"ת חכם צבי (סימן קו): שכשנעשית המצוה באופן יותר משובח, יש להמתין כדי לקיימה על צד היותר טוב. אבל במצוות שונות אין מעבירין קלה מפני החמורה. אבל במצוה אחת שאפשר לעשות היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר, טוב להמתין למחר ואין בזה משום *אין מעבירין על המצוות. אבל יש אומרים (עי' שער הציון אות כא) דהעיקר דשהוי מצוה לא משהינן אף אם יחשוב שאח"כ יעשה מן המובחר, וכן כתב במשנה ברורה (ס"ק כ) שכמה אחרונים והגר"א מכללם סוברים שאין כדאי להשהות המצוה, ומסיים המשנה ברורה שהנוהג כן בוודאי יש לו על מי לסמוך, ובפרט בימי החורף וגשם בוודאי הזריז לקדש הרי זה משובח.
  31. וכן פסק הרמ"א (שם), ועי' משנה ברורה (ס"ק ו) שצריך לחשוב אם ישארו עוד חמשה לילות עד חצי כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים מהמולד.
  32. דרכי משה (סי' תכו אות ב) בשם מהרי"ל; שולחן ערוך (ס"ב).
  33. משום שמאויימים מכח הדין ואין שרויים בשמחה (דרכי משה שם בשם מהרי"ל; משנה ברורה ס"ק ט).
  34. סי' תכו ס"ג.
  35. לשון המחבר: "י"ו מיום המולד", ומפרש במשנה ברורה (ס"ק יז בשם מגן אברהם ומאמר מרדכי) דלאו דווקא מיום, אלא משעת המולד מונים ט"ו יום מעת לעת.
  36. ובביאור הלכה מביא בשם כנסת הגדולה שיש חולקים על המחבר בזה, וסוברים שגם ט"ז בכלל. ועי' שו"ת השיב משה (חלק או"ח סי' יד) שמתיר לסמוך על דעה זאת בשעת הדחק. ועי' מנחת פתים בשם כתבי הרב מו"ה שמעריל ז"ל מחבר עיון תפלה שכן נעשה מעשה בבראדי בפני הגאון מו"ה מאיר ז"ל האב"ד דשם.
  37. דהיינו י"ד ימים מעת לעת וח"י שעות וחצי מתשצ"ג חלקי השעה מעת המולד, שאחר אותו זמן היא מתחלת להתחסר (דרך פקודיך מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ד).
  38. עי' דרך פקודיך (מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ה), וזה לשונו: אמרו לי מגידי האמת בשם אדמו"ר הרב מה"ר יעקב יצחק זצוק"ל [כונתו להרבי מלובלין זי"ע (דרכי חיים ושלום סי' תצה בהגה)] באם לא נראית הלבנה בזמנה עד אחר אותו הזמן יאמר המימרא בגמרא מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה י"י אמ"ה אשר במאמרו וכו' ול"נ לומר בריך רחמנא מרי' מלכא דעלמא אשר במאמרו וכו' וכן אני נוהג בכל ספק ברכות. עכ"ל. ועי' בדרכי חיים ושלום (שם) ובטעמי המנהגים ומקורי הדינים (סעיף תנד בקונטרס אחרון) באורך.
  39. דרכי חיים ושלום (שם בהגה) וטעמי המנהגים ומקורי הדינים (שם) בשם ספר נוצר חסד להגה"ק מהרי"א מקמארנא זי"ע (על אבות פ"ד מ"ג) בשם כמה ראשונים, ושכן עשה מעשה רב הגה"ק מה"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע, ושכן דעת ר' שרירא גאון ורוב ראשונים.
  40. משנה ברורה (ס"ק ד).
  41. סגולות ישראל (מערכת ש אות יט) בשם ספר בארות המים, וכ"ה בעניני סגולות שבספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים, וכעין זה בסגולות שבסוף ספר בעל שם טוב על התורה (בשם ספר חק עולם בסדר קידוש לבנה) לומר כך לא יוכלו לנגוע בי לרעה וכך לא יהיה לי ולכל בני ביתי כאב שיניים.
מעבר לתחילת הדף