אליה רבה/אורח חיים/תכו

אליה רבה ‏ אורח חיים תכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ויתלה עיניו וכו'. ומיושר רגליו (טור ושולחן ערוך). יסתכל בלבנה עד שיסיים הברכה ומשם ואילך אסור להביט בה כאילו מסתכל בקשת (כנסת הגדולה מספר חרדים), אבל בשל"ה דף ע"ד כתב רואה בה ראיה כשירצה לברך וכשמתחיל אז אין מסתכל, עד כאן. ולשון ויתלה עיניו וכו' שכתב כל הפוסקים והוא ממסכת סופרים לא משמע קצת הכי, ועוד כתב שיזהר מאד שלא יכרע ברכיו לרקוד אלא יסמוך על אצבעות רגליו וירקוד. כתב כנסת הגדולה הא דאין מברכין זמן משום שהוא פחות משלושים יום, עד כאן, אבל מצאתי בספר תניא שאין צריך לברך זמן שהרי מברכין על חדושה:

ב

[ב] [לבוש] אמת שבדין וכו'. ויש אומרים אמת שהיא קיימת שנאמר ויעמידם לעד לעולם (ר' דוד אבודרהם). לעמוסי בטן העתידים להתחדש כמותה אינו ענין לחורבן הבית שהיה כמו שכתב אלא לחדש הנשמות בכלל מעשה בראשית ממה שנתמעט בעטיו של נחש:

ג

[ג] [לבוש] יאמר ברוך יוצרך וכו'. משמע רק פעם אחת, ומה שכתבו בטור ובשולחן ערוך ואומר שלושה פעמים בסימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו' צריך לומר דשלושה פעמים לא קאי על ברוך יוצרך וכן משמע באבודרהם ועיין בס"ק ה' מוכח כן:

ד

[ד] [לבוש] ידמו כאבן עד יעבור עמך ה'. עד יעבור עם זו קנית ואומר למפרע קנית זו עם יעבור עד ה' עמך יעבור עד כאבן ידמו כן כתב מטה משה בשם רש"ל ורוקח וכן כתב ר' דוד אבודרהם. כתב הט"ז זה לשונו בטור כתב דלאחר שאומר תפול וכו' אומר שלושה פעמים אמן אמן הללויה, עד כאן, וליתא דזה לשון הטור ואומר כן שלושה פעמים אמן ואמן הללויה, עד כאן, מבואר דמה שכתב ואומר כן שלושה פעמים קאי למעלה על תפול וכו' אבל אמן וכו' אומר פעם אחת וכן משמע בכלבו וזה לשונו אמן אמן סלה הללויה וכן כתב רוקח. עוד כתב קבלה מרבי יהודה החסיד לומר קול דודי הנה זה בא וגו' דומה דודי לצבי או לעופר האילים הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, ובשל"ה כתב שיש אומרים שיר למעלות אשא וכו' וגם הללו אל בקדשו וגו' ותנא דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חודש וחודש דיין אמר אביי הילכך נימרינהו מעומד, ואחר כך יאמר גם כן סימן טוב וכו', כבר כתבתי לשון השולחן ערוך דאומרה שלושה פעמים מיהו מצאתי בכלבו וספר תניא שאומר סימן טוב סימן טוב סימן טוב תהון לנא ולכל ישראל הרי דאומר רק סימן טוב שלושה פעמים, שלום עליכם וכו' אחרי כי קלל ואמר תפול וכו' ראוי לומר לחבירו לא עליך כי אם שלום (מטה משה), בשולחן ערוך מהר"י לוריא כתב לומר שלום עליכם שלושה פעמים כי מציאת הקיטרוג הראשון היה באומרה אי אפשר לשני מלכים וכו' לזה אומרים שלום עליכם שלא יהא עוד קיטרוג וכן כתב ספר צידה לדרך. כתב בכתב שינער שולי בגדיו:

ה

[ה] במוצאי שבת וכו'. והוא הדין מוצאי יום טוב וכן משמע בתשובת מנחם עזריה סימן ע"ח:

ו

[ו] [לבוש] ויוכלו ליהנות וכו'. שתהא זריחתה ניכרת על גבי קרקע עיין ריש סימן תקס"ב. כתב כנסת הגדולה בשם רדב"ז אין מברכין בזמן שיש מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אם לא שמסך דק וקלוש עד שמכיר דברים שניכרים לאור הלבנה והוא הדין אם נתכסה בעבים אם הם דק וקלוש מברך ואם התחיל לברך ונתכסה ענן עב גומר הברכה, עד כאן, משמע כשיודע שיתכסה תיכף לא יתחיל לברך (מגן אברהם):

ז

[ז] [לבוש] סומא חייב לברך. ורש"ל נשים פטורות דמצות עשה שהזמן גרמא הוא ואף שמקיימת סוכה הכא שאני שגרמו פגם הלבנה (של"ה :

ח

[ח] [לבוש] ולא עד בכלל וכו'. זה לשון שיירי כנסת הגדולה מצאתי לגדול אחרון בשם תלמידי הר"ף ומאור דאפילו ט"ז בכלל, עד כאן, גם נראה לי ראיה מסנהדרין דף מ"א רב יהודא אומר עד ז' נהרדעי אמר עד י"ז וכיון דלר"י לוריא ז' בכלל דהא לא נתמלא חצי עיגול עד סוף ז' כדפירשו רש"י ונימוקי יוסף שם אם כן הוא הדין לנהרדעי וצריך עיון, ועיין ס"ק ט"ו, מיהו עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג אין נפקא מינה כל כך:

ט

[ט] [לבוש] דהיינו עד עבור וכו'. פירוש דבתשובת מהרי"ל סימן קמ"ג מסתפק השואל אי אמרינן מעת לעת מן המולד והשיב עד עבור חצי כ"ט וכו' והיינו מעת לעת, ובזה מתורץ כל מה שדקדק מגן אברהם. ובעולת תמיד כתב צריך עיון דלפי מה שכתב רמ"א שאין מקדשין ביום לית נפקא מינה בזה ודו"ק, עד כאן, נראה שהבין דאף שמולד הוא בחצי יום או לילה אין מתחילין לחשוב אותו יום כלל אלא מתחילין לחשוב מתחילת הלילה שאחריה ולכך הקשה שאין נפקא מינה בין ט"ו יום שלימות או חצי כ"ט וכו' דלעולם הזמן כלה קודם ליל י"ו, וליתא דמאותה שעה שמתחיל המולד מנינן מעת לעת חצי כ"ט י"ב תשצ"ג דהא בעינן מלואה של לבנה ואם כן נפקא מינה טובא אחר שכלה הזמן אסור לקדש:

י

[י] [לבוש] ליקוי הלבנה וכו'. אבל סתמא סמכינן אחשבונו שהוא המולד ראה אפילו אם הוא ליקוי חמה שהוא מולד אמיתי קודם שש או אחריו מהרי"ל:

יא

[יא] [לבוש] אם יראה וכו'. היינו כיון שרוצה לעשותה מן המובחר מותר להמתין אם אין להסתפק שתהא עוברת אבל בשאר מצוה שאינו ממתין לעשותה מן המובחר אסור להמתין שאין מחמיצין את המצוה, ובתשובת בית יעקב סימן קמ"ב האריך לחלוק ולאסור אף כשאין עוברת אף כשרוצה לעשות מן המובחר והכל לחינם שהרי מייתי תרומת הדשן סימן ל"ה ראיה מדתני בחליצה ובגדול עד שיבוא ממדינת הים ליתני עד שיבוא ממדינה למדינה בארץ ישראל אלא דוקא בזה שמא לא יבוא לעולם ממדינת הים הוא דלא משהינן, גם מה שהאריך להקשות שם הא חיישינן למיתה אפילו זמן מועט לא קשה מידי דבזה שממתין כדי שיעשה מצוה מן המובחר הוי כעושה דוגמת קידוש לבנה אחר יום כיפור, גם רש"ל חילק בין הא דאין עושה מצוה לעושה איסור בידים ודו"ק, וראיה מעובדא דפנחס בן יאיר בחולין שלא רצה לסעוד אצל רבי ואמר השתא לא מצינו שהולך לפדיון שבויים לאו ראיה כלל דשבוי כולהו איתנהו ביה ושמא ימות השבוי, ועוד דשם בהמתנה לא יהא מצוה מן המובחר יותר מקודם גם שאר ראיות שם אינן:

יב

[יב] [לבוש] אבל ליל מוצאי שבת וכו'. כתב מגן אברהם דצריך לחשוב אם ישארו עוד חמשה לילות עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מיום המולד:

יג

[יג] [לבוש] יש ללבוש וכו'. בגדי שבת (שלטי גיבורים) ואין נוהגין כן (כנסת הגדולה):

יד

[יד] [לבוש] ונראה לי שאם חל וכו'. וכן הסכים מלבושי יום טוב והב"ח ואחרונים כתבו לקדש במוצאי שבת אחר שלושה ימים משמע שאם לא קידש במוצאי שבת אין לקדש כלל באמצע שבוע עד שיעברו שבעה ימים כמו שכתב בשולחן ערוך, ומה שמתמה הב"ח הביאו הט"ז מש"ס שם דלחד תנא אין מברכין אחר שבעה אלא קודם נראה לי ולמדתי מתשובת מנחם עזריה סימן ע"ח דפירש הך מאן דאמר לענין התחילה ומאן דאמר עד י"ו קאי אסילוק ולא פליגי ודו"ק, ומכל מקום מבואר שם דבליל שבע גופיה מקדש דעד שבע ולא בכלל שבע אפשר לפרש כן דעת שולחן ערוך, ומה שכתב עד שיעברו שבעה ימים רצה לומר שיבוא יום שביעי וקל להבין ועיין ס"ק ט':

טו

[טו] קודם תשעה באב וכו'. דשורין באבילות ואם כן הוא הדין אבל תוך שבעה, אבל אם לא ישלם אבילתו עד עשירי בחודש ימתין עד ליל י"א ויקדש בימי אבלו (מגן אברהם), ונראה דמקדש בביתו אם יכול ועיין יורה דעה סימן שצ"ד סעיף ב':

טז

[טז] במוצאי תשעה באב וכו'. עיין סוף סימן תקנ"א ובסדר היום וכנסת הגדולה מתירין בכל מוצאי תעניות ולכן נראה לי יחיד המתענה יקדש עם הציבור משום ברוב עם הדרת מלך ואפילו ציבור המתענין אם יראו שיעבור הזמן יקדשו בליל תענית (מגן אברהם). וטוב לטעום מיד קודם קידוש מיהו כדי לקדש בציבור עדיף משימתין כדי לטעום, נראה לי:

יז

[יז] תחת הגג וכו'. אלא בחצר או ברחוב במקום טהרה (שלטי גיבורים דף נ"ג), וכתב הב"ח ואחרונים מי שחושש באיזה מיחוש ולא יוכל לצאת לחוץ או כששרויין בין הכותים או שיש מבואת טינופת יקדש בבית דרך חלון ופתח ורש"ל עשה כן כשהיה יושב בחבורת שמחה. פה פראג מקדשין לפעמים בבית הקברות צריכין ליזהר להתרחק מקברים ארבע אמות עיין יורה דעה סימן ש"מ:

יח

[יח] [לבוש] כגון שבועות וכו'. אתה מוצא בפסח גם כן אבל בסוכות לא משום לא אד"ו רא"ש (מלבושי יום טוב). ולעניות דעתי בכיון דקדק הלבוש וכתב שבועות שאפשר לקדש אחר כך אבל פסח וסוכות דאי אפשר לקדש אחר כך מותר אף כשחל באמצע שבוע וכן פסק הב"ח במעשה, ונראה דכן הדין בליל שבת דמותר באי אפשר אחר כך:

יט

[יט] [לבוש] לאפשר הטעם וכו'. כהאי גוונא כתב בתשובת מנחם עזריה סימן ע"ח זה לשונו, דכיון דעדיף כבוד שבת כלה מלכתא וקדושת יום טוב מהקבלת פני לבנה:

כ

[כ] [לבוש] אין מערבין וכו'. וקדמונינו אמרו דמיחזי כיוצא חוץ לתחום:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.