שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/ק
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה ק'
שלום לדייני ישראל להם יאמר מה פעל אל אלופי תורה יושבי על מדין בעיר ואם בישראל ק"ק ניקלשפורג יכוננה האל עד ביאת הגואל:
על דבר הזאב שנכנס בלילה לחצר גדול המוקף מחוצה סביב ובתוכו היו כמה מאות כבשים ושמעו הרועים בלילה כלבים מנבחים וכבשים מקשקשים בזוגים שבצואריהם ועמדו וזעקו ועשו רעש וראו שקפץ הזאב לחוץ ומצאו כבש אחד דרוס ושאלוני על הכבשים שלקחו מהחצר ההוא אחר מעשה הנזכר והוריתי שכל הכבשים שלקחו מהחצר ההוא אחר מעשה הנזכר אסורים הם לשחוט אבל מותרים הם למכור לגוים ולא חיישינן שמא יחזור הנכרי וימכרנו לישראל הואיל דיש מקילין בחצר אם הוא גדול אעפ"י שהוא מוקף מחיצה וזהו כלל גדול בדין ספק דרוסה אי איכא יש מכשירין כמו שפסק הרב בהג"ה ש"ע מי"ד סוף סימן נ"ז:
ועתה באתם אלי בשאלה אחרי כי תלמיד אחד הגיד משמי שהייתי מחזר אחר ספר תשובת משאת בנימן כי שם מחלק איזה נקרא חצר גדול או לא אלא שלא היה הספר ההוא מצוי בידי כי אז הייתי נחפז ללכת מהעיר מדבר באופל והנה מצאתם אחרי כן בספר טורי זהב דמייתי תשובת משאת בנימן דמקיל בחצר גדול אעפ"י שהיא מוקף מחיצות ובקשתם ממני לעיין בדין זה עוד אולי יהיה צד להתיר מתרי טעמי חדא שהפסד מרובה הוא לקצבים אם יצטרכו למוכרם לגוים ואידך דשעת הדחק הוא דלא יוכלו למצוא בנקל לקנות בהמות אחרות בסביבות דבר נתפשט הקול שיש פה חשש מדבר ב"מ ואין מניחין בני עירינו ליכנס לגבולם:
גם שלחתם לידי הגדת עדות יהודים שהגידו בענין מה שהחצר ההוא מוקף מחיצות ושהם היו שם בעליית הדיר סמוך ממש לחצר ההוא כשאירע המעשה הנזכר אולי מתוך כך יהיה מקום להתיר כי מתחלה לא בארו השואלים את דבריהם בשאלה:
תשובה מה שהוריתי כל שהחצר מוקף מחיצה אע"פ שהוא גדול חוששין לכל הכבשים שבתוכו כדין הוריתי כי כן הוא דעת כל האחרונים ואת אשר כתבתם שמצאתם בספר טורי זהב דמייתי תשובת משאת בנימן שמקיל בחצר גדול אעפ"י שהוא מוקף הא הוא נמי פסק בהדיא דלא כוותיה ובטלו דברי משאת בנימן ברוב אלא שמ"מ הוריתי דרשאים למוכרם לגוים על פי דעת הפוסקים בספק דרוסה במקום שיש מכשירין והדין דין אמת:
אמנם במעשה הזה שהעידו אנשים כשרים שהחצר ההוא אין דלתות לשערי החצר וגם יש פרצה במחיצות החצר ודרך הפרצה ההיא יצא הזאב אלא שדרך הרועים מניחים סולמות לפני פתח שערי החצר שאין לו דלתות והסולם אינה אלא כרוחב אמה בגובה כשהיא מונחת לפני הפתח ויכולים הכבשים לקפוץ ממעל לסולמות כי כן דרכם בחצירות ההם להניח סולמות כדי להפסיק בין כבשים גדולים לקטנות ובין זכרים לנקבות ואפילו הכי קופצים הכבשים הנה והנה לפעמים ממעל לסולמות כיון דאין גובהן אלא כאמה או פחות מאמה וגם פרצה יש בחצר בכה"ג יש לסמוך אמאן דמקיל ולומר דזה מיקרי מקום רחב כיון שיכולין לברוח ולקפוץ מעל הסולמות מחוץ לחצר דרך שער החצר ודרך הפרצה ומותרין לשחוט אותן כבשים שקנו כבר מהחצר ההוא דבמקום פסידא יש לסמוך אמקילין אבל מ"מ אסורים לקנות מהחצר ההוא מהיום והלאה עד סוף י"ב חדש:
וכל זה כשנמצא הכבש דרוס ועדיין היה חי ולא הרוג התם הוא דחוששין לכל הכבשים שבחצר אע"ג דרחב הוא כיון דמוקף מחיצות הוא כהסכמת כל הפוסקים האחרונים ודלא כמשאת בנימן אבל אי מצאו הכבש מיד אחר קפיצת הזאב שהיה הרוג ודאי דאין חוששין לשאר כבשים שבחצר דאמרינן כבר נח רוגזיה דהא דאמרו בגמרא דכד קטע לרישיה דחד מנייהו נח רוגזיה לאו דוקא נקט לרישיה אלא הוא הדין הורגה ולא חתך לרישיה נמי נח רוגזיה ולא חיישינן לשאר כבשים וזה פשוט הוא אלא שצריך שנמצא מיד כך הרוג אבל אי לא מצאו הכבש הרוג ליד אחר קפיצתו של הזאב אלא למחרתו מצאוהו הרוג לא מהני לשאר כבשים דדילמא מתחלה לא היה הרוג ולא נח רוגזיה אלא שלאחר כך מת מדריסה ההיא ולכך נקט בגמרא קטע לרישית משום דאם נמצא דקטע לרישיה אפילו שלא נמצא כך אלא למחרתו מהני לשאר כבשים דניכר הוא מתחלה כשדרסה קטעי לרישיא ונח רוגזיה אבל בשלא קטע לרישא אלא הורגה לא מהני לשאר כבשים אלא כשמצאוהו מיד כך כשקפץ הזאב דיכולין לתלות דנח רוגזיה כשראה שהורגה אבל בשלא נמצא כן אלא למחרתו לא מהני לשאר כבשים דחיישינן שלא הרגה מתחלה ולא ונח רוגזיה אלא שמת אחר כך וחיישינן לכולם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |