מהר"ם חלאווה/פסחים/לב/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהר"ם חלאווה מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש |
מהר"ם חלאווה פסחים לב א
אבעיא להו כשהוא משלם לפי דמים משלם או לפי מדה משלם משום דכתיב ונתן לכהן את הקדש דהיינו פירו' דבר הראוי להיות קדש קא מבעיא ליה דכיון דלית ליה תשלומי כסף אלמא לא קפיד קרא אשווי אלא אמדת פירות משא"כ בגזלן דעלמא דאית ליה תשלומי כסף:
אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם שפיר אלא אי אמרת לפי דמים משלם חמץ בפסח בר דמים הוא. דתרומה לא דמיא להקדש דלעיל דפליגי בפדיון או בדבר הגורם לממון דהקדש לאחר הפסח חזי ליה דלא עבר עליה בבל יראה ובל ימצא אבל תרומה אין לה דמי' כלל דחמץ גמור של ישראל הוא:
ואי ר' יוסי הגלילי במזיד אמאי פטור מן התשלומין. ואי אמרת בשלמא רבנן ורישא לפי מדה משלם היינו דמשלם בשוגג וסיפא דמזיד הוה ליה גזלן דעלמא דמשלם לפי דמים דלא אשכחן לפי מדה אלא בשוגג כדכתיב קרא. אלא אי אמרת ר' יוסי הגלילי אמאי פטור ופריק דהא מני ר' יוחנן בן ברוקה היא ורישא בשוגג בין בחמץ בין בתרומה דאי מזיד בחמץ הא איכא כרת ואי מזיד בתרומה הא איכא מיתה בידי שמים ור' יוחנן בן ברוקה בתרוייהו אית ליה דפטור והיינו דנקט במתני' דהכא חמץ ותרומה לאשמועי' דר' יוחנן אית ליה הכי בין בכרת בין במיתה וכמו שפירש"י ז"ל. הא למה זה דומה לתרומת תותים וענבים. ואפשר דבההיא גופא פליגי נמי ר' יוחנן בן נורי ור"ע:
ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש. מקדש נפקא ליה כמו שפירש"י ז"ל ואע"ג דלקמן גבי ונתן אמרי' ההוא לדבר הראוי להיות קדש. הכי קאמר כולהו קראי לדבר הראוי להיות קדש אתו כולהו:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |