אילת השחר/נדרים/כז/ב
נודרין להרגין. הנה בתולה נדרו בתנאי דלהבא כגון אם אלך, מבואר דעיקר כוונתו לעשות הנדר בגלל רצונו או לא רצונו בהדבר ההוא, ולכן מבואר לעיל בדף כ"ד דיכול לומר הריני כאילו התקבלתי או שנעשה רצוני לפי שיטה א', משום דעיקר הנדר בא מכח רצונו בהדבר ההוא, ולכן בנדרי זירוזין דבאמת אין רצונו שלא ימכור בפחות מסלע ושלא יתן בפחות משקל הו"ל נדרי זירוזין, ובנדר דהזמנה ביאר בר"ן (דף כ"ג ע"א ד"ה אין והתניא) דאע"ג דרצונו שיאכל אבל אין כ"כ קפידא שבשביל רצון כזה יעשה נדר, אבל בתנאי דלשעבר או בהווה לא שייך דכונתו בעד רצונו בהדבר ההוא, דהא יודע האמת, וא"כ ע"ז לא שייך ללכת אחרי תכלית נדרו אלא במה שתולה, ובודאי לא שייך ע"ז לכו"ע לומר הרי כאילו נעשה רצוני, ובדבר שכזה גמר ועשה הנדר תיכף, ולכן לא שייך כאן לומר בנדרי אונסין דיהי' כמו נדרי זירוזין דאנן סהדי דאינו רוצה לעשות נדר, דהא רוצה לעשות נדר, דזה הוא התכלית הנדר, ולא כמו שם דהתכלית היא המכירה בפחות מסלע או שיבוא המזומן, ואנן סהדי דרצונו זה אין מכריחו לרצות באמת נדר בשביל זה, משא"כ כאן, ולכן אין מהני נגד מה שהוציא בפיו.
והנה בנדרי הבאי מצינו דגם כה"ג שכבר ידוע בשעת הנדר שאין נכון ומ"מ לא הוי נדר, ובשלמא באם לא ראיתי כעולי מצרים כתב הר"ן דהוי גוזמא, ולפי"ז הוי באמת כאילו ראה כעולי מצרים, אבל בנחש כקורת בית הבד, הא באמת יודע שאינו כן ומ"מ אמרינן דלא הוי נדר, אלא דשם הא איכא הוכחה דאינו מכוין לנדר, דאל"כ הי' אומר סתם יאסרו פירות העולם, משא"כ כאן דאין הוכחה זאת, וללכת על עיקר רצונו א"א להתחשב כאן ממילא הוי נדר.
ולפי הנ"ל אם יאמר למוכס שאוסר פירות אם לא יתן לו מחר המכס, יועיל אם בלבו חושב לדחותו, דהוי כמו נדרי זירוזין באופן שיהא מובן דכונתו לדחות שיש לצפות שעי"ז יתחמק וישתמט ממנו מליתן לו המכס.
אמנם בשבועה שיעשה דבר פלוני, לא שייך לומר דיהי' מותר למוכס כיון שאין רצונו לעשות, דהא זה גופא הוי השבועה, ולכן כתב ההגמ"י (בפ"ג משבועות אות ג') דצריך לכוין היום.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |