קרן אורה/שבת/קכג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:16, 10 בפברואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קכג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף קכ"ג ע"ב

גמרא הא דאמר אביי בשתי ידים ורבא בשני בני אדם הי' נראה דלאביי דלא התירו כלי שמלאכתו לאיסור אלא לצורך גופו ע"כ אמר בשתי ידים דאין דרך להשתמש בכלי גדול כ"כ שצריך להנטל בשני בני אדם ורבא דאמר דמותר אפילו לצורך מקומו א"כ כל שהכלי גדול יותר הוא נצרך יותר למקומו ע"כ התירו אפי' בשני בני אדם וק"ל:

שם גמרא אמר ר"א קנים ומקלות גלוסטרא ומדוכה קודם התרת כלים נשנו. יש לדקדק אמאי לא חשיב נמי הא דעלי לשיטת התוס' לעיל דלא משני רבה דדמי לסוכי כו' אלא אעלי א"ש די"ל דר"א נמי ס"ל הכי והכל מודים בה וכן איתא בירושלמי בביצה אבל לפירש"י ז"ל דהאי שנוייא קאי נמי אמדוכה וע"כ ר"א לית ליה האי שנויא א"כ אמאי לא קא' ר"א דעלי נמי קודם התרת כלים נשנו וי"ל דבעלי לא דחיק' לי' לאוקמ' מחמ' לצל משום דהכי משמע דלאחר שקיצב עליו בשר ועשה בו צרכי גופו אסור לטלטלו להניחו על מקומו אבל במדוכה קתני אם יש בה שום מטלטלין אותו משמע דוק' אם יש בה שום אבל בלאו הכי אין שום היתר לטלטלו ע"כ אמר ר"א דקודם התרת כלים נשנו עוד י"ל דאי קודם התרת כלים נשנה הא דעלי א"כ מאי קמ"ל בזה כיון דשום כלי לא הותר אבל בכל הני איכא רבותא בקנים ומקלות דיש שבות במקדש בגלוסטרא להודיעך כחו דר"י דהיא לא נאסרה מעולם ונ"מ למש"כ הר"ן ז"ל דמה שלא נאסר מתחילה מותר לטלטל אפילו שלא לצורך כלל. ובזה מיושב נמי מה שהביא רבי פלוגתא דר"ט ור"י במתניתין אע"ג דכבר סתמא להא דהותרו כל הכלים בכמה משניות אלא דיש נ"מ בזה גם השתא ומדוכה איצטריך משום התירא דיש בה שום. ורבה דחי להא דר"א ואמר קנים ומקלות משום דאפשר בלא"ה וכתב הרשב"א ז"ל דרבה לטעמיה דאסר מחמה לצל בכלי שמלאכתו להיתר אבל לרבא לא גרע מהתירא דמחמה לצל. ולפ"ז יש לדקדק למה העתיק הרמב"ם ז"ל הך דלא סידור הקנים ועוד יש לדקדק מ"ש דבקנים החמירו חכמים ולית מאן דפליג ובמקלות מתיר ת"ק ולפי מאי דגריס הכא אמר ר"א מקלות כו' י"ל דת"ק לא פליג אבל בפסחים גרסינן ר"א אומר משמע דת"ק פליג ומתיר וכן כתב הרמב"ם ז"ל במקלות כת"ק ובקנים כסתמא דמתניתין ומ"ש בשלמא לרבה אפ"ל דת"ק ס"ל דקשה להפשיט בידו על כתף חבירו אבל לר"א דאמר קודם התרת כלים נשנו מ"ש דבקנים גזרו משום שבות ובמקלות לא גזרו. והיה נראה דבאמת לא פליגי בזה כלל ות"ק מודה לר"א בהא ומסייע לזה לישנא דהש"ס דאמר אפשר כר"א משמע דכולהו מודו בזה ועיין לשון רש"י ז"ל בפסחים שכ' י"ד שחל להיות בשבת כו' שאין יכול לתקן המקלות ואין זה מדוקדק דהא משמע הכא דאין בזה אלא משום טלטול בעלמא ועיין ברש"י במנחות ובתוס' שם ודוק היטב ועיין בתוס' סוכה ר"פ לולב וערבה ד"ה טלטול בעלמא דבר נפלא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף