שיח השדה/שבת/קכג/ב
אלא אמר רבא התירו כו'. וכ' הרשב"א והריטב"א דאביי ורבא נחלקו דלאביי אין מותר אלא הניטל באדם א' ולרבא אפי' בב' בנ"א דלית לי' כלל כובדו קובעו ולדבריהם הא דפריך אביי לרבה לעיל מ"ה ב' והרי כילת חתנים דוקא בנטלין באדם א' אפי' בב' ידים פליג אדרבה אבל בב' בנ"א מודה אביי דאסור והא דא' לעיל דבפמוטות מותר היינו אפי' נטלין בב' ידים [כ"ה שי' רוב ראשונים חוץ מרש"י כמשנ"ת בדף קכ"ב] ובקרונות אפי' בב' בנ"א וברמב"ן שם כ' דה"ה בפמוטות אפי' בב' בנ"א אתיא ע"כ כרבא ולמה שהביא הרמב"ן שם בשם התוס' דבפמוטות לא שרינן אלא בנטלין באדם א' דבב' בנ"א קובע לו מקום ביותר אבל קרונות דדרך לטלטלן יותר לא הוקבעו אפי' נטלין בב' בנ"א נ' דלא אתיא אלא לאביי דע"כ לא נחלקו אביי ורבא אלא באין דרך לטלטלן דבדרך לטלטלן לכ"ע שרי כדמוכח בעירובין ק"ב א' גבי ההיא שריתא כמש"כ התוס' שם וא"כ כיון דאסר בפמוטות בב' בנ"א משום שאין דרך לטלטלן ע"כ כאביי אתיא ואפ"ה מודה בקרונות שדרך לטלטלן יותר והוי כשריתא אבל לרבא ליכא מידי דאסר בב' בנ"א והא דלעיל קי"ג א' כלי קיואי כו' לפי שאין ניטלין ופירש"י מפני כובדן אתיא ג"כ כאביי א"נ התם קפיד עלייהו והו"ל מוקצה מחמת ח"כ דכו"ע מודו כדלק' קכ"ג א' והא דלעיל ל"ה א' דאסר רבה בת תרי כורי אתיא אפי' כאביי דהתם נטלין בב' בנ"א כדמוכח שם והתם מיירי באין דרך לטלטלה כמו שהוכחנו בע"ה בדף קכ"ב, וד' הרא"ה ז"ל מובא בחי' הר"ן דאביי ורבא לא נחלקו בהא וגם אביי מודה דגם בב' בנ"א מותר דלית לתרוייהו כבדו קובעו ולא נחלקו אלא בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו ע"ש ולפ"ז סוגיא דלעיל קכ"ב א' בפמוטות לד' הרמב"ן אתיא כאביי ורבא ולד' התוס' שם לא אתיא כתרוייהו וכרבה ור"י לעיל מ"ה ב' נמי לא אתיא דאסרי במנורה אפי' בידו א' או עכ"פ בב' ידים אלא דעת שלישית היא ולד' רש"י אתיא כרבה ור"י כמשנ"ת לעיל, ונ' דד' התוס' כהרא"ה ז"ל דלעיל ל"ה א' כ' דאביי לא קיבלה לדרבה דאסר לי' בת תרי כורי דהא פליג עלי' בדף מ"ה ב' ולית לי' כבדו קובעו ולד' הרשב"א הא בב' בנ"א מודה אביי ושם מיירי בב' בנ"א וע"כ דס"ל כהרא"ה, והריטב"א קכ"ב א' הוכיח דאפי' בי' בנ"א שרי מההיא שריתא בעירובין ק"ב א' ומבואר דלא ס"ל חילוק התוס' שם משום דדרך לטלטלה וצ"ל לפ"ז דהא דהתיר בחי' בעירובין ע"ז ב' לטלטל סולם הצורי אף שכבדו קובעו משום שדרך לטלטלו הוא כמסקנא דרבא דאפי' בב' בנ"א שרי ורק בסולמות גדולות אסר שם משום שמלאכתו לאיסור ע"ש. ולסברא זאת י"ל לד' הרא"ה דאביי ורבא נחלקו בדרך לטלטלו אבל בידוע שאין דרך לטלטלו אף אביי ורבא מודו דאסור ולפ"ז יתכן דסוגיא קכ"ב א' אתיא אף כאביי ורבא אף לד' התוס' שהביא הרמב"ן דבפמוטות אסור בב' בנ"א דאין דרך לטלטלו והא דפריך אביי מ"ה ב' והרי כילה כו' לא פריך אלא בב' ידים אבל בב' בנ"א מודה אך לפ"ז לא יתכן מש"כ תוס' ל"ה א' דאביי לא קיבלה מרבה ואמאי הא בב' בנ"א אביי מודה והתם ע"כ אין דרך לטלטלה כנ"ל דאל"ה הוי מק"ט דהוי טלטול ע"י שוורים וע"כ דד' התוס' שם דלא כמש"כ רמב"ן בשם התוס' אבל למשכ"ל ניחא וד' התוס' כהרא"ה וכמש"כ התוס' בעירובין וא"ש גם דברי התוס' שהביא הרמב"ן ז"ל והשי"ת יראנו מתורתו נפלאות:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |