קרן אורה/נדרים/פב/ב

קרן אורה נדרים פב ב

דף פ"ב ע"ב

נדרה מב' ככרות באחת מתענה ובאחת אין מתענה. מתוך שהוא מיפר למתענה מיפר לשאינו מתענה וכתב הרא"ש והר"ן ז"ל דזה דוקא בנדרי עינוי נפש אבל בדברים שבינו לבינה אינו מיפר אלא בינו לבינה אבל לאחרים באיסורא קיימא. וכדמוכח לקמן במתניתין דנטולה אני מן היהודים דיפר חלקו ותהא נטולה מן היהודים והרא"ש ז"ל כתב דגזה"כ הוא מקרא דבין איש לאשתו דוקא והר"ן ז"ל אסברא לה מסברא דדברים שבינו לבינה בקפידא דבעל תליא מלתא ומאי דקפיד קפיד כו' ובאמת נראה לי דבלאו הכי בדברים שבינו לבינה ליכא למימר האי מתוך כיון דלאו היתר גמור הוא ונדרא כדקאי קאי ואינו מיפר לה אלא כל זמן שהיא תחתיו וכדאיתא בר"פ א"כ פשיטא דאינו מיפר לדבר של אחרים אלא דהא קשיא לי דמשמע דאינו יכול להפר למתענה לחוד וכמו שכתב הר"ן ז"ל דיפרנו כולו משמע ואמאי הא נדרי עינוי נפש לא גרע מדבר שבינו לבינה דע"נ ג"כ בכלל דבר שבינו לבינה וכדאמרינן בעלמא דמה שיכול להפר לה הוא כדי שלא תתגנה על בעלה א"כ אמאי אינו מיפר למתענה לחוד ומשום דבר שבינו לבינה ובשלמא היכא דשניהם הוי עינוי נפש שפיר ילפינן מיפרנו דאינו מיפר אלא כולו אבל היכא דבאחד אינו מתענה מ"ט לא יפר המתענה לחוד ומשום דבר שבינו לבינה וי"ל דזה ג"כ בכלל יפרנו כולו ואין יכול להפר נדרי עינוי נפש משום דבר שבינו לבינה:

ומש"כ הר"ן ז"ל דיפרנו כולו לא נאמר בדברים שבל"ב. אינו מוכרח לפמ"ש דדוקא לענין היכא דאחד הוי דבר שבינו לבינה ואחד בינה לבין אחרים הוא דפשיטא דאינו יכול להפר בשביל אחרים וכדין דבר שבינו לבינה אבל היכא דנדר מב' דברים בדבר שבינו לבינה כמו תאנים ותמרים של מדינה זו עלי לדברי ר"י דהוי דברים שבינו לבינה י"ל דצריך להפר שניהם וכדתנן סתמא לקמן קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת ותאנים אלו נראה דלא עדיף מפירות מדינה זו עלי דלא הוי אלא דברים שבל"ב לסתמא דמתניתין דאזלי אליבא דר"י ואפ"ה צריך שיפר כולו אם לא שנאמר דמיירי בגוונא דאיכא עינוי נפש כגון דלית לה אלא תאנים אלו וכן הא דנדרה מככר נמי מיירי בכה"ג דאל"ה לא עדיף מפירות מדינה זו דלא הוי אלא דברים שבינו לבינה לר"י:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף