חתם סופר/נדרים/פב/ב

חתם סופר נדרים פב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נדרה משתי ככרות מא' מתענה ומא' אינה מתענה. בחי' נמוקי יוסף כתב דלא דמי לתוספתא דאפילו נדרה מאכל רע הוה מתענה התם מיירי דרע לכולי עלמא וטוב לה עכ"פ ויש לה ענוי נפש להאסר בו וקמ"ל התוספתא דלא נימא לענות נפש כתיב נפש דעלמא ולא נפשה קמ"ל התוספתא דהכל תלוי בנפשה ושמואל דשמעתין מיירי שאינה מתענה בההיא ככר. והנה תי' זה אמת נכון בלשון התוספתא. אך הטוש"ע שינה לשון התוספתא וכתב אע"פ שהמין רע לה ע"ש. א"כ כתב שרע גם לה ואפ"ה הוה ענוי נפש ולא שייך תירוץ הנ"ל ע"כ הב"י נדחק לחלק בין נדרה מכל המין או מככר אחד וכ"כ הש"ך אך הט"ז סי' רל"ד כתב דרע לה לבריאות גופה מ"מ היא מתאוה לו. משא"כ בהאי דככר מיירי שאינה מתאוה לו כלל ונכון הוא:

מתוך שהוא מיפר ומתענה וכו' עיין איך הסביר הר"ן ז"ל. ועיין במשנה למלך פ"ב מנזירות הלכה י"ז בסוף דבריו הקשה אמהרי"ט בתשובה דנשאל ממנו אי הבעל יכול להפר נזירות שמשון אע"פ שאין החכם יכול להתיר ופשיט ליה מסוגיא דנודרת דאמרינן ניסת מיפר לה בעל ואי איתא ידירנה בנזירות שמשון אע"כ גם נזירות שמשון מיפר לה והקשה המשנה למלך הא תנן נודרת ליתומים מה שירצו פי' מה שיודעים יתומים שא"א להאשה לחיות מבלעדי אותו המין. וא"כ יאמרו נא היתומים איך ניתן לה הכתובה על נזירות שמשון ואנו יודעים שלא איכפת לה בזה ויכולה לעמוד בלעדי יין כל ימיה ע"ש והדבר צע"ג דהרי ע"כ גבי קושיא דלמא אזלה לגבי חכם צ"ל כן וא"כ גבי בעל נמי ודברי מהרי"ט צע"ג לכאורה. ובימי חורפי אמרתי דעכ"פ יש להוכיח דינו של מהרי"ט ז"ל דה"ל להיתומים להדירו מה שירצו בצירוף נזירות שמשון בנדר א' אע"ג דאין הלשונות שוים מ"מ כיון דאמרה בתנאי א' קונם דבר זה ונזירות שמשון עלי אם נהניתי מכתובתי. נמצא נאמר על זה יפירנו כלו ולא מקצתו ובין לשמואל ובין לרבי יוחנן לא יהיה לו התרה בשלמא בשני ככרות שטעם שלא היה יכול להפר לשאינו מתענה מפני שאיננו ענוי נפש ועכשיו שעי"ז גורם שלא יפר גם למתענה נעשו שניהם ענוי נפש ומיפר לשניהם לשמואל. אבל הכא בנזירות שמשון שאע"ג שמתענה בודאי בפרישה מיין מ"מ אין לו הפרה לפי הס"ד משום שבא ע"י מלאך א"כ מה יועיל זה שנאמר שע"י זה תתענה מאידך. אטו משום שאינה מתענה נמנע מלהפר הלא נזירות שמשון בעצמו אין לו הפרה. נמצא שעכ"פ אין הפרה לחצי הנדר שבתנאי זה דהיינו נזירות שמשון. וממילא לא יפר גם לאידך משום דכתיב יפירנו כלו ולא מקצתו מה תאמר עכ"פ יפיר להמתענה כר' יוחנן ז"א בשלמא שאינה מתענה מאידך ככר א"כ שפיר מתקיים יפירנו כלו כל נדר המתענה ממנו הוא מיפר כי יפירנו כלו אלענות נפש קאי וכיון שמיפר כל המתענה שוב לא איכפת לן בשאינו מתענה והוה שפיר יפירנו כלו. משא"כ כשחצי הנדר הוא נזירות שמשון שמתענה ממנו בודאי אע"פ דאפשר לה להתקיים בלי יין וא"א ליתן לה כתובה אלא על נדר דבר קשה אבל עכ"פ נדר ענוי נפש הוה וכיון שאינו יכול להפר חצי הנדר של ענוי נפש מטעם נזירות שמשון שוב לא יפר מקצתו וא"כ מאי קאמר ניסת אין מדירים אותה אע"כ גם לנזירות שמשון יש הפרה. ואמנם בחכם שפיר חיישינן שתיזל לחכם ויתיר לה מה שיכול ולא יהיה התרה לנזירות שמשון ואידך יהיה מותר דגבי חכם לא כתיב שלא יתיר מקצתו אך בהיפוך כתיב על הנודר ככל היוצא מפיו יעשה אם מחויב לקיים ככל היוצא יעשה אם לאו כגון שהותר מקצתו לא יעשה כלל והותר כלו. ועתה אם גם בנזירות שמשון נאמר כן שכיון שהותר קצת הנדר שוב אינו צריך לקיים כלל והותר גם נ"ש א"כ פשיטא שתלך לחכם ויתיר מקצתו ויהיה כלו מותר. אבל האמת נראה דנזירות אין כח להתיר ע"י שום גררא כיון שנעשה ע"י מלאך. ומ"מ אידך פלגא הותר דהחכם מתיר לחצאין ולא יהא אלא מעמיד דבריו לעיל (כו ע"א) ובטש"ע סי' רל"ב סעיף ז' ע"ש וה"נ תאמר בנזירות שמשון ואידך יהיה מותר ושפיר חיישינן שתלך לחכם ודברי מהרי"ט נכונים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף